חושבים שהעליות בבורסה יסתיימו בקרוב? אתם טועים

מספיק רק שינוי הקצאה קטן בתיק הנכסים של הציבור כדי לשבור עוד שיאים ■ ניתוח / עמית טסלר

הפעם האחרונה שבה נסחרו מדדי המניות של ת"א ברמות דומות לרמות השיא שבהן הם נסחרים היום הייתה באפריל 2011, אז עמד מדד ת"א- 25 על כ-1,341 נקודות (לעומת כ-1360 נקודות היום - רמת שיא של כל הזמנים). אלא שמהשוואה בין התקופות עולה כי בשנתיים וחצי שחלפו מאז, שינה הציבור את התייחסותו אל ההשקעה במניות בכלל, ואל מניות הנסחרות בבורסה בת"א בפרט, והפך לזהיר וחשדן יותר.

הזהירות החדשה הזאת משתקפת בפרסומי בנק ישראל - הציבור החזיק בספטמבר 2013 מניות בישראל ובחו"ל בשיעור כולל של 23.4% מתיק הנכסים הפיננסיים שלו, כאשר 15.9% מהתיק מוחזק במניות הרשומות למסחר בישראל. מדובר בשיעורי השקעה נמוכים מאלו שנרשמו בנקודת השיא הקודמת, אז עמד שיעור החזקות הציבור במניות בכלל על 26.1%, וחלק התיק שהושקע במניות בת"א עמד על 20.4%.

מגמה חיובית מביאה להשקעה במניות

ויש עוד נתון שמעיד על החשדנות הגוברת של הציבור כלפי שוק המניות המקומי. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2013 הסתכמה ההזרמה הכספית נטו של הציבור לשוק המניות המקומי בכ-1 מיליארד שקל, סכום זניח ביחס להחזקה הכוללת שלו במניות הרשומות למסחר בישראל (452 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר 2013). כך גם ביחס למחזורי המסחר במניות, אשר הצטברו בינואר-ספטמבר ל-200 מיליארד שקל.

במילים אחרות: נתוני בנק ישראל נותנים גושפנקא לעובדה כי הציבור (שהגופים המוסדיים בשוק ההון מנהלים 46% מתיק הנכסים שלו) נרתע מהשקעה בשוק המניות המקומי, הסיט חלק ממנו לשוקי המניות בחו"ל, ובחלק האחר רכש דירות למגורים ולהשקעה.

אבל הניסיון מלמד שעם התמשכות המגמה החיובית בשווקים הפיננסיים - פועל יוצא של סביבת הריבית הנמוכה - אנו צפויים לראות הסטה של כספים מאפיקים סולידיים יחסית, שבהם מחזיק את הציבור את כספו, לעבר אפיקים מסוכנים יותר, ובראשם שוק המניות.

מסע אחורה בזמן ילמד אותנו כי באוקטובר 2007 - תקופת הגאות של טרום המשבר העולמי - נרשמו רמות שיא של 29.1% בשיעור ההחזקה הכולל של הציבור במניות בכלל, ושל 25% בשיעור ההחזקה במניות בישראל. זאת על אף שסביבת הריבית אז הייתה גבוהה בהרבה מרמתה כיום - 4% לעומת 1% כיום.

האמת היא שאין צורך בשינויי הקצאה גדולים בתיק הנכסים של הציבור כדי ליצור דינמיקה של עליות שערים נוספות בשוק המניות המקומי. היקף תיק זה עומד כיום על 2,842 מיליארד שקל. חשבון פשוט מראה כי אם יעביר הציבור אחוז בודד מהסכום הזה לשוק המניות בת"א, יביא הדבר לגידול משמעותי של כ-28 מיליארד שקל בביקוש למניות.

למעשה, גם ביקוש קטן יותר יצית מהלך עליות שערים חדות בשוק המקומי, והסיבה לכך היא שהיקף המסחר במניות בת"א הוא שולי ביחס להחזקות הציבור במניות, ומהווה רק שניים-שלושה פרומיל מתיק המניות שלו בישראל (כאמור יותר מ-450 מיליארד שקל). היקף המסחר הקטן יחסית נובע מכך שחלק מהמניות המוחזקות על ידי הציבור "נעולות" אצל בעלי השליטה בחברות, והן כמעט שלא נוטלות חלק במסחר היומי.

לפיכך, אם לשפוט לפי התנהגות הציבור בעבר, ניתן לומר שני דברים: על אף ששוק המניות המקומי נסחר ברמת שיא של כל הזמנים, קיים בו פוטנציאל עליות נוסף, שמקורו בשינוי ההקצאה בתוך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור; השני הוא שדי בשינוי הקצאה קטן יחסית של נכסי הציבור לטובת שוק המניות כדי לחולל עליות שערים משמעותיות.

הציבור הפך לזהיר וחשדן כלפי שוק המניות
 הציבור הפך לזהיר וחשדן כלפי שוק המניות