ניאופרם מכוונת לתרופות יתום: "אנו עושים שינוי דרמטי לחולים"

מיהי החברה הישראלית בעלת צנרת התרופות המבטיחה והמתקדמת ביותר בתחום תרופות היתום? אולי זו ניאופרם, אולם כנראה לא הייתם מנחשים זאת, כי החברה שמרה על הפעילות הזו בשקט תקשורתי מוחלט עד היום.

ניאופרם מוכרת כמשווקת של תרופות של חברות בינלאומיות בישראל ובשנים האחרונות החלה להביט גם לשיווק בחו"ל. ואז עלה הרעיון לפתח תרופות חדשניות באופן עצמאי, רעיון בהחלט לא טריוויאלי לאור הסיכון האדיר הגלום הן בשלב הפיתוח והן בשלב השיווק של תרופות חדשות. אולם לניאופארם חוסן פיננסי, היכרות עם תהליכי הייצור והשיווק של תרופות ועם צרכי השוק. אז היא החליטה לנסות.

את הפעילות הזו מנהל טל פורר, סמנכ"ל פיתוח עסקי ותאגידי ודור רביעי למשפחת פורר, בעלי החברה מאז הקמתה ב-1941. כפי שקורה לעיתים קרובות בחברות משפחתיות ותיקות ומצליחות יחסית, פורר לא תמיד עבד רק בניאופרם, אלא עשה "סטאז'" מחוץ לחממה כאיש פיתוח עסקי בחברת הענק Wyeth טרם מכירתה לפייזר.

"הפעילות שלנו בתחום האינובטיבי מתמקדת בפיתוח של תרופות יתום -תרופות למחלות נדירות", הוא מספר. החברה בחרה להתחיל מהתחום הזה, משום שהמשאבים הדרושים לפיתוח כל תרופה הם נמוכים יחסית בזכות ההקלות שנותנות רשויות הרגולציה למי שמוכן לקחת על עצמו פיתוח של תרופות לשוק קטן. כמו כן, המשאבים לשיווק המוצרים הללו הם סבירים, כי בכל מחלה כזו מתעסק רק מספר קטן של רופאים.

"זה גם לנשמה", מסביר פורר. "מתוך השיווק של תרופות יתום ראינו כי מדובר במחלות מאוד קשות, במוות ובסבל גדול. כשמביאים תרופה חדשה למחלה כזו, בדרך כלל התרופה היחידה למחלה, עושים שינוי דרמטי בחיים של חולה. זה גם יכול להיות עסק לא רע, כי בעבור תרופה משנה חיים, חולים וחברות ביטוח מוכנים לשלם יותר".

ב-2008 התחילה ניאופארם בהקמת חברה בת לתחום פיתוח תרופות היתום. "הקמנו אותה מאפס בישראל, עם צוות ישראלי ואמריקאי. חיפשנו בישראל ובעולם טכנולוגיות שכולן בתחום ה-Enzyme replacement, כלומר אנזימים שקיימים בגופם של רוב בני האדם, אבל חסרים אצל אנשים מסוימים, בדרך כלל מסיבות גנטיות". דוגמאות לחברות ישראליות שפועלות בתחום הזה הן פרוטליקס וקמהדע.

רק מאות חולים

החברה מצאה שלושה מוצאים ראויים לפיתוח באקדמיה בעולם (בינתיים לא הצליחה בשיתוף פעולה עם חברות המסחור של האוניברסיטאות הישראליות). האחד מיועד למחלה בשם הומוסיסטנוריה, המובילה לפיגור שכלי ומגוון תסמינים גופניים שבגינם תוחלת החיים עם המחלה מגיעה ל-40 שנה.

במחלה זו חסר אנזים המפרק חלבון מסוים, והטיפול היום הוא תזונה מיוחדת, שאינה מכילה את החלבון שהגוף אינו יודע לפרק. "הם מוגבלים למעשה לדיאטה של משקה חלבונים מיוחד למשך כל חייהם, אבל גם הדיאטה הזו אינה מביאה אותם לרמות נורמטיביות, וממילא כשהם מגיעים לגיל הנעורים הם כבר מתייאשים ומפרים את המגבלה למרות ההשלכות". קיימת תרופה בשוק למחלה, אך לדברי פורר היא אינה טובה מספיק. כ-6,000 חולים ממתינים לחיים מלאים, והמוצר נמצא בניסויים פרה-קליניים.

המוצר השני הוא מורכב יותר. מדובר בפלטפורמה טכנולוגית שמבוססת על כך שנוטלים דם מהחולים, מעשירים את כדוריות הדם האדומות ברקמה ועושים להן מניפולציה כך שיעטפו ויכילו את החלבון החסר". "כדוריות הדם האדומות מסוככות על החלבון הזר מן המערכת החיסונית בגוף החולה, וכך מאפשרים זמן חיים ארוך יותר בגוף לחלבון החסר", אומר פורר.

החברה הצליחה להגיע להדגמת היתכנות של הטכנולוגיה בשתי מחלות. מחלת מנג'י (MNGIE) שמובילה לאבדן משקל לא רצוני, ומקצרת את תוחלת החיים של החולים בה עד גיל 30, ומחלת SCID (ילדי בועה) שכבר יש לה תרופה, אך לחלק מהחולים יש תגובה חיסונית אליה. "הצלחנו להגיע לשתי תאומות שחולות ב-SCID. אחת נפטרה ואחת קיבלה את הטיפול שלנו וחיה עד היום", אומר פורר, כדי להראות כמה טיפול כזה יכול להיות משמעותי וחשוב לחולים.

בארה"ב ובאירופה מאובחנים כ-200-300 חולים במנג'י, ובישראל רק 12. ובכל זאת, ניסיון בשווק תרופות יתום מראה כי כשמאריכים את חיי החולים, ומציבים אלטרנטיבה - ניתן לייצר ביזנס. "הפלטפורמה תתאים גם לתחומים נוספים, פוטנציאלים למספר לא קטן של מחלות, שלא כולן אפילו מחלות יתום", אומר פורר.

עד כה מדובר במוצרים שעדיין נמצאים כולם בניסויי חיות, אבל ניאופארם רוצה לבנות עסק רציני, ולכן רכשה לפני מספר חודשים את Fresenius Biotech, חברה שיש לה כבר תרופות יתום הנמכרות ב-50 מיליון דולר בכ-60 מדינות. לפרזניוס יש מערך ייצור, ערוצי שיווק ומכירה. החברה קיבלה שם חדש - NeoVii Biotech, המכיל הן את הפעילות הנרכשת והן את הפעילות שהוקמה מאפס בישראל, ומנוהלת כרגע על ידי הצוות האמריקאי, עתיר הניסיון בתחום. "NeoVii מסמל את המספר 7 על שם 7,000 מחלות היתום העיקריות", מסביר פורר.

המוצר המוביל שנרכש במסגרת עסקת פרזניוס הוא סרום עתיר נוגדנים שתפקידו להחליש מעט את המערכת החיסונית. המוצר משווק לתחומים של דחיית שתל ושל GVHD - תופעת לוואי קטלנית של השתלת מח עצם. ניסויים ראשונים כבר בוצעו בהצלחה, והשלמתם צפויה בשנים הקרובות, בעלות של עשרות מיליוני דולרים. "אנחנו מקווים לפרוץ עם קו המוצרים הזה גם לשוק האמריקאי ב-2016", אומר פורר. "אבל קודם צריך כמובן לעבור את ניסוי שלב III אשר נמצא בעיצומו בארה"ב וכזה ניסוי יכול גם לא להצליח. בתחום הזה צריך הרבה מזל".

מחלות יתום - חמישה חולים הם חמישה אנשים חיים

חלק נכבד מהפעילות של ניאופארם בישראל סובבת סביב תחום תרופות היתום. השנה מגישה החברה לסל הבריאות מספר תרופות חדשות, ומקווה כי הן יאושרו למרות השוק הזעיר שאליו הן פונות, בגלל ההשפעה האדירה שיכולה להיות לתרופה כזו על החיים של אותם חולים.

לדברי מנכ"ל ניאופרם ישראל, אפי שניידמן, "ניאופארם הייתה שותפה למימון בארה"ב של מוצר בשם ניאוטקס (המכונה גם גטקס), כבר מ-2001, ואף ניהלנו את הזרוע הישראלית של הניסוי הקליני. המוצר הזה מיועד לאנשים שיש להם מעי מאוד קצר - בערך מטר לעומת 6 מטרים באדם רגיל. זה קורה בגלל פציעה או ניתוחי מעי רבים. היום החולים הללו מוזנים בהזנה תוך-ורידית. הם מחוברים לעירוי ואינם יכולים לזוז במשך 12 שעות בכל יום, ועדיין סובלים מסיבוכים, זיהומים וחסימות. חייהם אינם חיים והם יודעים שהמוות מעבר לפינה".

ניאופרם מבקשת לפתח את התרופה עבור חמישה חולים ישראלים בלבד - מיליון שקל לחולה בשנה. התרופה מגדלת את המעי מחדש, הוא חוזר לספוג ולתפקד. לפעמים הם נגמלים לחלוטין מהזנה תוך-ורידית. לעיתים משך ההזנה רק מתקצר. "אחד החולים אמר לי 'מיליון שקל יחזיקו אותי בחיים לשנה. אני מעדיף למות מאשר לקחת מהמשפחה שלי את מיליון השקלים האלה, ומה יהיה בשנה הבאה? שוב אהיה בסכנת מוות'", מספר שניידמן.

מוצר נוסף שהחברה מנסה להכניס לסל התרופות הוא אימנוביד (פומלידומיד), המשמש לחולי סרטן הדם שלא הגיבו לטיפול תרופתי קודם. מדובר ב-120 חולים.

מוצר שלישי הוא Cinryze, שכמו המוצרים האינובטיביים של ניאופארם, הוא אנזים חלופי למחלה גנטית תורשתית. המחלה מובילה להתקפים של חנק, דומים להתקף אלרגיה חמור, ובתדירות גבוהה של עד כמה פעמים בחודש. "בבית החולים נותנים להם טיפול ורידי, אולם אנחנו יכולים למנוע מהם להגיע בכלל לבית החולים".