זקן למנהלי הבנקים: "מצפה שחבילות השכר יהיו נמוכות יותר"

בשנת 2013 לא היה למפקח על הבנקים דודו זקן רגע דל: סערת הסדר החוב של בנק לאומי ונוחי דנקנר, ההחלטה של זקן לבטל לבנקים את תוכניות התגמול ולשלוח אותם לבצע תוכנית מחדש, הטלת מגבלות חדשות בתחום המשכנתאות, פרסום מתווה לפרסום תעודת הזהות הבנקאית, עימות עם מבקר המדינה בסוגיית מינוי הדירקטורים בבנק לאומי והשבוע - ההודעה שבנק דיסקונט יהפוך לבנק ללא גרעין שליטה. כל אלה רק חלק מהאירועים שעמם התמודד השנה זקן, שיסגור בחודש הבא 3 שנים בתפקידו.

- קודמיך בתפקיד פרשו לאחר קדנציה של 4 שנים, האם אתה מתכוון לפרוש בסוף השנה הבאה?

"ארבע שנים זה אמנם קדנציה, אבל ייתכן שגם אשאר לעוד קדנציה, אצטרך לחשוב על זה, שנה לפני, זה עוד מוקדם לדבר על זה".

למרות כל האירועים מהשנה החולפת, זקן, שיופיע בשבוע הבא בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", ממשיך לשמור על קור רוח ולא מתרגש בקלות, גם לא מהידיעה שקבוצת ברונפמן-שראן מוכרת את החזקותיה בבנק דיסקונט, והבנק יהפוך לבנק ללא גרעין שליטה.

"אני לא חושב שזה טוב או רע. כל עוד תהליך המעבר עובר חלק זה בסדר. מה שחשוב זה שהמהלך ייעשה בתיאום עם בנק ישראל ושתוכן התשתית לביזור גרעין השליטה. יש יתרונות וחסרונות לבנק עם גרעין שליטה ובלי. מה שחשוב הוא שנראה גיוון - שלא כל הבנקים ישתייכו לסוג אחד של בעלות", אומר זקן.

- האם תגבירו את הפיקוח על דיסקונט בעקבות מעברו לבנק ללא גרעין שליטה?

"נצטרך להדק את הפיקוח, במיוחד בתהליך המעבר, כך שהוא לא ישפיע על ההתנהלות השוטפת של הבנק".

יחסי עבודה בבנקים וההתייעלות

אחת המשימות המרכזיות שהבנקים בישראל מתמודדים עמה היא ההתייעלות. יחסי היעילות של הבנקים נחשבים חלשים, ועומדים בממוצע על קרוב ל-70% (כלומר הוצאות הבנק נוגסות בכ-70% מההכנסות). חלק גדול מההוצאות הן הוצאות שכר.

"אין ספק שנדרשת התייעלות מהבנקים. הסביבה הכלכלית השתנתה, גם התחרות שהבנקים צריכים להתמודד איתה אינה כמו בעבר וגם דרישות ההון מהבנקים משפיעים על הרווחיות שלהם. אפילו הבנק היעיל ביותר, שהוא מזרחי טפחות, מציג יחס יעילות חלש יותר מהממוצע בעולם", אומר זקן.

- קל לומר שהבנקים צריכים להתייעל, אבל בפועל ועדי העובדים לא מאפשרים לעשות שינויים קיצוניים.

"להיות מנהל בנק זה לא קל. בסוף יגיעו להסדר, זה התפקיד של ההנהלה. ברור שזה תהליך, ואי אפשר לצפות שיהיו שינויים דרמטיים בתוך יום. יחד עם זאת יש כמה מבחנים בדרך".

- ועדי העובדים אומרים שלמרות הכול הבנקים מרוויחים ויפה, ולכן אין סיבה לוותר על מנגנון הטייס האוטומטי, המביא לעלייה קבועה מדי שנה בשכר של 5% בממוצע ברוב הבנקים. אתה מסכים עם הקביעה הזו?

"ראשית, צריך לזכור שביחס למצב המשק, מצבם של עובדי הבנקים טוב. באשר לטייס האוטומטי - בסביבה של אינפלציה נמוכה כמו בישראל אין מקום לכלי הזה".

- יש גם תופעה של הסכמי שכר צמודים, לדוגמה הסכמי השכר של הבינלאומי, אגוד ומרכנתיל צמודים ללאומי. מה דעתך על התופעה הזו?

"עניין ההצמדה מאוד בעייתי, ובנקים שהסכמי השכר שלהם צמודים לבנקים אחרים צריכים לפעול כדי לבטל את ההצמדה הזו. מדוע השכר בבנק אגוד צריך להיות מושפע מהתוצאות של בנק לאומי?".

- הוועדים לא מוותרים בקלות. יש שני סכסוכי עבודה היום בדיסקונט ובבינלאומי, שעלולים להחריף לשביתה. זה לא תרחיש בעייתי?

"אני מבין בנק שמוכן לשלם מחיר של שביתה במחיר של הסכם שכר נכון. בנק כבר היה סגור בישראל 14 יום. נגבה את הבנקים כמו שגיבינו בזמנו את הבנק הבינלאומי".

- יש סטיגמה על עובדי הבנקים שמשתכרים גבוה, אבל מהנתונים שפרסמתם עולה כי השכר החציוני בבנקים עומד על 12 אלף שקל, זה לא נראה לך סביר?

"חוסר היעילות בבנקים מתבטא בהוצאות השכר, כלומר או שהשכר גבוה או שכמות העובדים גדולה או שתפוקתם נמוכה. מהנתונים שפרסמנו עולה כי הבעיה היא שחלק גדול מנטל השכר בבנקים מתרכז בשכבה רחבה של אנשים עם עלויות שכר גבוהות".

- פרסמתם באחרונה הוראות לקביעת תוכנית התגמול לבכירי הבנקים. מה אתה מצפה שיקרה בעקבות ההוראות החדשות?

"אני מצפה שחבילות השכר בתוכניות התגמול החדשות יהיו נמוכות מאשר בתוכניות הקודמות".

- אבל בטח הבנקים ימצאו דרכים יצירתיות בכדי לעמוד בכללים שקבעת, אך עדיין להישאר ברמות השכר הגבוהות.

"אם בבנקים יעשו תרגילים כאלה, זו תהיה טעות. הרעיון מאחורי ההוראות שקבענו אינו לכבס את מדיניות התגמול, אלא להעניק אחריות לדירקטוריון וכללים לעמוד בהם".

- ואם בכל זאת נראה שרמות השכר יישארו כפי שהן?

"אני מניח שיהיו צעדים נוספים, בין אם של הפיקוח על הבנקים או בין מצד גורמים אחרים".

משכנתאות והפסדי אשראי

בשבוע שעבר פרסמו הבנקים את דוחותיהם לרבעון השלישי. מהדוחות עלה כי למרות ההאטה במשק דווקא ההפרשות להפסדי אשראי (המשקפים את רמת הסיכון של תיק האשראי בבנקים), נמצאים ברוב הבנקים בירידה. שיעור ההפרשה הממוצע עמד על 0.23% מהתיק, זאת בעוד לרוב בתקופות של האטה הוא מגיע לכ-0.5% ובמיתון אף ל-1%.

- האם ההפרשות להפסדי אשראי לא נמוכות מדי ביחס למצב המשק?

"אנו כל הזמן בודקים את ההפרשות בבנקים, אך אין ספק שההפרשות הנוכחיות הנמוכות מחייבות בדיקה".

- האם להערכתך הן ימשיכו להיות ברמה כזו?

"ההפרשות מהוות תמונת ראי של המשק. אם הצמיחה תימשך אז נראה רמה דומה, אולם אם יקרה תרחיש הפוך נראה משהו אחר".

- מה תעשו אם תמצאו שההפרשות בבנקים נמוכות מדי?

"במשכנתאות כבר עשינו צעד בנושא. חשבנו והאמת שאנו עדיין חושבים שהפרמטרים למדידת ההפרשות לא משקפים את רמת הסיכון, ולכן קבענו הפרשה קבוצתית גדולה יותר, ויישרנו את המנגנון".

- אפרופו משכנתאות, עשית לא מעט צעדים לקרר את השוק, ועדיין אנו רואים שמדי חודש נלקחות משכנתאות בהיקף של מעל 4 מיליארד שקל. מה יהיה?

"כולם מסתכלים על השורה התחתונה של כמה משכנתאות נלקחו, וזה לא נכון. צריך להסתכל על התמהיל. היום המינוף של המשכנתא ירד, ההחזר החודשי מתוך ההכנסה יורד והחלק של הריבית המשתנה במשכנתא ירד גם כן. המשמעות של הדברים האלה הוא שהוקטן הסיכון הגלום בכל משכנתא, והסיכון בתיקי הבנקים הוקטן".

- אז אתה מרוצה ממצב השוק?

"אני ממש לא רגוע, ואנו עדיין ממשיכים לעקוב. רמת מחירי הנדל"ן גבוהה, וכנגזרת של זה גם היקף המשכנתאות החודשי גבוה. אנו עדיין מוטרדים מהתממשות של תרחיש קיצון הכולל עלייה דרסטית באבטלה ובריבית ובמקביל ירידה במחירי דיור או קיפאון בעסקאות. אמנם ההסתברות לתרחיש כזה נמוכה אבל היא קיימת".

- האם אתה מתכנן להטיל מגבלות נוספות?

"לא צריך לעמוד לנו עם סטופר, אם נצטרך לפעול נפעל. יכול להיות שנעשה זאת בהטלת מגבלות חדשות, וגם יכול להיות שניקח מגבלות קיימות ונקשיח אותן, הכול תלוי איפה נזהה את הבעיה".

מסחר בבורסה והביטקוין

יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר מטפל בימים אלה בדרכים לשפר את מחזורי המסחר בבורסה. ועדת הנזילות שהקים האוזר המליצה בין היתר לאפשר לבנקים לשוב ולסחור בבורסה, 30 שנה לאחר שהודרו משם בעקבות פרשת ויסות מניות הבנקים.

- האם תאפשרו לבנקים לסחור במניות?

"לא. אנחנו מתנגדים לכך, מהסיבה הפשוטה שפוטנציאל ניגוד העניינים בין הפעילות הבנקאית לבין המסחר בבורסה עדיין קיים, והוא גם גדול. גם המגמה בעולם הפוכה - היום המגמה היא להפריד בין פעילות ההשקעות במניות לבין הפעילות הבנקאית הקלאסית של גיוס פיקדונות ומתן אשראי.

"חייבים שתהיה הפרדה, ואסור להשית סיכונים על הפעילות הבנקאית הקלאסית. כמו כן, אנו עדיין אנו לא יכולים למחוק מהזיכרון את מה שקרה לפני 30 שנה".

- עם כזו עמדה נחרצת, איך זה שהועדה פרסמה בכל זאת מסקנה כזו, כשברור שבלי הסכמתכם לא ניתן לבצע צעד שכזה?

"הערנו את הערותינו על הדוח, והצגנו את עמדתנו בנושא".

- ובינתיים, סערת המטבע הווירטואלי הביטקוין ממשיכה להכות גלים. אתמול התברר כי נגנבו מטבעות בשווי 100 מיליון דולר. הבנקים פנו אליך וביקשו הבהרות כיצד האם לאפשר ללקוחות לסחור במטבע השנוי במחלוקת. מה עמדתך?

"אנו בודקים את הנושא. הביטקוין יכול לנוע בין פירמידה לבין משהו אמיתי. אם הלקוח רוצה לקנות בכסף ביטקוין הוא יכול, אבל האם אפשר להתייחס אליו כמטבע רגיל, זה כבר סוגיה שמחייבת בחינה מעמיקה".

תעודת זהות בנקאית

לפני כמה שבועות פרסם זקן טיוטת חוזר בנושא תעודת הזהות הבנקאית, שלפיה כל לקוח יקבל החל בעוד שנה מסמך המרכז את הנתונים המרכזיים של נכסים וחובותיו, והדבר הדרמטי ביותר: הוא יקבל לידיו גם את דירוג האשראי שלו בבנק, מה שאמור להגביר את התחרות ולסייע לו לקבל הצעות מגופים מתחרים.

פרסום הכוונה ליישם את תעודת הזהות הבנקאית חולל לא מעט סערה, ואף נערך באחרונה בכנסת דיון של השלכות השליליות של צעד זה.

זקן לא מבין את הסערה. "אני לא מבין מה ההפתעה, כבר בדוח של ועדת זקן הודענו שנפעל להקמת תעודת זהות בנקאית, זה היה ידוע. נכון שהמהלך לא מושלם, אבל אנחנו מתכוונים להוביל צעדים משלימים עם משרד המשפטים כדי לטפל בסוגיות כגון שימוש לרעה במידע ותיקוף המודלים".

- למה לתת ללקוח את המידע על דירוג האשראי שלו?

"המידע כבר קיים בכל בנק. המידע הוא על הלקוח ושל הלקוח, ולכן הוא צריך לקבל אותו בצורה מונגשת כדי שהוא יוכל להבין לעשות עם זה משהו.

"כמו כן, ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם המערבי שאין בה קרדיט ביורו (סוכנות לדירוג אשראי, ע"א). הקמת קרדיט ביורו תשכלל את שוק האשראי ותאפשר לאנשים לקבל אשראי שמתאים לכושר היכולת שלהם. היא גם תקטין את נושא הדרת האשראי, שקיימת כיום לפיה אנשים מקבוצת שונות באוכלוסייה לא מקבלים אשראי בגלל שיקולים לא רלוונטיים דוגמת שיוך אתני".

- אבל יש גם השלכות שליליות של פרסום הנתונים האלה.

"צריך לעשות הפרדה בין המהלך העיקרי להשלכות שלו. כמו כן, כבר היום אנו לא בחלל ריק, המידע השלילי בחוץ, בעוד שדירוג אשראי לא בחוץ ומדובר בדירוג דינמי שמשתנה, ושניתן לשיפור. היום יש רק את הצד השלילי, כך לדוגמה יש נתונים על מאות אלפי לקוחות הנחשבים מוגבלים. חלק גדול מהם נמצא ברשימה זו כי יש לו תיק בהוצאה לפועל".

- ובכל זאת, אתה לא חושש מתרחיש ריאלי שלפיו החלשים ייפגעו ולא יצליחו לקבל אשראי מאף גוף, וכך יישארו לקוחות שבויים יותר של הבנק?

"ראשית, יכול להיות שאותו לווה חלש לא צריך לקבל אשראי. כמו כן, לטעמי צעד כזה יגדיל את עוגת האשראי ולכן ישפר את המצב גם בשכבות החלשות".

- ומה לגבי הטענה שדירוג אשראי בבנק אחד לא מעיד על מצבו האמיתי של הלקוח כי ייתכן שבבנק אחר מצבו גרוע?

"אני מצפה שכשנותנים אשראי לא יסתכלו רק על דירוג האשראי אלא גם על פרמטרים נוספים כמו כמה זמן הלקוח נמצא בבנק, והאם הוא מעביר לשם את המשכורת שלו, וכך יקבלו תמונה מלאה יותר".

רווחיות הבנקים

הרבה פעמים מדברים על העמלות שגובים הבנקים, וגם אתה עשית לא מעט שינויים בתחום הזה, אבל אתה לא חושב שבור השומן האמיתי בבנקים נמצא במרווחי הריבית במגזר הקמעונאי (קרי הפער בין הריבית שמקבלים הלקוחות בפיקדונות לעומת הריבית בנגבית מהאשראי)?

"צריך לזכור שהפעילות של הבנקים במגזר הקמעונאי כוללת גם לא מעט הוצאות של עובדים ותחזוקת סניפים. בדקנו את הרווחיות של הפעילות הקמעונאית לעומת מגזרים אחרים, ואנחנו רואים שאין פערים דרמטיים. אנחנו לא רואים מגזר אחד שמסבסד את השני. אם כבר, הפערים המרכזיים קיימים במגזר העסקים הקטנים לעומת מגזרים אחרים".

- אז אין בעיה במשק בית?

"צריך להסתכל על כל פעילות. לדוגמה במשכנתאות יש תחרות אמיתית, והרווחיות בתחום נמוכה. באשר לפעילויות אחרות, אז במקומות שראינו שמשלמים בהם יותר מדי התערבנו גם בפיקוח על הריביות וגם לדוגמה בצעד האחרון שלנו של קביעת מסלולים לתשלום עמלות עו"ש. אנו מעודדים כניסת שחקנים חדשים בין היתר באמצעות תעודת הזהות הבנקאית, או העצמת מכשירים מתחרים קיימים כגון המק"מ והקרנות הכספיות המתחרים בפק"מ".

- וזה מספיק?

"יש כאלה שגם חושבים שההתערבות שלנו אגרסיבית מדי".

- בעקבות הדרישות שלכם מהבנקים להגדיל את ההון והשחיקה בהכנסות התשואה על ההון של הבנקים בישראל עומדת על 7%-9% בממוצע. זה לא נראה לך נמוך מדי? יש בכלל הצדקה להשקיע בבנקים ברמות רווחיות שכאלה?

"בכל הבנקים בעולם כבר לא רואים תשואות דו ספרתיות, וגם פה. בוא לא נשכח גם מה הריבית האלטרנטיבית אל מול תשואות של השקעות אחרות. נכון להיום התשואה על ההון של הבנקים סבירה, וכדי לשפר אותה, הם יצטרכו להתייעל".

- אתה לא חושש שכשאתה מטיל מגבלות על הבנקים, שפוגעות בהכנסותיהם, הם ילכו לחפש מקורות רווח חדשים באפיקים מסוכנים יותר כמו בהשקעות בחו"ל?

"בשביל להתרחב בחו"ל צריך הון, חוץ מזה הבנקים כבר למדו שהפעילות בחו"ל היא לא סוגה בשושנים. ואם בכל זאת נראה כניסה להשקעות חדשות ומסוכנות, הדרישות שלנו בתחום יהיו קשיחות יותר הן מבחינת ההון הנדרש והן מבחינת ההפרשות".

חקירת הרשויות האמריקאיות

השבוע ראינו את בנק לאומי מפריש עוד 200 מיליון שקל בגין חקירת הרשויות האמריקאיות על רקע חשד שהבנק סייע ללקוחותיו בהעלמת מס. עד כה הוא הפריש כבר מעל לחצי מיליארד שקל. גם כנגד בנק הפועלים ומזרחי טפחות יש חקירה כזו, אם כי שני הבנקים האחרים טרם ביצעו הפרשות. "פרשה זו מטרידה אותי", אומר זקן.

- איפה בנק ישראל נמצא בחקירה הזו?

"צריך לזכור כי החקירה מתנהלת על ידי רשויות שמחוץ לישראל, כך שעיקר העדכון שלנו מגיע מהבנקים עצמם. אנו עוקבים אחרי התפתחות הדברים ושהדברים רשומים נכון בספרי הבנק".

- האם אירוע כזה יכול לקרות שוב?

"תקלות קורות, אבל ההסתברות לאירוע כזה מאד קטנה עכשיו, מכיוון שהבנקים מחזקים את הכללים לטיפול בתושבים הזרים ובמיוחד באמריקאים".

- הקנסות שהרשויות האמריקאיות רוצות להטיל לא נראים לך מוגזמים?

"צריך לזכור שהאכיפה בארה"ב הופכת נוקשה יותר, והיא מתבטאת בעוד תחומים כמו קנסות שראינו שהוטלו בתחום המשכנתאות".