שר השיכון אורי אריאל מתחייב היום (א') שוב להוריד את מחירי הדירות ודוחה את הטענה לפיה לממשלה אין אינטרס להוריד את המחירים. "ב-2014 נייצב את המחירים ותחל מגמת ירידות לקראת סוף השנה", הבטיח שוב אריאל.
"אין שאלה אם רוצים להוריד את מחירי הדירות. כולם רוצים כי זה מגיע לאזרחי ישראל וכל פוליטיקאי יודע שאם לא יעשה את זה - הוא לא ייבחר בפעם הבאה. שרי הפנים, אוצר, שיכון, תחבורה ועוד עובדים ביחד עכשיו על הפתרונות", אמר אריאל בוועידת ישראל לעסקים 2013.
אריאל אמר את הדברים בפאנל "בין זכות הדיור לדיני המקרקעין", שהתקיים בשיתוף פעולה עם ועד מחוז ת"א והמרכז של לשכת עוה"ד. בפאנל משתתפים גם עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז ת"א והמרכז בלשכת עוה"ד; עו"ד עוזי סלמן, היועמ"ש של עיריית ת"א-יפו; עו"ד אמיר חן, יו"ר (משותף) של ועדת קניין ומקרקעין, מחוז ת"א והמרכז, לשכת עוה"ד, משרד עוה"ד פישר, בכר, חן, וול, אוריות ושות'; עו"ד מיכה גידרון, יו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה ת"א; עו"ד ענת בירן (רקם), משרד עוה"ד ענת בירן; עו"ד רון צין, משרד עוה"ד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות'; עו"ד ליאור עמידור, משרד עוה"ד ונוטריון ל. עמידור ושות'; וחנן מור, יו"ר קבוצת הנדל"ן חנן מור.
"אנחנו מחויבים לפתרונות גם לטווח הקצר, אחד מהם זה מחיר מטרה", אמר אריאל בהתייחסו למכרזי הקרקעות. "המדינה תקבע יעדים למחיר על פי אזורי הביקוש. בקרית גת למשל, יודעים מה המחיר בינואר 2013. אם המחיר גבוה נוריד אותו ב-10%. כלומר, המדינה תביא כסף מהבית. הפירוש הוא שהשר כחלון שדיבר כאן לפני כן טועה. אנחנו יושבים על זה עם משרד האוצר".
אריאל התייחס גם לתוכנית השכירות של יאיר לפיד ואמר: "התוכנית של שר האוצר יוצרת שוק חדש להשכרה וזה לטווח של למעלה מארבע שנים קדימה. הפתרון של מחיר המטרה הוא לשנה ושנתיים קרובות. צריך להבין שבתחום הדיור יש הרבה מאוד גורמים מעורבים, וזה לוקח זמן. זה לא בשליטה של משרד אחד, צריך לתת לציבור להתנגד לתוכניות ובצדק. התפקיד שלנו הוא לקצר את כל התהליכים ולעשות הכל מהר. לא תכננו שנים במרכז וזה מה שאנחנו עכשיו עושים. חייבים גם לתכנן וגם לשווק במהירות במרכז. בשנת 2014 נייצב את המחירים ולקראת סוף השנה תהיה גם ירידה. תבחנו אותנו".
אריאל העריך כי בחודשים הקרובים תפחת האטרקטיביות של הדירות כאפיק השקעה: "הביקושים הגדולים נובעים מחוסר תכנון מצד אחד ומצד שני העובדה שהנדל"ן הוא ההשקעה הטובה ביותר היום מאפיקי השקעה אחרים. בחודשים הקרובים נראה ירידה בהשקעה בדיור ונראה יותר שיווקים ולכן יגיעו התחלת ירידות המחירים".
באשר לשאלה האם השר פונה בעיקר למגזר שבחר בו לכנסת ולממשלה - המתנחלים - אמר אריאל: "אחוזים בודדים מהעבודה שלי מופנים להתנחלויות. אין לנו בירושלים שום מלאי לשיווק. זה דבר מדאיג. מה נגיד לתושבי ירושלים? אין לנו תשובה. זו תוצאה של חוסר תשומת לב מספקת לעיר ירושלים בעבר. אז אנחנו עכשיו נותנים תשובות במודיעין, בבית שמש וגם במעלה אדומים. לצערי הרב בונים מעט מידיי ביהודה ושומרון זה היה יכול להוסיף הרבה היצע ולסייע בהורדת המחירים בכל הארץ. השיווקים המתוכננים ל-2014 כוללים מקומות מבוקשים ומדובר בעשרות אלפי יחידות דיור. נמשיך לפתח את הפריפריה וגם המרכז. נשחרר החסמים ונזוז קדימה".
לשאלה מה אומר השר לזוג צעיר שרוצה לקנות היום דירה אמר שר השיכון: "אינני יועץ נדל"ן ואפילו לילדיי אינני מייעץ על רכישת דירות".
אריאל גם התייחס לדברי שר האוצר מוקדם יותר בוועידת ישראל לעסקים על המו"מ המדיני ואמר: "היה פעם ראש מפלגה בשם לפיד שאמר לראש ממשלה לערוך שינויים קואלציוניים כדי לקדם שלום. ראש הממשלה הזה זרק את לפיד האבא והכניס את החרדים. האם זה יקרה שוב? אין לדעת. מי שרוצה, יעזוב".
חנן מור: רוכשי הדירות לא מעניינים את הממשלה
חנן מור אמר בפאנל כי "חזרתי מארה"ב מדיונים רבים בתחום הנדל"ן ופעם אחר פעם חוזרים שם ואומרים שהאזרח הוא במרכז. כאן בישראל אין חוק יסוד המעגן את הזכות לדיור. אין חקיקה הנוגעת לדיור בר השגה. עומס החוקים והתקנות שקיימים היום בארץ לא מאפשרים את קידום הפיתרונות השונים בענף הנדל"ן. ראשי ערים שונים עם אג'נדה משלהם תוקעים תוכניות. יש לחצים שונים במקומות שונים שמעכבים. זו המציאות בשטח.
"אם ניקח למשל את הזוגות הצעירים - עד לפני כמה שנים היה תקציב של כ-2 מיליארד שקל שהיה מיועד למשכנתא מסובסדת של המדינה. בגלל שהריבית ירדה זה כבר לא היה רלוונטי ואת כל הכסף הזה שאב האוצר".
עו"ד אמיר עמר, ממשרד עורכי הדין עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ ושות' שהנחה את הפאנל פתח ואמר: "יש חסמים רבים בענף. משנות ה-90 הדירות רק הולכות וגדלות ואין לאף ראש עיר אינטרס לבנות דירות קטנות. אולי שינוי תקנת שבס תסייע בזה כעת. חייבים להגיד שיש גם דברים שנעשים היום. רפורמה בתכנון והבנייה שעובדים עליה כיום וכוללת מספר דברים חשובים. יש גם את קבינט הדיור ויש את התוכנית הגרנדיוזית של שר האוצר לבניית 150 אלף דירות להשכרה. בכל הקשור לדירות להשכרה צריך גם לשים לב להיבט הפסיכולוגי במדינה שרוב האוכלוסייה רוכשת דירות למגורים. גם דיור בר השגה הוא נושא חשוב שחייבים להתייחס אליו. נכון להיום פתרון מצוקת הדיור עוד רחוקה. צו השעה הוא הוזלת מחירי הדיור והנגשת הדיור לאוכלוסייה הזקוקה לכך. אני מקווה שדברי שר השיכון על התחלת ירידי הדירות בסוף 2014 אכן יתקיימו, אבל אני לא אופטימי".
עו"ד אפי נוה הוסיף: "בירור קצר בתחום ההתחדשות העירונית הראה שאין התחדשות עירונית מעבר לגבולות המרכז. המקומות שהכי צריכים את זה, בית שאן או טבריה, לא זוכים לפרויקטים הללו. יש מדינה בתוך מדינה. את גוש דן מצד אחד וכל השאר מצד שני. צריך לטפל בתחום הזה".
עו"ד אמיר חן ציין כי "איך שר השיכון מדבר על ירידת מחירי הדיור מצד אחד ומצד שני מודה שהטיפול בענף הוא טיפול מרובה משרדים? זה לא מתיישב יחד. בשביל שירדו מחירי הדיור צריך להושיב בחדר אחד את כל השרים ובראש השולחן את ראש הממשלה. כולם צריכים לשבת יחד, וגם הבנקים, ולדון בסוגייה. גם רשות התכנון צריכה להתמקד בבעיה וגם משרד הפנים בכל הנוגע לעובדים זרים שאינם היום בשטח. אם אין תוכנית מובנית אחת שכוללת את כל השרים הרלוונטיים ואין מי שמכריע בסופו של דבר, זה לא יקרה. הכל צריך להיות מסונכרן. עכשיו יש רק יריות באפלה, פעם מציעים משהו אחד ופוגעים במשהו אחר. כך לא ירדו מחירי הדירות".
עו"ד מיכה גידרון אמר: "אני מסכים שתמ"א 38 רלוונטית היום רק למרכז הארץ. אבל צריך גם להגיד את האמת - זה לא הפתרון להגדלת היצע הדירות. גם אם מחר יתנו היתר לתמ"א 38 תוך חודשיים עדיין נקבל אלפים בודדים, זה לא מה שיגדיל את ההיצע בכמות שצריכים. נכון שהתחדשות עירונית חשובה, אבל לא יכולה לעמוד בחזית הפיתרון של מצוקת הדיור. בפרויקטים הללו יש גם חסמים שאינם רק תכנוניים. יש בעיה גדולה של התנגדויות. יש היום אלפי התנגדויות לתוכניות. מעבר לזה, גם בתחום הקנייני, יש בעיות לא פשוטות בתחום ההתחדשות העירונית ולא תמיד יש לזה פיתרון. בתמ"א 38 יש דווקא פיתרון טוב אבל במשרד המשפטים מתנגדים להעתיק אותו גם לפינוי בינוי. בגלל זה גם היום יש פרויקטים גדולים מאוד שנתקעים בגלל דייר אחד. לפינוי בינוי חשיבות גדולה וצריך להסיר חסמים בתחום זה".
עו"ד ענת בירן (רקם) משרד עורכי דין ענת בירן: "תמ"א 38 לא מספיק פטורה עדיין. יש סעיפים בתוכנית שלא הדביקו את כל השינויים שנעשו בה. קצב ההיענות של משרד הפנים בנושאים הללו לא מהיר. עיריית תל אביב מונעת קידום התחדשות עירונית במקום להיות הסמן של התחום בכל הארץ. תוכניות רבעים 3 ו-4 מעכבות תוכניות וכולם עכשיו יושבים ומחכים ואי אפשר להתקדם ולהוציא היתרים. במיוחד בצפון הישן של תל אביב. יש תוכניות שלמות שאי אפשר להבין מה כתוב שם, בטח לא האזרח הפשוט. העירייה (עיריית תל אביב-יפו) גם המציאה מושג חדש בשם 'רחק', במקום אחוזי בנייה, עוד דבר שרק מרחיק כל אפשרות לפינוי בינוי. גם המדינה והרשויות עסוקות בלהיכנס לכיסים של היזמים במקום לקדם את התחום של התחדשות העירונית".
עו"ד עוזי סלמן, היועץ המשפטי של עריית תל אביב: "התחדשות עירונית זה אתגר. במיוחד בעיר כמו תל אביב. אבל אני מסכים עם עו"ד גידרון שהתחדשות עירונית היא לא זו שתפתור את מצוקת הדיור". סלמן התייחס לדבריה של עו"ד בירן על מורכבות התוכניות בעיר: "תוכנית הרבעים ותוכנית המתאר באמת גדולות ומורכבות ואולי קשות להבנה אבל עולם התכנון והבנייה בכלל מורכב בכל מקום, לא רק בתל אביב. אנחנו לא מקדמים פינוי בינוי רק בדרום העיר אלא גם בצפון ואנחנו מנסים לעשות סל כלים שלם בתחום ההתחדשות העירונית. צריך להבין שבתל אביב מוציאים כ-2500 היתרים בשנה. בשנה האחרונה הוציאו 5000. הבעיה בעיריית תל אביב היא לא בעיה של היעדר בנייה. ואנחנו מקדמים דיור בר השגה במקביל. אנחנו למעשה מראים למדינה שאפשר לעשות דברים".
עו"ד ליאור עמידור, משרד עורכי דין ונוטריון ל. עמידור ושות': "משרדנו עוסק בתחום המקרקעין ומתמחה גם בתחום הפינוי בינוי. אנחנו ליווינו ארבעה מתוך שמונת הפרויקטים שיצאו לדרך ואני חייב להגיד שאין פיתרון טוב כמו פינוי בינוי. אני לא חושב שצריך לכנס את הממשלה ולהושיב את ראש הממשלה בראש שולחן עם כל השרים הרלוונטיים כדי לפתור את הבעיות. מינהל התכנון מספיק כדי לפתור הבעיה וגם הרשויות בכל הנוגע להיטלי ההשבחה. שנים חשבתי שהחסם העיקרי נמצא אצל בעלי הדירות, אבל בסופו של דבר הבנתי שזה לא הבעיה. הם רוצים ביטחון ובטיחות (בעלי הדירות), אנשים לא מחפשים להתעשר אלא רוצים את קורת הגג ואת הביטחון. יש היום את הכלים המתאימים להפעיל נגד דיירים המעכבים פרויקטים, ובמתחמים גדולים אפשר להתחיל מהמתחם שלא כולל את המתנגדים. החסמים היום הם בועדה המחוזית והועדה המקומית. ראשי הערים לפעמים מחליטים לבד ללא סיבה תכנונית לקדם תוכנית כזו ולא לקדם תוכנית אחרת וזה להחזיק את בעלי הדירות כבני ערובה ללא סיבה ראויה".
עו"ד צחי חג'ג' מבעלי קבוצת חג'ג' התייחס לפתרונות שמציעים קובעי המדיניות ושלל אותם על הסף: "כל שרי השיכון מציעים פתרונות ללא יכולת לבצע. לא ייצא מכל זה כלום. רק פתרונות שמדברים על כוחות השוק יעבדו. מחיר מטרה זה עוד ססמא שמושכת אנשים באף. המדינה לא מטפלת במצוקת הדיור ולא מגדילה היצע. מכרזים במקומות שאף אחד לא יודע איפה הם לא יעזרו בכלום. כל התחנות בדרך לדירה היום הן תחנות חולות. חברות הבנייה נמצאות בבעיהף אין להן עובדים. פינוי בינוי זה חשוב, אבל גם שם צריך לקדם תהליכים. במדינות אחרות המדינה מכריזה על המתחם כפינוי בינוי וזהו, אין את כל הבעיות. מה ההבדל בין זה לפירוק שיתוף? מה הבעיה לקדם את זה. צריך לקדם היצע חדש באמצעות החלפת ישן בחדש. זו הדרך. כל שאר הדברים זה קשקושים שלא עוזרים".
עו"ד רון צין משרד עורכי דין שביט, בר-און, גלאון, צין יגור ושות' התייחס לנושא הדיור להשכרה ולסוגיית הדיור בר השגה: "פקודת העיריות כוללת סעיף המסמיך העיריות לספק שיכון למעוטי אמצעים. זה מאפשר לרשויות המקומיות לפעול בתחום זה. מי הם מעוטי אמצעים? את זה לא מפרטת הפקודה. צריך להחליט על קריטריונים שקופים ונאותים. צריך גם קרקע, יש עיריות שיש להן קרקעות משלהן כמו למשל עריית תל אביב שעושה פרויקט לדיור בר השגה. עיריות אחרות יכולות בקרקעות לצרכי ציבור בכפוף לאישור שר הפנים. בעבר נקבע שדיור לעולים וגם דיור לסטודנטים נכנס לקטגוריה הזו. אז צריך להכיל את זה גם על דיור בר השגה, במיוחד בעת הזו. אבל אל תשלו את עצמכם שר הפנים יסרב להסכים לזה, כמו שהממשל הפילה רק בשבוע שעבר הצעת חוק שומה שעלתה להצבעה של חבר הכנסת איציק שמולי. אז כנראה שמי שרוצה לקדם את זה יצטרך ללכת לבג"צ".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
