סרוסי: "הרגולציה המתהדקת פוגעת בצמיחה"

"אני מציע כי בדוחות הכספיים של החברות הגדולות ישולב סעיף ובו פירוט של עלות הרגולציה. כל ארגון ימדוד כמה עולה לו הרגולציה, כדי שיהיה פידבק לשוק, לצרכנים ולרגולטורים". כך אמר היום (ב') יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בפאנל מדד החופש הכלכלי.

סרוסי הקדיש את רוב נאומו לרגולציה ואמר: "על מנת שרגולציה תהיה מועילה למשק, היא מצריכה איזונים בין הצרכן, המשקיע, היזם והחברה, מחיר תחרותי ושירות. זה לא פשוט, אבל אם לא יישמרו האיזונים האלה, שכרה של הרגולציה ייצא בהפסדה, והיא תהפוך לגורם המעיק על המשק, בלם מיותר לקטר הצמיחה".

סרוסי ביקר בחריפות את התהדקות הרגולציה בישראל: "שוק ההון הישראלי מתכווץ תחת כובד הרגולציה ואכיפה מנהלית. הוא מתקשה לתפקד ביעילות ולשמש פלטפורמה מזמינה לחברות חדשות ו-ותיקות כאחד".

עוד טען סרוסי כי יהיו לכך השלכות על המשק: "ישראל היא אחת המדינות המפותחות הבודדות אשר צלחו כמעט ללא פגע את המשבר הפיננסי של שלהי העשור הקודם. אבל עתה, לקראת סיום 2013, כאשר המדינות שנפגעו קשות במשבר חוזרות לצמיחה איטית, היתרון היחסי הישראלי מצטמצם. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא מהלכים שנקטו מערכות הרגולציה הישראליות, מהלכים שקשרו את ידיו ורגליו של הסקטור העסקי. חשוב מאוד לציין שאלה מהלכים שננקטו בתגובה למשבר שישראל כלל לא חוותה אותו".

סרוסי נתן דוגמאות למקומות בהם הרגולציה כבר גרמה לנזקים: "לא חסרות דוגמאות לכך שמדיניות ממשלתית ורגולטורית הביאה למשבר חריף ומיותר. שני תחומים בולטים - עליית מחירי הדיור, המתבטאת במספר המשכורות הממוצעות שעולה דירה, ומשבר מערכת הבריאות הציבורית".

עוד הוא הוסיף: "המחלה אצלנו, כמו בתחומים רבים, היא ההגזמה, והתרופה הנדרשת היא מידתיות. לעיתים קרובות מדי אנו עדים לבחירה בשעטנז של כללים ממקורות שונים בעולם; תערובת לא שקולה ולא מוצלחת של הכללים המחמירים ביותר בארה"ב ובאירופה, וגם ממקומות יותר אזוטריים. לכל החלטה כזו, שאותה מקבל הרגולטור האחראי לתחום, יש עלות גבוהה, מיותרת, שבה נושאים הצרכן והמשק כולו".

חברות הביטוח יעקפו את הבנקים?

סרוסי התייחס גם למגמה ההולכת וגוברת של ההלוואות הפרטיות שמעניקים הגופים המוסדיים, והתריע מפני רמת הסיכון שלהן: "בעוד עשור בלבד יהיו הנכסים שבידי חברות הביטוח גדולים כפליים מאלה שבידי הבנקים, בעיקר בגלל הצמיחה של קרנות הפנסיה. עודף התזרים הפנסיוני חוזר ולוחץ את השוק לעסקאות בתמחור שאינו מבטא נכונה את הסיכון, וכמות ההלוואות הפרטיות באמצעות שוק ההון עולה".

סרוסי התייחס לכוונה לאפשר להגדיל את התחרות בתחום הפקדונות באמצעות השקת קפ"מ (קרן נאמנות הסולידית במידה דומה לפקדונות): "כשמנתחים את הסיבות ליציבות הבנקים בישראל, עולה כסיבה מספר אחת הבסיס הגדול של פיקדונות הציבור, לעומת מימון דרך שוק ההון, בבנקאות האמריקאית למשל. לכן, כאשר באים בהצעות שמטרתן להעביר פיקדונות לחברות הביטוח ולשוק ההון וקפ"מ, כדאי להרהר ואולי לערער - בהגיון המאקרו-כלכלי שעומד מאחורי הצעד הזה".