רשות ני"ע תשתתף במימון תביעה נגזרת נגד דנקנר ודסק"ש

רשות ניירות ערך תשתתף במימון הבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה נגד איש העסקים נוחי דנקנר בגין עסקת הרכישה של עיתון "מעריב" בראשית 2011 תמורת כ-147 מיליון שקל.

התביעה הוגשה בספטמבר 2012 למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש), חברי הדירקטוריון של החברה ונושאי משרה בה, ביניהם בעל השליטה נוחי דנקנר.

יצוין כי רשות ניירות ערך נוהגת לממן תביעות נגזרות וכן תביעות ייצוגיות, במקרים בהם היא סבורה כי סיכויי התביעה טובים וכי האינטרס הציבורי מחייב זאת, וכאשר היא רואה צורך בניהול התביעה כדי להגן על המשקיעים ועל תקינות פעילות שוק ההון.

"החלטות רשלניות ובלתי סבירות"

זמן קצר לפני הגשת התביעה נגזרת, ב-20 בספטמבר 2012 מכר דנקנר את "מעריב" למו"ל שלמה בן-צבי תמורת כ-70 מיליון שקל.

בבקשה לניהול התביעה הנגזרת טוענים רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, בעלי מניות בדסק"ש, באמצעות עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, כי החלטת החברה לרכוש את השליטה ב"מעריב", החלטותיה להמשיך ולהשקיע בעיתון עוד 200 מיליון שקל נוספים, וכ-24 מיליון שקל נוספים כערבות שניתנה לטובת בנק הפועלים - הינן החלטות רשלניות ובלתי סבירות בעליל, שגרמו לחברה ולבעלי מניותיה נזק.

לפי התביעה, לא היה כל היגיון כלכלי בהשקעה של דסק"ש ב"מעריב", שהייתה חברה כושלת לפי כל קנה-מידה, ושרשמה רק הפסדים במשך שנים רבות. נתונים אלה, נטען, היו ידועים לבעל השליטה ולדירקטורים כבר במועד קבלת ההחלטות - כבר אז היה ברור כי מדובר בעסקה בלתי סבירה כלכלית ונעדרת כל היגיון עסקי או כלכלי, שאינה לטובת החברה, שאינה משרתת את מטרתה, שאינה יוצרת כל סינרגיה עם עסקיה, וצפויה לגרום לה נזקים משמעותיים ביותר.

"עסקת רכישת השליטה ב'מעריב' הונעה משיקולים תמוהים ולא ענייניים, שאינם לטובת החברה. לפי כל אמת-מידה כלכלית, אין כל היגיון עסקי או כלכלי בעסקה האמורה", נטען בתביעה. "ייתכן בהחלט כי רכישת השליטה בעיתון נפוץ ובכלי תקשורת משפיע, נועדה לקדם את ענייניהם של אחרים, שאינם החברה".

"התנהלות רשלנית"

עוד נטען בתביעה כי התנהלותם הרשלנית של הדירקטורים באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שאישרו את ההשקעות ב"מעריב", מבלי שהוצגה בפניהם, טרם אישור העסקה, כל הערכת שווי או תוכנית עסקית סבירה ורצינית, שניתחה את שווי "מעריב" ושהבהירה כיצד לכאורה אמורה החברה להרוויח מהעסקה.

עוד צוין כי בטרם השקעת החברה ב"מעריב", היה ברור כי העיתון נמצא במצב קשה ביותר, עם הון עצמי שלילי (מינוס 31 מיליון שקל), כאשר הפסדיו המצטברים מאז שנת 2000 הסתכמו בכ-800 מיליון שקל.

ואולם, טוענים התובעים, הדירקטורים התעלמו מהתרעות חברות הדירוג שפורסמו לפני העסקה, והחליטו להיכנס ל"הרפתקה" זו ולהשקיע מאות מיליוני שקלים ב"מעריב".

אוסטרובסקי ואוזנה מבקשים לחייב את דנקנר וחברי הדירקטוריון להשיב 370 מיליון שקל לקופת החברה וכן לחייבם בגין כל נזק נוסף, אם ייגרם לחברה עקב מעשיהם.

במקביל הוגשה גם בקשה לגילוי הפרוטוקולים של דירקטוריון דסק"ש, על מנת שניתן יהיה להבין את הליך קבלת ההחלטות בנוגע להשקעה ב"מעריב".