בנט: הפלסטינים אינם הבעיה האמיתית שלנו - אלא יוקר המחיה

הכנסת צפויה לחדש מחר (ב') את דיוניה לקראת אישור חוק המזון, ולדברי שר הכלכלה, נפתלי בנט, עד סוף המושב הנוכחי היא עתידה להעבירו בקריאות שנייה ושלישית. החוק מתבסס על ההמלצות של ועדת המזון בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת לשעבר, שרון קדמי. ההמלצות גובשו לאחר 36 דיונים, 5 ימי שימוע וקבלת חוות-דעת של חברת הייעוץ הכלכלי הבינלאומית מוניטור.

עם אישורו בכנסת, חוק המזון עתיד להגביל רשתות שיווק בבואן לפתוח כמה סניפים בתא שטח מסוים. זאת, במקרה שלא יהיו באותו אזור חנויות של רשתות אחרות שיאפשרו תחרות - שלצדה גם הורדת מחירים.

לדברי שר הכלכלה, רשות ההגבלים העסקיים כבר מיפתה את פריסת הסניפים של הרשתות הקמעונאיות ברחבי הארץ, וזאת כדי לבחון באילו אזורים לא מתקיימת תחרות בגלל פעילות נרחבת של רשת אחת.

לדבריו, במקרים קיצוניים שבהם קיים ריכוז גבוה של חנויות השייכות לאותה רשת - זו תחויב למכור חנויות שבבעלותה שכן בכך היא מהווה חסם לתחרות.

במקביל, החוק עתיד להסדיר גם את יחסי הספקים-קמעונאים, וזאת תוך מניעת מצב שבו לאחד מן הצדדים יש יתרון כוח על הצד השני, שבסופו של דבר מתבטא בעלויות גבוהות שמשלמים צרכנים על מוצרים.

בנוסף, תוגבר השקיפות לציבור על מחיר המוצרים, וזאת תוך פרסום קבוע של מחירי המוצרים, בידי הרשתות עצמן.

לדברי בנט, דיווח שוטף מצד הרשתות על מחירים יאפשר לגופים פרטיים - כמו מפתחי אפליקציות בטלפונים חכמים - לפתח מנועי חיפוש ויישומים ידידותיים למשתמש למען הלקוחות. כך, לדברי בנט, אלה יוכלו לתכנן את קניותיהם בהתאם למחיר המוצרים.

לדברי בנט, מצב זה יוכל לסייע להגברת כוחם של הצרכנים ולמנוע את כשל השוק הקיים בעקבות אי-שקיפות המחירים.

חוק המזון כולל, בין השאר, גם סעיף האוסר על סידור המדפים במרכולים בידי הספקים עצמם, וזאת כדי למנוע העדפה של מוצר מסוים. על סידור המדפים יהיו אמונות הרשתות עצמן, לאחר שוועדת קדמי מצאה כי אופן סידור המדפים והעדפה של ספקים גדולים מהווים חסם כניסה משמעותי בעבור יצרנים או יבואנים קטנים ובינוניים.

הדיונים לקידום החוק לקריאות שנייה ושלישית ייעשו במסגרת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים של הכנסת, ובראשה ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה).

לדברי בנט, בתוך כשנה עד שנה וחצי החוק החדש יאפשר הוזלה בשיעור של 10% עד 30% בסל הקניות: "ב-2003 המחירים בישראל היו נמוכים ב-10% מאלה שברוב מדינות ה-OECD, וכיום הם גבוהים ב-25% מרוב המדינות החברות בארגון".

לדבריו, "אני חושב שהפלסטינים הם לא הבעיה האמתית של ישראל, אלא יוקר המחיה; לכן עלינו להשקיע בבעיה הזאת את האנרגיות שלנו. לו היינו משקיעים ביוקר המחיה עשירית ממה שאנחנו משקיעים במשא-ומתן עם הפלסטינים - היינו עושים טוב יותר בעבור עם ישראל. חוק המזון החדש יפרק ריכוזיות, ישנה את מבנה המשק ויאפשר כלכלה צודקת".