ההיי-טק הצליח, הכלכלה נכשלה

"תחושת הבטן שלי היא שההיי-טק הישראלי במצב הכי טוב שהיה אי-פעם", אומר שלמה קרמר בראיון למגזין איש השנה שחולק אתמול (א') למנויי "גלובס". הבחירה של "גלובס" במייסדי ווייז לאנשי השנה ובקרמר עצמו במקום השני מבטאת היטב את תחושת הבטן של קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, הנסחרת היום לפי שווי של כ-12 מיליארד דולר; אימפרבה, הנסחרת לפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר; וטראסטיר שנמכרה השנה ליבמ בכ-700 מיליון דולר.

למרות הנבואות האפוקליפטיות על תרבות האקזיטים, למרות האזהרות שהחדשנות והיזמות בישראל מאבדות גובה, ושהתשתית החינוכית המידרדרת לכאורה תערער את התעשייה בעתיד, ולמרות ההתרעות שמקורות הכסף הולכים ומתייבשים, שנת 2013 הוכיחה שהיזמות, החדשנות והרעב של תעשיית ההיי-טק הישראלית חיים ובועטים במלוא העוצמה.

יש כסף בתעשייה, גם אם למרבה הצער רובו לא ישראלי בגלל השיתוק של הגופים המוסדיים. אותו כסף זר מממן פעם אחר פעם את החלומות הישראליים ואת פריצות הדרך בתחומים מגוונים - בין אם זו אפליקציה שימושית, ידידותית ופופולרית כמו ווייז, ובין אם זה פיתוח בתחום הביומד או הציוד הרפואי.

במשך מאות שנים כל פריצת דרך טכנולוגית בתחומי התקשורת, התחבורה או המחשבים חוללה פלאים מבחינת המשתמשים ותרמה מבחינת הכלכלה הריאלית להורדת עלויות דרסטית (ובדרך גם ליבתה חגיגות בשוקי המניות). הטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה וכל מה שמסביב להן ימשיכו להיות חשובות לצרכנים ולעסקים גם בדורות הבאים.

גם לא צריך להיבהל מהאזהרות על "תרבות" האקזיטים או ממכירת הידע הסיטונית כביכול למשקיעים זרים. החלום לבנות פה חברות היי-טק גדולות כמו צ'ק פוינט מתברר והולך כבלתי מציאותי.

דווקא המודל האינקובטורי, המודל שמוכר "תינוקות" היי-טק לחברות ענק, מתאים יותר לסביבה הישראלית. ברוב המקרים, על בסיס אותם "תינוקות" מוקמים בישראל מרכזי פיתוח של חברות ענק כמו יבמ, סיסקו, גוגל, פייסבוק וחברות בתחום הביומד והציוד הרפואי, כמו קובידיאן שרכשה את גיוון אימג'ינג.

צריך לומר בבירור: לתעשיית היי-טק אין שום מחויבות למדינה כזאת או אחרת. לתאגידי הענק המעסיקים כאן עשרות אלפי עובדים וממשיכים לרכוש פה עשרות חברות אין שום נאמנות לישראל. רק במדינה הנהנית משילוב של חינוך, כישרון, חדשנות, מצוינות, רעב גדול לפיתוחים וכמובן כסף זמין יכולה להמשיך להתפתח תעשיית היי-טק משגשגת.

עם זאת, דווקא ביום חגה של התעשייה חשוב לזכור שהצלחתה זרה לחלקים נרחבים בציבור הישראלי והיא מחדדת את כישלונה של המדיניות הכלכלית בישראל. קרמר אמר בראיון עמו ש"קפיטליזם זה לא הפתרון הנכון וסוציאליזם הוא לא הפתרון הנכון, וצריף לשאוף לאיזון ביניהם, וכנראה אנחנו לא בדיוק נמצאים שם".

הוא צודק.

השיפורים הטכנולוגיים והתחרות חוצה הגבולות גרמו לאובדן מקומות עבודה של מועסקים מעוטי מיומנויות וללחץ מתמשך על רמת השכר שלהם בכל העולם. בעקבות הקיצוצים בשירותים החברתיים התקשו ממשלות, גם בישראל, לספק מענה לערכים חברתיים בסיסיים. אכן, יותר מכול דרוש עכשיו איזון טוב הרבה יותר, גם לטובתה של תעשיית ההיי-טק.