בדיקה: רוזן וטוכמאייר הטעו משקיעים בעסקת נדל"ן?

רשות ניירות ערך מנהלת בדיקה מינהלית נגד יזמי הנדל"ן ברק רוזן ואסף טוכמאייר, בעלי השליטה בחברת הציבורית קנדה-ישראל (לשעבר פאנגאיה), בחשד כי ניצלו הזדמנות עסקית שלא בתום-לב והציגו לדירקטוריון החברה הציבורית מידע מוטעה, על מנת שהחברה תדחה את העסקה, והם יוכלו לבצע אותה באופן פרטי - כך נודע ל"גלובס".

הבדיקה מתייחסת לעסקה לרכישת קרקע לבניית כ-300 דירות בסמוך לרצועת חוף מנדרין בצפון תל-אביב, אותה רכשה חברה פרטית של רוזן וטוכמאייר בשם "ב.ו.ב" בכ-126 מיליון שקל מהחברות כור ונכסים ובניין.

בהליך של בדיקה מינהלית יכולה ועדת האכיפה המינהלית להטיל קנס של עד 5 מיליון שקל לחברה וקנס של עד מיליון שקל ליחיד. כמו כן היא יכולה להגביל עיסוק של נושאי משרה ולחייב לפצות את הנפגעים.

רוזן וטוכמאייר הוזמנו לאחרונה למסור את גרסתם בפרשה לרשות ניירות ערך, בחשד להפרות הוראות חוק ניירות ערך, ובין היתר בקשר להטעיית משקיעים. כמו כן, חוקרי הרשות הגיעו למשרדיהם של השניים ואספו את המסמכים הקשורים לעסקה, לרבות הסכמי רכישת הקרקע. בנוסף, הרשות הזמינה גורמים נוספים למסירת עדות.

מדובר בבדיקה שנפתחה לפני כחודש על רקע אישור ניהול תביעה נגזרת נגד רוזן וטוכמאייר בגין אותה עסקה. ב-22 באוקטובר השנה אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב הגשת תביעה נגזרת, בשם החברה הציבורית, נגד רוזן וטוכמאייר. זאת, לאחר שקבע כי השניים ניצלו לכאורה הזדמנות עסקית שלא בתום -ב, כשהציגו לדירקטוריון החברה הציבורית מידע מוטעה, על מנת שהחברה תדחה את העסקה, והם יוכלו לבצע אותה באופן פרטי.

הבקשה להגשת התביעה הנגזרת הוגשה באוקטובר 2012 על-ידי אליהו ביטון, בעל מניות בקנדה-ישראל, באמצעות עו"ד אלון גולן.

מהבקשה עולה כי באפריל 2012 - חודשיים טרם רכישת הקרקע - התקיימה ישיבה טלפונית של דירקטוריון קנדה-ישראל (אז פאנגאיה) בהשתתפות 3 חברי דירקטוריון בלבד. בישיבה אמר רוזן כי הוא וטוכמאייר מנהלים משא-ומתן לרכישת קרקע חקלאית, וכי לפי מיטב ניסיונו הליך הפשרת הקרקע ארוך וצפוי להימשך 5-15 שנה, ולכן מדובר בעסקה ספקולטיבית, שלא ברור מתי היא צפויה להניב הכנסות, אם בכלל.

חברי הדירקטוריון, נטען בבקשה, החליטו כי על החברה לדחות את הצעת בעלי השליטה, נוכח העובדה כי אין לחברה את היכולת הפיננסית הנדרשת לביצוע הפרויקט, וכי מדובר בעסקה ספקולטיבית.

לאחר שהחברה הציבורית דחתה את העסקה, ביצעו אותה רוזן וטוכמאייר באופן פרטי.

בית המשפט: "תשתית ראייתית לכאורה"

לטענת התובע, צמד בעלי השליטה פעלו שלא בתום-לב ולא לטובת החברה, תוך שהם מנצלים הזדמנות עסקית של החברה. בשל כך, נטען בבקשה, החליטו השניים לקיים ישיבת דירקטוריון בהולה באמצעות שיחת ועידה, ולא הציגו לדירקטוריון כל עובדה או מסמך מהותי; הסתירו את כוונתם לבצע את העסקה באופן פרטי; וביקשו לשכנע את חברי הדירקטוריון, באמצעות מנהל הכספים, שאין לחברה את האמצעים הכספיים לממן את העסקה.

בהחלטתה לאשר את הגשת התביעה הנגזרת קבעה השופטת דניה קרת-מאיר כי "אין ספק שטובתה של החברה והאינטרס הציבורי מצדיקים באופן ברור את קבלת הבקשה".

לדבריה, "קיימת תשתית ראייתית לכאורה לכך שרוזן וטוכמאייר לא מילאו את חובת הגילוי המוטלת עליהם מכוח חוק החברות, וכי ההחלטה שהתקבלה על-ידי הדירקטוריון התבססה על מידע חלקי ומטעה. רוזן וטוכמאייר הם בעלי ניסיון רב ומומחיות בנדל"ן, ויש לצאת מתוך הנחת עבודה כי היו ערים לכל הנתונים הרלוונטיים, אשר גרמו להם להחליט כי מדובר בעסקה מצוינת, שהם מעוניינים לבצע בעצמם".

עוד קבעה קרת-מאיר כי "הרושם הנוצר הוא כי הדחיפות בזימון ישיבת הדירקטוריון נבעה מתוך הרצון להסיר באופן מהיר את אבן-הנגף, אשר הפרידה בין רוזן וטוכמאייר לבין ביצוע העסקה באופן עצמאי".

השופטת הוסיפה כי טענות רוזן וטוכמאייר, שמייחסות לתובע אליהו ביטון חוסר תום-לב, מתגמדות לעומת הפרת חובת האמון שהם לכאורה ביצעו; ואף חייבה את השניים לשאת בהוצאותיו של ביטון בסכום של 100 אלף שקל.

רשות ניירות ערך עקבה אחר התפתחות ההליכים, וכבר ביוני השנה הודיעה כי קיבלה החלטה עקרונית לתמוך במימון התביעה הנגזרת.

בהודעת הרשות בנוגע למימון התביעה צוין כי "מדובר בתביעה שבבסיסה עומדת טענה כי בעלי השליטה בחברת פאנגאיה הפרו כלפיה את חובות האמונים. בתמצית, לטענת התובע בעלי השליטה הטעו את חברי הדירקטוריון בנוגע לפרטי עסקה מסוימת ולכדאיותה, על מנת ליטול את העסקה לעצמם. לטענתו, בעלי השליטה פעלו בניגוד עניינים, בניגוד לטובת החברה, למען טובתם האישית ותוך מניעת רווח מהחברה. הסעד העיקרי הנתבע הוא פיצוי החברה בגובה הרווחים שהיו צפויים מביצוע העסקה או, לחילופין, העברת הזכויות בעסקה לחברה".

כעת מנוהל התיק בשתי מחלקות שונות של הרשות - את הפן האזרחי ומעקב אחר התביעה הנגזרת מנהל עו"ד אופיר אייל, ראש תחום אכיפה פרטית; והפן המינהלי של הפרשה מנוהל במחלקת האכיפה המינהלית ברשות.

קנדה-ישראל: "לא הייתה כל הטעיה"

מקנדה-ישראל נמסר: "רוזן וטוכמאייר עומדים על כך שלא הייתה כל הטעיה של הדירקטוריון, וכי החלטת הדירקטוריון (שהתקבלה בהעדרם של רוזן וטוכמאייר) שלא להיכנס לעסקה זו, נבעה משיקולים של ניהול תזרימי אחראי וזהיר.

"החלטתו זו של הדירקטוריון אושררה על-ידו פעם נוספת מאוחר יותר, תוך הדגשה שאין לחברה יכולת להיכנס לעסקה כזו, מבלי לסכן את מחויבויותיה השונות. דירקטוריון החברה בחר שלא להיכנס לעסקה כדי לא למצוא את עצמו במצבן של חברות נדל"ן אחרות, אשר נקלעו להסדרי חוב עקב התנהלות מסוכנת.

"הטענות שהועלו נגד רוזן וטוכמאייר במסגרת הבקשה לאישור תביעה נגזרת מצויות כעת בדיון חוזר, והם משוכנעים כי עמדתם תתקבל על-ידי בית המשפט. רשות ניירות ערך מקיימת בירור מינהלי בעניין זה".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "איננו מתייחסים לנושאי חקירה".