ראשת עיריית נתניה: "אנחנו הריביירה הישראלית"

"מכניסתי למשרד אני מרגיש שיש קשר שאי-אפשר להפרידו אותו בין פעילות סביבתית לחברתית. לצערי, בתקופה האחרונה נוצרו שני מחנות - מחנה הפיתוח ומחנה הסביבה. בפיתוח נמצאים אלה שרוצים לסלול כבישים ולהקים תעשייה, בסביבה רוצים לחבק עצים, להגן על זוחלים ולבדוק זיהום אוויר. חד-משמעית, אין שום סתירה בין פיתוח כלכלי להגנה על הסביבה".

כך אמר היום השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, בפאנל "פיתוח סביבתי כמנוף כלכלי חברתי" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

בפאנל השתתפו גם אפי שטנצלר, יו"ר קרן קיימת לישראל; זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה; מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת; מרים פיירברג-איכר, ראשת עיריית נתניה; ואיתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון.

פרץ המשיך: "ההשקעה בעולם תגיע ל-30 מיליון אירו עד 2030 וישראל נמצאת בנקודת פתיחה מצוינת. אני חושב שאסור לישראל ליצר אווירה שאנחנו עומדים זה מול זה. אחד הדברים המדהימים שקרו: ישראל הייתה אולי הראשונה שייצרה טכנולוגיה של התפלת מים, ואנחנו אולי מהמדינות האחרונות שהשתמשו בזה. בישראל לא קנו את הטכנולוגיה באותה עת; חיפשו שווקים בחו"ל.

"היום מדברים על יעד שעוד כמה שנים רוב המים בישראל של צריכה ביתית יהיו מותפלים וזה יאפשר מגוון אפשרויות. טכנולוגיה של התפלת מים היא לא רק לצורך העניין עצמו, אלא משרתת אותנו בתחומים רבים. הקלינטק הוא דבר מדהים. מדינות עוסקות במחזור, ביצירת אנרגיות חדשות מאשפה. היעד הוא להפוך זבל לחומר גלם ואשפה למשאב מתחדש. כך אנחנו מרוויחים מכל הכיוונים - מייצרים מקומות עבודה, בשנים הקרובות זה יכול להגיע לעשרת אלפים מקומות עבודה, וגם משפרים את הסביבה".

פרץ ציין כי יוקמו עוד כמה מפעלים של טיפול בפסולת אלקטרונית. "היום יש מפעל אחד כזה, שמעסיק חבר'ה שנחשבים לכאלה שאין סיכוי שמישהו יקלוט אותם. אנחנו חייבים לחזק את הקשר בין צדק חברתי לסביבתי . קבעתי מדיניות עדיפות מוחלטת לאוכלוסיות חלשות ומוחלשות. ערים שנחשבות ליותר חזקות יקבלו פחות וערים חלשות יקבלו יותר . בשנה הקרובה אני מייעד 200 מיליון שקל למתקני קצה במיחזור לתחומים נוספים.

"אנחנו נשנה את כל שיטת הרגולציה במשרד. את רוב הרשיונות אעביר לעיריות, אין שום סיבה שמשרד ממשלתי יתעסק במפעלים קטנים כמו מסגרייה. 70-80 אחוז מהרשיונות יעברו לראשי ערים, הם יודעים לטפל בזה יותר טוב ויותר מהר. כך נשפר את הרגולציה ונחזק את ראשי הערים. יעד נוסף בחיפה: התחייבנו לפנות את מיכל האמוניה. אין כוונה להעביר אותו מהצפון לדרום, הכוונה היא להקים מפעל ייצוא לאמוניה".

בנוגע למצב שוק הדיור והנדל"ן אמר פרץ: "הצבעתי נגד ההחלטות שהוצגו בקבינט הדיור בעניין הקמת חברה חדשה של דירה להשכיר. אמרתי לשר האוצר, אתה לא תראה דירה ראשונה גם בעוד שנים. תתכנן את היישובים מחדש, תפתח אותם. אתה מייצר תשתיות חדשות, אתה מנוון את השכונות החדשות, למה לא לעשות את כל מה שהעולם הבין? שכונה יכולה להיות הצעירה ביותר, עם ילדים ובתי ספר... גן ילדים פורח יכול להפוך למאורת סמים, אם הוא לא יאוכלס. למה לא לפעול להתחדשות עירונית באופן מאסיבי? יש שטחים שלמים בערים שהם כבר מתכוננים לחלוטין ורק צריך לקדם את זה, מדובר בפוטנציאל של 200-300 אלף דירות ולראשי הערים יש אינטרס לבוא ולהאיץ את המהלכים האלה".

אפי שטנצלר: חייבים לקרב את הפריפריה למרכז

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל, אמר כי "קק"ל פועלת למעלה מ-112 שנה. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שבתקופה של עולם גלובלי, הפערים החברתיים הולכים וגדלים בכל מקום בעולם. אנחנו רוצים מאוד לגרום לכך, על ידי מדיניות שלנו, שיהיה שוויון גדול יותר על ידי פיתוח הנגב והגליל, בראש ובראשונה".

"אנחנו רוצים לפתח פרויקטים סביבתיים, אקולוגיים, שהם מחוללי מפנה. לדוגמה פארק נחל באר שבע היה החצר האחורית של באר שבע, פח האשפה של הדרום. היום הוא 5,500 מטר של טיילת עם פארקים. האנחנו רואים תכנון חדש של שכונות שישקיפו לפארק הזה וערך הנכסים יעלה. אנחנו מפתחים גם במקומות אחרים; אנחנו חייבים לקרב את שדרות, ירוחם, דימונה ובנותיה למרכז".

"פעם, הפער בקניית דירה בדרום ובמרכז היה 10% והיום הוא עומד על כ-400%. אם אנחנו רוצים שאנשים לא רק יגורו במדינת תל אביב, אלא גם במקומות עם איכות חיים וסביבה, חייבים לפתח את הפריפריה. קק"ל גורמת לאיכות חיים במקומות שבהם קשה יותר למדינה לעשות את העבודה. החל מכביש 6 שיגיע לצומת שוקת ועד יוקנעם - אין לי ספק שעד 2020 התחבורה בישראל תהיה במצב הרבה יותר טוב".

לגבי הרכבת התחתית בתל אביב אמר שטנצלר: "הבעיה איננה של תל אביב, אלא בעיה של הפריפריה וחייבים לרשת במהירות את הרכבת התחתית בת"א כדי שהיא תשרת את הפריפריה. פריפריה - זו מלה שצריך להוריד מהלקסיקון. זאת נראית מילת גנאי. יש נגב, גליל, מרכז. חייבים לשנות את המינוח. היישוב עומר בדרום לא בדיוק פריפריה. הוא יכול להתחרות באשכול סוציו-אקונומי מול ערים מאוד מפותחות במרכז. אנחנו חייבים לקרב את הנגב והגליל, הם מנוע הצמיחה של מדינת ישראל".

מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית נתניה, אמרה בפאנל: "פריפריה יש גם בשכונות בלב הערים, כמו בנתניה. יש שכונות שהאוכלוסייה בהן זקוקה לסיוע רב ולצערי הרבה גופים וולנטריים בישראל מתמקדים בנגב והגליל.

"לא ניתן היה לשווק בנתניה יחידת דיור לפני 15 שנים. התחלתי לפני 15 שנים לעשות מהפך בחשיבה: פעם תושבים היו באים והתשתיות אחר כך, היום התשתיות מחכות לתושבים - מערכת חינוך, כבישים, גנים. הצלחנו לשנות את זה ולהפוך את נתניה לעיר מובילה מבחינת פיתוח, הקמת שכונות חדשות ומכירות דירות.

"התלבטנו לגבי מיתוג של נתניה והלכנו על ספורט. זה לא כל כך צלח כי אין לנו אמצעים של תל אביב, אבל יש לנו חוף ים עצום עם טיילות ויש לנו גם תיירים מצרפת, והחלטנו שאנחנו הריביירה של מדינת ישראל - אז הלכנו על הטיקט הירוק".