שבועיים אחרי שפתח תערוכה מרשימה באולם ענק במוזיאון ההרמיטאז' בסן פטרסבורג, הגיע האמן היפני מוטוי יממוטו לחלל הצנוע שלגלריה עינגע בדרום תל-אביב, שם נפתחה בסוף השבוע התערוכה "הגן הצף". יממוטו פרש את השטיחון המשמש לו מצע לברכיו, ערך לפניו את כלי העבודה, בקבוקון עם פייה דקיקה וארוכה ושקיות של מלח (שתרמה לפרויקט חברת סוגת), ובמשך שבעה ימים היה רכון על עבודתו, הולך ומתרחק מהמערבולת המרכזית ובורא סערות ואדוות על רצפת הגלריה.
את עבודתו הנפלאה של יממוטו פגשתי לראשונה ב-2006, בתערוכה מקיפה של אמנות יפנית שהוצגה במוזיאון ישראל בירושלים. לצד יצירות מרשימות ועזות מבע, דווקא השקט והעדינות של המפה הטופוגרפית העדינה, הנחבאת אל הכלים כרישום נוף בלתי מושג, נחרט בזכרוני. שש שנים אחר כך, בשנה שעברה, הפגישה בינינו יד המקרה, במוזיאון הפתוח בהאקונה, יפן.
היה זה יום השנה לאסון פוקושימה, רעידת האדמה והצונאמי הקטלני שפגעו ביפן במרץ 2011. במוזיאון בהאקונה - מהמוזיאונים המעולים בעולם, שכל המבקר ביפן מומלץ לו להגיע אליו - הסתיימה הצגתה של תערוכת יחיד נרחבת של יממוטו. על פני שלושה אולמות, הציג שלוש צורות טבע עוצמתיות: מדבר, הרים וים. במדבר המלח הצחיח עבר שביל המוביל הלאה להרים. ההרים נבנו מבלוקים אפויים של מלח כבוש, ונדמו למגדלי בבל בעיר רפאים. הים, לעומת זאת, היה רישום עדין ורב הבעה, על פני משטח רצפה בכחול עמוק.
ביום השנה לצונאמי הוזמנו ילדים והורים לסדנה והורשו לפרוע במלח ולצייר ביצירה כאוות נפשם. למרות זאת, ניכר כי ניגשו לכך בכבוד ויראת קודש. מרבית השטח נותר לא נגוע, ויממוטו תיאר לי את מלאכתו בעמדנו על פיגום קטן שהוצב במקום כדי לאפשר מבט-על.
- למה בחרת במלח כחומר ליצירה?
"למדתי אמנות ועסקתי בעיקר בציור שמן, עד אמצע שנות ה-90. "באותה עת אחותי נפטרה מגידול סרטני במוח. היינו מאוד קרובים. בתקופת האבל, התחלתי לבחון כל מיני חומרים, והמלח, שיש לו תפקיד במנהגי האבלות, משך אותי במיוחד".
- מה תפקידו של המלח?
"המלח הוא חומר חיים, ועל-פי האמונה הבודהיסטית יש לו כוח ריפוי. זורים אותו בטקסי אבל וזיכרון. ביפן בכול אוגוסט מתקיים חג רוחות המתים, אנחנו מתייחדים עם זיכרון קרובינו המתים. "בשנים הראשונות זה כמובן יום עצוב, אבל כעבור זמן זהו חג שבו יש מקום לזיכרון המת כחלק מחיי המשפחה, וזה מנחם ואפילו משמח. בטקסים הללו זורים מלח כברכה לדרך למת וברכה לחיים ארוכים לחי".
- אתה עובד על כל יצירה לפי תוכנית ברורה או באופן אינטואיטיבי?
"גם וגם, אני מתכנן על-פי שטח החלל שעומד לרשותי, אבל אני מגיע רק עם סקיצה כללית, לא עם שרטוט מדויק. זה חשוב לי מאוד. "אני עובד לבד, ויש משהו ריטואלי בעבודה, כך שהיצירה עצמה היא קצת טקסית. זה תהליך שדורש ריכוז ועשוי להשתנות תוך כדי תנועה".
גלריה עינגע, רח' בר יוחאי 7, תל-אביב. הכניסה חינם ג'-ה' 11:00-18:00, ו', ש' 11:00-14:00. Inga-gallery.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.