כישלונות מתמשכים בבנק

תחזיות כלכליות הן עיסוק מאתגר ותוחלת ההצלחה של העוסקים בהן לפרנסתם, לרבות כותב שורות אלו, מוטלת בספק. הוכחה לכך קיבלנו במחצית החודש שעבר (15.11.13) עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שהיה גבוה בחצי אחוז מתחזית המדד הממוצעת במשק, והדהים את רוב החזאים.

בפן הכלכלי-חברתי - כאשר מדובר בתחזית כלכלית שגויה של משרד האוצר ושל בנק ישראל, הדבר מהווה אתגר לאומי הטעון טיפול-שורש ותשומת-לב יוצאת דופן של הנוגעים בדבר.

תחזית הצמיחה שעליה התבסס התקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012 קיבלה ביקורת ציבורית רחבה, שבעקבותיה בוטל התקציב הדו-שנתי. אולם ראו זה פלא, תקציב הממשלה לשנים 2013-2014 אשר גובש במאי 2013, והיה אמור לעמוד בדיוק מרבי לכאורה ביעד ההכנסות וההוצאות לשנת 2013 כשל הוא אף הוא. מדובר בתחזית לשמונה חודשי פעילות כלכלית בלבד, אולם בחלוף חודשים ספורים בלבד, התברר כי האוצר מתקשה שוב לחזות את תוואי ההוצאות וההכנסות במשק, גם כשמדובר בפרקי זמן קצרים. במקרה של תקציב 2013, ההפתעה היא דווקא חיובית - של יותר מ-10 מיליארד שקלים בגירעון הממשלה. החמצת תחזית הגירעון הממשלתי בעייתית גם שהתוצאה היא גירעון קטן מן החזוי ולא רק גירעון גדול מן החזוי, שכן הדבר מצביע על איכות תחזיות נמוכה.

פליק-פלאק לאחור ברכיבי תחזית הצמיחה

נזכיר כי על-פי פרסומים בתקשורת ערב אישור התקציב חתר משרד האוצר לאשר יעד גירעון שנתי של 4.9%, ורק התעקשותו של נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר הביאה להצבת יעד גירעון שנתי של 4.65%. כעת מתברר כי הגירעון השנתי צפוי לעמוד על 3.5% בלבד.

האוצר אינו היחיד אשר מתקשה לגבש תחזיות כלכליות קרובות ככל האפשר למציאות הכלכלית בפועל. מצב דומה שורר גם במחלקת המחקר של בנק ישראל. אולם בשצף-קצף ההתרחשויות הכלכליות, אין כמעט מעקב שוטף ומתועד אחרי המלצות מחלקת המחקר הכלכלי החשובה במדינה. נביא לדוגמה מקבץ מהתחזיות של מחלקת המחקר של בנק ישראל:

בדצמבר 2012 העריכו בבנק המרכזי צמיחה כלכלית בשיעור שנתי של 3.8% ב-2013. בבסיס תחזית הצמיחה העריכו בבנק ישראל כי הצריכה הפרטית תצמח השנה ב-2.5%, ההשקעות במשק בנכסים קבועים יתכווצו ב-1.1%, הצריכה הציבורית תצמח ב-4.3%, היבוא יתכווץ ב-4.3%, והיצוא, שימו לב, יצמח ב-2.3%.

אולם התחזית העדכנית של מחלקת המחקר של הבנק המרכזי, שפורסמה בחודש אוקטובר, עשתה מתחת לרדאר של רובנו, כמעט פליק-פלאק לאחור ברכיבי תחזית הצמיחה במשק. בתחזית זו, הונמכה מעט תחזית הצמיחה של המשק ל-3.6%, אולם מה שבולט יותר הוא ההערכות העדכניות של בנק ישראל באשר למרכיבי הצמיחה במשק בשנת 2013. כעת מעריכים בבנק כי הצריכה הפרטית במשק תצמח השנה ב-;3.7%; ההשקעות במשק בנכסים קבועים יתכווצו ב-5.4%; הצריכה הציבורית תצמח ב-5%; היבוא יתכווץ ב-6.1%, והיצוא, שימו לב, יתכווץ ב-1.1% (במקום לצמוח בהערכה הקודמת).

כלומר, כלכלני בנק ישראל החמיצו את המגמות המרכזיות בצמיחת המשק ברבעונים האחרונים, והם מוצאים עצמם רודפים אחר הנתונים, במקום לחזות את המגמות המרכזיות ועוצמתן. הבנק למד בחודשים האחרונים כי הצמיחה בצריכה הפרטית במשק חזקה מהותית מהערכותיו המוקדמות; ההאטה ביצוא חריפה מהותית מהערכותיו בשלהי שנת 2012, ההוצאה הציבורית וההשקעה בנכסים קבועים צפויות להתכווץ בקצב מהיר הרבה יותר מהחזוי.

מדובר בתחזיות הכלכליות החשובות ביותר באשר להתפתחות המשק המקומי, תחזיות שמהן נגזרים כלל צעדי המדיניות והצפי למה שקורה במשק ובשווקים. לפיכך, פער כזה בין התחזיות לרכיבי הצמיחה ערב שנת 2013, לבין הנתונים בחודש אוקטובר 2013, הוא בלתי-נסבל ברמה הלאומית.

מעניין יהיה לעקוב ב-2014 אחר התחזיות העדכניות של בנק ישראל אשר יפורסמו בחודש דצמבר השנה. זאת, על רקע נתוני הצמיחה החלשים לרבעון השלישי של שנת 2013 והרכב הצמיחה המפתיע - שבו הצריכה הפרטית עלתה בניגוד לתחזית. מסקרן יהיה לראות אם בנק ישראל ימשיך למצוא עצמו מופתע אל מול ההתפתחויות הכלכליות במשק, שמא הפעם יקלע יותר לתחזיות.

הכותב הוא אסטרטג ראשי בקבוצת איילון