ביקורת חיובית על מוצרי צריכה, סרטים, מסעדות או יעדי נופש בדרך-כלל יוצרת אימפקט בלנסות ולשכנע אותנו בכדאיות העסקה, אך השאלה עד כמה היא באמת משפיעה על התפיסה של הצרכנים ועד כמה המותגים נהנים ממנה.
מחקר שערכה חברת אאוטבריין הישראלית, שניתח ביקורות חיוביות על מותג טכנולוגי בדמות הסמארטפון HTC One בעיתונים ובבלוגים, הראה כי הביקורות העלו את כוונת הצרכנים לרכוש את המוצר ב-46% ואת המודעות הבלתי נעזרת למותג ולמוצר ב-102% (מ-42% בקרב מי שלא נחשף לביקורות - ל-85% בקרב מי שנחשף).
במקביל, האהדה למוצר עולה ב-56%, בעוד הרצון להמליץ על המוצר עולה ב-46%.
נושא המודעות הבלתי נעזרת הביא לכך שבקרב מי שנחשף לביקורות אודות המכשיר, 22% נקבו בו כמותג הסמארטפונים הראשון שעלה להם בראש, לעומת 8% בלבד בקרב מי שלא נחשף לביקורות.
יתרה מזאת, 58% מאלה שלא קראו את הביקורות כלל לא נקבו בשם המותג, לעומת 15% בלבד בקרב אלה שכן קראו.
ישקלו רכישה
עוד עולה מהסקר כי בקרב מי שנחשף לביקורות - 59% גילו אהדה כלפי הסמארטפון, לעומת 44% בלבד בקרב מי שלא נחשף.
באשר לכוונת הרכישה, 57% מאלה שקראו את הביקורות השונות על HTC One טענו כי ישקלו בחיוב רכישת טלפון שכזה, לעומת 52% בקרב מי שלא נחשפו.
הסקר נערך בקרב 815 גולשים בעלי עניין במוצרי צריכה אלקטרוניים.
אז מה מותגים יכולים ללמוד מזה? שהשקעה ביצירת ביקורות למוצרים והגדלת החשיפה לביקורות תעזור להם לשפר את זיהוי המותג, העדפתו, כוונת הקנייה ועוד.
יצירת ביקורות כאלה באה לידי ביטוי בעיקר במשלוח מוצרים לעיתונאים ולבלוגרים להתנסות. הבעיה היא שהחשיפה לביקורות האלה היא קצרת מועד, ויום-יומיים לאחר שהיא מתפרסמת, היא כבר נשכחת מאחור.
ההשפעה של ביקורת חיובית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
