מי שותף לחגיגות האקזיטים

שנת 2013, המתקרבת בימים אלה לסיומה, מסתמנת כאחת משנות השיא של ההיי-טק הישראלי בכל הזמנים.

השקעות הון סיכון יגיעו בשנה זו לפי ההערכות לכ-2.2 מיליארד דולר. לא פחות חשוב מכך, זו הייתה גם שנת שיא של אקזיטים. אחרי המתנה ארוכה ראינו הנפקה ציבורית של חברה ישראלית בנאסד"ק. בנוסף, לפי נתוני חברת המחקר IVC, הסכום הכולל של רכישות חברות היי-טק ישראליות ע"י חברות בינלאומיות הגיע השנה לכ- 4.9 מיליארד דולר; והחזרי העשור האחרון בהיי-טק הישראלי מסתכמים בכ-46.8 מיליארד דולר.

המספרים המרשימים האלה מעלים באופן טבעי את השאלה לגבי זהות המרוויחים מכ-800 העסקאות בהיי-טק הישראלי בעשור האחרון. עד כמה נהנים אזרחי ישראל מעשרות המיליארדים שעוברים מיד ליד במהלך רכישותיהן של כ"כ הרבה חברות ישראליות? ובכן, למרבה הצער, מעט מאוד. הסיבה לכך היא מעורבותם המתמעטת והולכת של המשקיעים המוסדיים הישראלים בזירת ההיי-טק המקומית.

בשנים האחרונות הלך ופחת חלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות במימון חברות ישראליות. השנה הגיע חלקן לכ-27% מכלל השקעות ההון סיכון בישראל. אבל זה איננו כל הסיפור, כי אחוז המשקיעים הישראלים המוסדיים בקרנות המקומיות גם הוא נמוך ביותר. ניתן להעריך שלפחות 80% מכספי הקרנות הישראליות מגיעים ממשקיעים זרים. מכאן, שחלקם של אזרחי ישראל ברווחי האקזיטים מגיע במקרה הטוב לכמה אחוזים בודדים.

תמרור אזהרה מדאיג

התופעה המטרידה הזו איננה זרה לקובעי המדיניות במשרד האוצר. בשנים האחרונות נקט המשרד במספר יוזמות יפות שנועדו לעודד את המשקיעים המוסדיים הישראלים להשקיע בהיי-טק המקומי דרך הקצאת כספים לקרנות הון סיכון ישראליות.

היוזמות האלו החלו להניב פירות חיוביים, אבל עומדות בימים אלו בפני מחסום חדש המאיים לסכל אותן לחלוטין. ומי ייצר את המחסום הזה? משרד האוצר בכבודו ובעצמו. טיוטת תקנות שפרסם המשרד לקראת סוף חודש נובמבר, בחתימת שר האוצר מר יאיר לפיד, מגבילה את גובה סך דמי הניהול שיכולים הגופים המוסדיים בישראל לשלם לקרנות המתמחות בתחומי השקעה שונים, לא רק בהיי-טק.

המשמעות המעשית של תקנות אלו, האמורות להיכנס לתוקפן בתחילת שנת 2014, היא חיסול השקעותיהם של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי. אותם גופים שהאוצר מנסה כבר שנים לעודד להשקיע בזירה המקומית. מעבר לתהייה הטבעית של המעיין בתקנות ומנסה להבין האם יד ימינו של האוצר ערה למה שיד שמאל מנסה לעשות, ברור שיישומן של התקנות החדשות ימנע מאזרחי ישראל להיות שותפים להמשך הצלחתו של ההיי-טק הישראלי.

כמו כן, התקנות הללו עלולות לסמן תמרור אזהרה מדאיג עבור משקיעים זרים. המסר ממשרד האוצר למשקיעים זרים הוא: אתם אולי מאמינים בהיי-טק הישראלי, ולכן, אנא מכם, המשיכו לממן אותו. אבל אנחנו - קובעי המדיניות הכלכלית במדינת ישראל - נמנע מהמשקיעים המקומיים להשקיע בתוצרת כחול-לבן. לתשומת ליבכם, משקיעים זרים יקרים.

יואב שלוש וד"ר בני זאבי, יו"רים משותפים של ארגון התעשיות המתקדמות בישראל (IATI) , פועלים במרץ בניסיון לשכנע את האוצר לשנות את החלטתו לפני שיהיה מאוחר מדי. הם מסרו לי בתגובה: "ארגון התעשיות המתקדמות בישראל (IATI) והחברות הקשורות בו, פועלים ביחד עם גורמי ממשל ועם משקיעים מוסדיים כדי להביא להגדלת השקעות המוסדיים בענף ההיי-טק בישראל.

טכנולוגיות העילית מהוות כבר למעלה ממחצית היצוא התעשייתי של ישראל, ולכן יש חשיבות אסטרטגית להגדלת חלקם של מוסדיים ישראליים בתחום לטובת העמיתים, החוסכים והתעשייה.

"כדאי שגם החוסך הישראלי ייהנה מפירות הטכנולוגיה שלנו ולא רק קרנות פנסיה זרות ומשקיעים שאינם גרים בארץ. אנחנו מודאגים מכך שהתקנות החדשות שפרסם משרד האוצר עלולות להביא לעצירת השקעות בתחום ההיי-טק למרות שאין מחלוקת על חשיבותו. יש לפעול מיידית על מנת לפתור את הבעיה שנוצרה".

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל