היי-טקיסטים, מקימים סטארט-אפ? ראשל"צ קוראת לכם

בפאתי אזור התעשייה המערבי של ראשון לציון, בסמוך לנגריות, פנצ'ריות ומבנים מיושנים, שוכן אולי הסטארט-אפ הגדול הבא. לפני מספר חודשים חנכה עיריית ראשון לציון מתחם חדש באזור ליזמים טכנולוגיים, שמהווה ניצנים ראשונים של יציאה מהבועה הסטארט-אפיסטית של תל אביב בואכה שדרות רוטשילד ורמת החייל ועד הרצליה פיתוח.

זהו ניסיון אחד מתוך בודדים לנסות ולפצח את הגנום היזמי של הישראלי הממוצע גם מחוץ לעיר הסטארט-אפים המוכרת יותר. באמצעות ההאב החדש, תחת השם הלא מספיק קריאטיבי Rishon Startup, מנסים ברשות המקומית להניח את אבני הפינה ליזמות צעירה באזור.

הרעיון להקמת ההאב בראשון נולד במוחה של חלי בן נון, יזמת ומנהלת טכנולוגית של Rishon Startup, ובנה. הם חברו לקרוב משפחתם, ראש עיריית ראשון לציון דב צור, כדי להוציא את התוכנית לפועל. המיקום המפתיע של ההאב, בקצה אזור התעשייה המערבי שבעיר, התגלה תחילה כחורבה. "הגענו למקום לפני כשנה וחצי והוא היה מוזנח ברמות שקשה לתאר", מספרת בן נון. "העסק האחרון שפעל כאן, לפני שנים רבות כנראה, היה מכון עיסוי והמקום היה מלא במקלחות ואורות אדומים".

בהשקעה של מאות אלפי שקלים, שופצו כ-400 מ"ר מהקומה העליונה בבניין והפכו לחלל רחב שמאכלס כ-13 סטארט-אפים, לצד חדר ישיבות גדול ומטבחון. "בהמשך, כשנראה שהביקוש עולה, אנחנו שוקלים להרחיב את הקומה", מסבירה מרינה רדלינגר, מנהלת פיתוח עסקי ויזמות בעיריית ראשון לציון ומנהלת את Rishon Startup מטעם העירייה. "יש לנו עוד 800 מ"ר כדי להגדיל את ההאב או לתת שטח ליזמים שרוצים משרד קטן משלהם ולא לשבת בחלל פתוח ביחד עם כל השאר".

ההאב, שהיזמים בו אינם תושבי ראשון בהכרח, פתוח 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, כך שניתן לעבוד בו מתי שרוצים. כיאה להאבים מסוג זה, כל אחד מהיזמים משלם סכום סמלי של 150 שקל לחודש תמורת השהות במקום, הרצאות והדרכות של מנטורים שונים דוגמת חיים קופנס שותף בקרן ;JVP אלי ניר ממייסדי חברת AudioCodes, אופיר פז ממייסדי InspireMD ועוד, לצד ליווי של משרדים כמו דלויט בריטמן אלמגור זהר ושיתוף פעולה עם המכללה למינהל.

כל מחזור אורך כחצי שנה, עם אפשרות להאריך את התקופה. "אחד הדברים שהבנו מההתחלה, ואני מבינה את זה גם בתור יזמת ותיקה, זה ששלושה חודשים לסטארט-אפ, כמו שמציעים במקומות אחרים, לא מספיקים. זה לא נותן שום דבר ליזם מתחיל. חצי שנה היא תקופת מינימום ומיזמים רציניים יותר יקבלו זמן ארוך יותר". בן נון מסבירה כי ההחלטה לפתוח דווקא בראשון האב טכנולוגי חדשה נוגעת לכך ש"רצינו לגרום למודעות לכך שראשון לציון היא כן אופציה בתחרות מול שדרות רוטשילד בתל אביב ומקומות אחרים". לדבריה, "לראשון יש הון אנושי אדיר עם אינספור אנשי טכנולוגיה, תוכנה והנדסה. צריך להשאיר אותם שיעבדו פה באזור. זה אפשרי וזו רק ההתחלה".

"חוסך לנו את הפקקים לת"א"

אחד הקלפים המרכזיים שבאמצעותו מנסה העירייה למשוך יזמים צעירים להאב החדש ובכלל לעיר, הוא המיקום האסטרטגי. אזור התעשייה המערבי, שמכונה "החדש" אף שהוקם כבר לפני יותר מ-20 שנה, נמצא על צומת דרכים מרכזי: הוא גובל בנתיבי איילון וכביש 431, נושק לתחנת הרכבת המערבית של ראשון לציון ובמרחק נסיעה קצרה יחסית ניתן להגיע לכביש 4 ואף לכביש 6. בעתיד, אם הוא אי-פעם התוכניות ייצאו לפועל, צפויה להגיע לפה גם הרכבת הקלה. "המיקום מצוין מבחינתנו. זה חוסך לנו את הפקקים לתוך מרכז תל אביב", מודה טל גרינברג, מנכ"ל חברת Paybox, שפועלת בהאב. "זה גם לא מגביל אותנו בשעות. יש האבים שאתה משלם לפי שעה ופה אנחנו נשארים לעבוד עד ארבע בלילה".

החמישה הקימו את Paybox השנה, כשהרעיון הוא לייצר ארנק דיגיטלי לקבוצות כך שיאפשר לאסוף כסף לקופה משותפת אחת באופן שקוף. המטרה היא להקל על קבוצות שרוצות לאסוף כסף עבור קניית מתנה משותפת, הזמנת משלוח אוכל למשרד, קנייה מרוכזת של בשר ל"על האש" ועוד. "אפשר לראות מי הטעין כסף לקופה ומי לא, כמה כסף יש בקופה, מי ביצע משיכה ומתי. אם נשארת יתרה בקופה, אפשר לחלק אותה בין המשתמשים", מסביר גרינברג.

"אנחנו לא מדברים רק על אירועים חד-פעמיים, אלא על סוג של עובר ושב קבוצתי עבור תשלומים כמו ועד בית, ועד הורים, דירת שותפים".

"כדי להשתמש באפליקציה, מנהל האירוע פותח קבוצה מאנשי הקשר שלו או מחברים ברשתות החברתיות ומזמין את חבריו להצטרף", מסביר גרינברג. לדבריו, כל אחד יכול להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי עם רישום חד-פעמי ("כמו בפייפאל"). לאחר הטענת הכסף, מנהל האירוע או מי מטעמו יכולים ללכת לבית העסק ולבצע את התשלום באמצעות כרטיס האשראי האישי שלו. לאחר מכן, הוא יכול למשוך מהקופה המשותפת את הסכום שהפקידו שאר החברים והוא יראה זאת בחשבון האשראי שלו כחיוב וזיכוי חלקי.

"יכולים להפוך לרמת החייל"

אז איך זה לפתח סטארט-אפ מחוץ לגבולות תל אביב? "אם אני מסתכל קדימה וצריך להגיד אם ראשון והאזור יכולים להפוך לרמת החייל - אז לחלוטין כן", אומר גרינברג.

"גם פה וגם פארק ההיי-טק שמתוכנן לקום באזור בשנים הקרובות, יכולים להוות חלופה טובה להימצאות במרכז תל אביב ולעומס שקיים שם. כשאתה לא צריך לעמוד בפקקים שעה בדרך למקום העבודה, יש לזה ערך משמעותי".

עוד לפני התוכניות הגדולות, רז וסרשטיין, ממקימי חברת Remini שאחד ממייסדיה הוא תושב ראשון ושפועלת בהאב החדש, מאמין שאפשר לייצר חדשנות גם מבלי לשבת בג'נקשן בתל אביב או באקסלרטור של מיקרוסופט בהרצליה. "ברגע שהצוות טוב וגם הסביבה, אז זה יצליח ויתפוס - לא משנה אם זה בראשון, ביהוד, בדימונה או במקום אחר. האב לא חייב להיות בתל אביב. מה שמשנה זה המהות ולא הסביבה הגיאוגרפית".

המוצר של רמיני הוא אפליקציה לבניית סיפור החיים של הילד על ידי משפחתו והגננת בגן, כשהרעיון הוא לאגד במקום אחד תמונות, סרטוני וידיאו, ציטוטים ואירועים מיוחדים בחייו של הילד. כיום יש גנים שבהם ההורים מקבלים את תמונות ילדיהם באמצעות קבוצה ב- WhatsApp, אך וסרשטיין מבהיר כי היתרון הוא היכולת לאגד תמונות ממקורות שונים ולא רק מהגן או רק מההורים, וכן העובדה שב- WhatsApp לא ניתן לחלק את התמונות לאלבומים מתקופות או אירועים שונים.

גם במקרה של ליאור הרמן, מנכ"לEstateya שפועלת בהאב ומפתחת פלטפורמה אינטרנטית להנגשת תחום ההשקעות בנדל"ן, מכירים בפוטנציאל. החברה רוצה לקחת את ההשקעות בנדל"ן, שהיום נחשב לתחום למביני עניין ושנמצא כנישה באתרי לוחות או בבאנרים פרסומיים, ולהביא אותו לקהל רחב יותר. "אנחנו פונים לבני מעמד הביניים ומעלה שיש להם בצד חסכונות של אפילו 100 אלף שקל ושהתשואה בחסכונות בבנק לא מספקת אותם", מסביר הרמן.

מבחינתו, זה שהחברה פועלת בהאב בראשון לא אמורה לפגום בהמשך הדרך. "מצאנו פה בראשון מקום שקט, גדול יחסית, שאפשר להגיע בכל שעה שרוצים. אין לי ספק שתוך שנה-שנתיים מהיום, מיזמים פה יגייסו סכומים משמעותיים. תל אביב זה לא המקום היחיד שאפשר להקים בו סטארט-אפ".

"להעלות את ראשון לציון על המפה"

ההאב החדש הוא רק סנונית ראשונה לתוכנית גדולה יותר להפוך את ראשון לעיר היי-טקית יותר. "הרעיון הוא להעלות את ראשון לציון על המפה מהפן הטכנולוגי, עם אספקטים של היי-טק וסטארט-אפים, ולא רק להיות מוכרים בתחום המסחר כ'עיר הקניונים'", מסבירה מרינה רדלינגר, מנהלת פיתוח עסקי ויזמות בעיריית ראשון לציון ומנהלת את Rishon Startup מטעם העירייה.

"בשלב הראשון יש תב"ע (תוכנית בניין עיר) לפני הפקדה שאמורה להגדיל את זכויות הבנייה לגובה באזור".

לדבריה, הרעיון הוא לעודד מוסכים ונגריות להתפנות מהאזור ולהרוויח כסף ממכירת השטחים ליזמים וקבלנים שיבנו מגדלים באזור. "זה מה שקרה ברמת החייל - פעם היו שם מוסכים והיום יש שם היי-טק", מוסיפה רדלינגר. במקביל, העירייה מתכננת להקים תוך כשנתיים את "פארק האלף", ששמו נגזר משטח של אלף דונם שמשתרע בין רחוב משה דיין שחוצה את האזור המערבי של העיר לבין מתחם הסופרלנד ו-yes planet. התכנון, מסבירה רדלינגר, הוא לבנות שם בנייני משרדים, מסחר תומך ופארק גדול באמצע השטח. במקביל ייבנו באזור 5,000 יחידות דיור.

"מלבד זאת, העירייה מתכננת גם להקים את פארק אגמים, רצועה בין האגם של הסופרלנד לבין כביש איילון, שמשתרע על שטח של כ-100 דונם ומיועד לבנייני משרדים עם מסחר בקומת הקרקע", מציינת רדלינגר.

בפן התחבורתי, מתוכנן כביש 431 להתקרב לתוך הפארק החדש, נבחנת גם יציאה נוספת מנתיבי איילון וכן היתכנות עתידית משהו על הרכבת הקלה והקמת רכבת עילית (Mono Rail) שתחבר בין בנייני המשרדים.