שער החליפין של השקל הגיע בשעות הבוקר (ב') לרמה של 3.51 שקלים לדולר אחד. כך הולך שער החליפין ומתקרב לקו של 3.50 שקלים לדולר, וגם אם זהו קו שרירותי, הוא עדיין עשוי לסמל בעבור הנגידה קרנית פלוג את הצורך להוציא לפועל צעדים שבהם לא נעשה שימוש עדיין.
למעשה, הרמה הנוכחית של שער החליפין מחייבת כל מי שבוחן את שוק מטבע החוץ של ישראל לחשוב על שני אירועים שהתחרשו בתחילת נובמבר. הראשון היה הודעה רשמית של הבנק המרכזי של צ'כיה, אשר משמעותה הייתה פיחות יזום של הקרונה, המטבע המקומי, בכ-5%. השני היה כינוס של בכירי הכלכלנים לכבודו של פרופ' סטנלי פישר, הנגיד הקודם של בנק ישראל.
למה הדוגמה הצ'כית רלבנטית לישראל? כי צ'כיה סובלת משער חליפין אשר לדעת ראשי הבנק המרכזי שלה נמוך מדי ופוגע בצמיחה ובתעסוקה. בתחילת החודש שעבר הודיע הבנק כי לא רק שירכוש אירו בשוק, ראשיו רוצים שהשער יהיה "קרוב ל-27 קרונה לאירו אחד". כלומר, הם הלכו רחוק יותר מראשי בנק ישראל, אשר הסתפקו עד עכשיו בקניית מטבע חוץ בלי לקבוע מחיר מטרה.
הבנק המרכזי בפראג נימק את מהלכו בצורך להגן על הצמיחה בתקופה שבה שער הריבית אפסי כמעט, ולא ניתן להשתמש בכלי של הורדת ריבית. כדי להבהיר מה כוונותיו, הוסיף הבנק הערה נוספת, שלפיה לא ירשה יותר שום התחזקות של המטבע המקומי מתחת לשער החליפין שאותו קבע כתואם צורכי הצמיחה. הבנק גם הוסיף שיפעל על פי הודעתו ללא הגבלת זמן, וללא הגבלת כמויות.
הנחישות של הבנק המרכזי של צ'כיה באה לידי ביטוי במעשיו לאחר ההודעה. בשבועיים הראשונים להפעלת התוכנית, הבנק רכש מטבע חוץ בשווי של 200 מיליארד קרונה, כלומר כ-7.4 מיליארד אירו, והיקף הנכסים במאזנו קפץ בטריליון קרונה בקירוב.
דוקטרינת פישר
באותו יום שבו החל הבנק הצ'כי את פעולתו ערכה קרן המטבע הבינלאומית כינוס של כלכלנים בכירים לכבוד פישר, האיש אשר כבר לפני ארבע שנים החל לתאר את קווי הפעולה של בנק מרכזי, והחזיר את הצמיחה והתעסוקה למרכז הדיון של המדיניות המוניטרית. אין דרך לתאר את פעולת הבנק המרכזי של צ'כיה - או של ישראל, אם יחליט ללכת בדרך דומה - בלי מה שניתן לכנות "דוקטרינת פישר". הדברים עלו בכל חריפותם באותו דיון בקרן המטבע, מפיו של פרופ' לארי סאמרס, אשר טען כי הריבית האפסיות לא יחלפו בקרוב, ושזו תופעה לטווח ארוך. מה הם בדיוק הכלים שעומדים במקרה זה לרשות הבנק המרכזי?
את התשובה המעשית לשאלה זו נתן הבנק המרכזי של צ'כיה, ושנתיים לפני כן גם הבנק המרכזי של שווייץ, אשר פעלו באופן דומה וקבעו רצפה לשער החליפין. למזלה של כלכלת ישראל, בנק ישראל ממשיך במדיניות של הנגיד לשעבר, והחשיבה שהנחיל בתחום זה ממשיכה להדריך את ראשיו.
שער חליפין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
