"צריך למדוד מנהלים - מדידה מייצרת התנהגות, מכוונת, ממקדת והכי חשוב אם היא בהלימה לאסטרטגיה אז היא משנה את מטרות הארגון ולא רק מדידה לשם מדידה", כך אמר אריק פינטו, משנה למנכ"ל בנק הפועלים.
הדברים נאמרו בפאנל "תגמול בכירים למתקדמים - מהי הצלחה?", במסגרת ועידת ישראל לעסקים 2013 של "גלובס". בפאנל השתתפו יו"ר מגדל היוצא אהרן פוגל, מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן, חבר הנהלת בנק הפועלים אריק פינטו, ד"ר מיכה אנג'ל ודני פלק, דירקטורים וחברי ועדות תגמול בחברות שונות. את הפאנל הנחה אבי ניר, מייסד ומנכ"ל חברות CompVision.
פינטו אמר כי "ראוי למדוד מנהלים. מדידה מייצרת התנהגות, מכוונת, ממקדת והכי חשוב אם היא בהלימה לאסטרטגיה אז היא משיגה את מטרות הארגון ולא לשם מדידה. חשוב שהיא תהיה לטווח קצר-בינוני אבל גם לטווח ארוך שתעסוק בבנייה. הצלחה של הנהלה צריך למדוד בכמה פרמטרים ובכלל, אני חושב שהנהלה צריך למדוד כקבוצה עם הסינרגיה שבתוכה וכל מה שהיא אמורה להצליח מבחינת מדידה.
"אנחנו משתמשים ב-dashboard ולהנהלה יש חמש תמות, מפת על, עם ממדים ויעדים שונים שחלקם גם כמותיים וחלקם יותר רכים וחלקם עוסקים בבניית הכוח בעתיד. חבר הנהל צריך להימדד על הסינרגיה, על התפקוד כחלק מקבוצה, ובפעם השנייה על המדדים שהוא אמון עליהם".
איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל אמר כי "עם כניסתי לתפקיד לפני שנתיים, שאלתי את עצמי איך מניעים את המערכת הזאת. ישבנו במשך מספר חודשים וקבענו לעצמנו שמשקללת את יעדי החברה, תוכניות העבודה של החברה והאנשים, ההנהלה, שאמורים להניע את החברה להשגת היעדים בשנים הבאות. חיברנו את הדברים מול יעדי הארגון ויעדים אישיים ודרך הפעולה המשולבת הזאת - גם יעדים אסטרטגיים, גם יעדים כמותיים וגם יעדים רכים. וכך קבענו לעצמנו את מערכת התגמול".
אהרון פוגל, לשעבר יו"ר מגדל, ציין כי "רק במשחק ספורט אתה באמת יודע את התוצאה. כל ההגדרות שבהן נכללה המילה תוצאה, לא הייתה הגדרה של תוצאה. כל פעם שמתפרסם נתון לגבי מבחני פיז"ה בחינוך, כל פעם שאנחנו יורדים במקומות אני הרבה יותר מרוצה. כי אני מניח שהיצירתיות כנראה השתפרה, הערכים השתפרו. כי הידע כפי שהוא מזוקק לתוך בחינה ספציפית הוא מאוד בעייתי. גם בעולם העסקים, עדיין לא מצאתי על משהו מדיד, תוצאה, ששווה לתמרץ. אין תחליף בעולם לשיקול דעת, כשהוא נעשה על-ידי התנהלות עסקית שאתה סומך עליה".
דני פלק, דירקטור וחבר ועדות תגמול שונות: "אני מתמקד בהיי-טק ולא כל מה שאני אגיד רלבנטי גם לענפים אחרים. תיקון 20 חשוב נורא באספקט אחד ומסוכן באספקט אחר. הוא חשוב בהקמת ועדות תגמול. הוא מאוד מסוכן בדרך שבו הוא מנסה להגדיר מדדי הצלחה. הוא מכתיב, וודאי הפרשנויות של הרגולטורים של הרשות ניירות ערך או אנטרופי, שכל שיקול דעת הוא זניח. אסור שהוא יהיה משמעותי. הכל מדדים מדידים. יש בזה סכנה איומה ובייחוד בהיי-טק. לדוגמה: בין 10%-20% מהוצאות המחזור מוקדשים למו"פ. ניקח את אורבוטק, 60-70 מיליון דולר., אין בעיה לחתוך 10 מיליון דולר לרווח. תסתכלו מה קרה לסייטקס ולאלווריון - שם קיצצו כנראה, והיו כנראה מנהלים שמשכו בונוסים יפים, אבל זה יבוא לידי ביטוי אח"כ כשהחברה תיעלם. המדדים בתיקון 20 הוא מהווה איום והוא יקצר את תוחלת החיים של חברות היי-טק בישראל".
ד"ר מיכה אנג'ל, דירקטור וחבר ועדות תגמול שונות: תיקון 20 זה הדבר הכי טוב שקרה בעיתוי הזה. אני חושב שהתוצאה של תיקון 20 תהיה בזה שהמשכורות, אולי בהתחלה יעלו קצת, יוקפאו ויורדו. אין ספק בזה. יש כאן שני חברים שבאים מארגונים שמאוד מסודרים, מאוד מוכווני אסטרטגיה. אבל אם מסתכלים בתל אביב 100 - זה לא המצב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
