"חוק הריכוזיות עלול להביא לירידת שווי חברות ופגיעה בפנסיה"

כשנתיים אחרי שפורסמו המסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות (הוועדה להגברת התחרותיות במשק) ולאחר דיונים רבים בנושא בכנסת, צפויה הכנסת לאשר הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את חוק הריכוזיות (החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות), שצפוי להביא למהפכה בדרך הקצאת נכסי המדינה ובמבנה החברות במשק.

מי שלקח על עצמו לקרוא את מאות ואלפי עמודי הפרוטוקול של דיוני הכנסת בנוגע להצעת החוק הוא עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי- גרינברג ושות' ומי שסייע בזמנו בניסוח נייר העמדה של קונצרן אי.די.בי מול המלצות ועדת הריכוזיות.

העיון המעמיק של חודק בפרוטוקולים של הכנסת בעניין חוק הריכוזיות הותיר אותו מודאג. "ישנם שני דברים מרכזיים שחשוב להביא לידיעת הציבור", הוא אומר. "הראשון הוא שחוק הריכוזיות הוא אחד הניסויים הכי גדולים שהיו בכלכלה הישראלית מאז ומעולם. השני הוא שהחוק עלול להוביל לירידת שווי חברות ציבוריות ולפגיעה בחסכונות הפנסיה של הציבור".

- מדוע אתה מכנה את חוק הריכוזיות "ניסוי בכלכלה"?

"מכיוון שהפרק בחוק הריכוזיות שעוסק בהקצאת זכויות המדינה ונכסי המדינה, אמור להיות מיושם ללא שיש לו בסיס תיאורטי כלשהו וללא דוגמה דומה בעולם הרחב. לפי החוק, מעתה, כל הקצאה של רישיון ומתן זכות על-ידי משרד ממשלתי צריכה תהיה להיבחן על-פי ההשלכות שלה על הריכוזיות העל-ענפית והכלל-משקית בארץ. מדובר למשל במתן רישיון הפקת נפט, חיפושי גז, סלילת כבישים, הקמת תשתיות, התפלת מי ים, קווי אוטובוס, תקשורת וכדומה.

"הבעיה היא שמהדיונים בכנסת עולה שאין תיאוריה כלכלית בעולם שעוסקת בריכוזיות על-ענפית. כל התיאוריות הן על ריכוזיות ענפית, ובכך עוסק ממילא הממונה על ההגבלים העסקיים. עוד התברר לי שאין שום מדינה בעולם שלוקחת בחשבון בהחלטותיה את נושא הריכוזיות הכלל-משקית".

- ומה הבעיה בכך שנהיה הראשונים?

"מדובר בפתח לפלונטר ביורוקרטי ואפילו לקשר מושחת בין הון לשלטון. העובדה שחוקק חוק ללא שנקבעו קריטריונים כלשהם לטיפול בריכוזיות העל-ענפית תביא לכך שמי שכל משרד ממשלתי שצריך לתת זכות או לתת אישור, יקבל לבד את ההחלטה.

"תאר לך שמישהו הולך נגדך למכרז וטוען שאתה פועל בריכוזיות על-ענפית. לך תריב על זה, כשאין קריטריונים לבחון האם הוא צודק, או מטעה. אם היו לזה תקדימים בעולם, לא הייתי מצייץ, אבל זו נקודה שאין לה בסיס להשוואה".

- איך אפשר לפתור את הבעיה הזו?

"לטעמי, צריך להקים ועדה שתקבע קריטריונים לקבלת ההחלטות בנוגע לריכוזיות העל-ענפית. אסור להיכנס כאן לניסוי, כמו שאומרים באידיש: 'עלא באב עלא'".

שלטון מנהלים

הסוגייה הנוספת שממנה מודאג חודק, והוא דיבר על כך גם בעבר, נוגעת לצמצום הפירמידות במשק והפרדת האחזקות בחברות ריאליות ובגופים פיננסיים. "החוק מחייב מכירה של חברות בהיקף של כ-100 מיליארד שקלים בטווח זמנים קצר יחסית", אומר חודק.

לדבריו, המהלך צפוי להביא לעודף היצע של חברות במשק הישראלי, ובטווח הקצר - לירידת שווי חברות ציבוריות ולפוטנציאל לפגיעה בחסכונות הפנסיונים של הציבור.

"לגיטימי שהממשלה תקבע רגולציות, אבל ההשלכות על הפנסיה והמשמעות הכספית הן דרמטיות", אומר חודק. "אנחנו נראה חברות מבוזרות שליטה, שיש בהן מעורבות גדולה של משקיעי חוץ. בטווח הארוך, אני צופה שתיווצר הזדמנות לכניסת קרנות זרות ושחקנים זרים חדשים. במקביל, תתפתח מגמת ביזור שליטה בחברות הציבוריות, כך שתגבר מגמת שלטון המנהלים, ומרכז הכובד הניהולי של החברות יעבור אליהם ולגופים מוסדיים. כל סט הדיונים יתחלף מדיון על בעיות של בעלי שליטה לשלטון המנהלים. ואני לא יודע מה יותר טוב".

לחץ המחאה החברתית

- ומהו הפתרון לסוגייה זו?

"אולי כבר מאוחר מדי, אבל אני עדיין סבור שצריך לאפשר שכבה שלישית לחברות הפירמידה, ולא שתיים, כפי שקובע החוק. זאת, כדי לבצע פגיעה קטנה ומידתית יותר ו'לזרוק' פחות חברות לשוק".

- דומה שהציבור הרחב תומך בחוק הריכוזיות ומצפה שהוא יביא להגברת התחרות במשק, ובכך לצמיחה ולשגשוג שיחלחלו עד לכיסו של האזרח הקטן.

"ייתכן. אבל לדעתי חשוב שהציבור יהיה ער לסוגיות עליהן דיברתי. אני לא בטוח שהציבור מבין את האלמנטים הניסויים של חוק הריכוזיות. היה פה להט חקיקתי חזק, אולי בין היתר בלחץ המחאה החברתית בקיץ 2011.

חוק הריכוזיות: פירוק חברות הפירמידה והגבלת אחזקות

היום בערב צפויה מליאת הכנסת להצביע על חוק הריכוזיות (החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות) בקריאה שנייה ושלישית. חוק הריכוזיות זוכה בבית המחוקקים בתמיכה מקיר לקיר, הוא צפוי לעבור בקלות וייכנס לתוקפו בעוד מספר ימים, עם פרסומו ברשומות.

התומכים הרבים בחוק סבורים כי יישומו יביא להגברת התחרות במשק, ובכך לצמיחה ולשגשוג שיחלחלו עד לכיסו של האזרח הקטן. המתנגדים טוענים כי מדובר בהתערבות ברוטלית במבנה החברות במשק, שתפגע בתחרות ובצמיחה.

הולדתו של חוק הריכוזיות לפני כ-3 שנים, אז הקימה הממשלה את ועדת הריכוזיות, שבראשה עמדו מנכ"ל האוצר דאז, חיים שני, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אייל גבאי.

לפי החוק, בתוך 6 שנים חברות הפירמידה יורכבו משתי שכבות בלבד. בנוסף לא תוכל חברה ולא יוכל אדם להחזיק במקביל בחברה פיננסית משמעותית ובחברה ריאלית משמעותית. עוד קובע החוק כי יישקלו שיקולי מניעת ריכוזיות והגברת תחרותיות בהפרטות של חברות ממשלתיות, וכן בהקצאת משאבים.

החוק צפוי להשפיע על הקונצרנים הגדולים במשק, דוגמת אי.די.בי ואפריקה ישראל, וכן על אנשי עסקים בעלי אחזקות פיננסיות וריאליות, כמו צדיק בינו, שהוא בעל השליטה בחברת פז ומחזיק גם בחלק ממניות השליטה בבנק הבינלאומי.

לפני כשבועיים ציין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, כי "החוק הזה נועד לשנות תפיסה רווחת בתהליכי הקצאת משאבים, כשעד היום שאלת המחיר הייתה המשמעותית, והתוצאה של מה שזכיין עושה לאחר זכייה במשאב הייתה פחות רלוונטית - וזו בעיה. לעיתים, כשמתקבל מחיר גבוה עבור נכס זה טוב בטווח המיידי, אך בטווח הארוך אנחנו דווקא יוצאים נפסדים, כדוגמת נמל אילת. לעיתים, השיקול הנכון בטווח הארוך משמעותו דווקא מחיר נמוך יחסית בעת מכירת המשאבים".