מאז התחלת ההפעלה של מערכת מצלמות המהירות "א-3" טוענים הוגיה ומתפעליה כי מטרתה העיקרית היא לא - חלילה - גיוס הכנסות מקנסות לקופת המדינה, אלא "הרתעה וחינוך של הנהגים לנהיגה זהירה". לראיה, טוענת המשטרה, נצבעו עמודי המצלמה בכתום, והוצג שילוט אזהרה שמתריע בפני הנהגים על קיומן מצלמות בקטע הכביש שבו הם נוסעים.
נזכרנו בטענות הללו כשנסענו השבוע בכביש החוף דרומה בשעת לילה לא מאוחרת. מספר קילומטרים אחרי צומת אולגה לכיוון דרום חלפנו על פני מצלמת מהירות המוצבת בשולי הדרך. זהו קטע כביש ישר שניצב לאחר ירידה קלה, מה שמאפשר למכוניות לצבור מהירות בהיסח-הדעת כאשר הכביש פנוי. אבל מעבר לכך זהו אחד הקטעים הבודדים בכביש החוף בין חדרה לתל-אביב שהוא חשוך לחלוטין: לא פנס רחוב ולא תאורת סביבה (אין בניינים), אלא הסוואה מושלמת, שבחורף כבר אפקטיבית מחמש בערב עד שש בבוקר.
העמוד "התמים" והמוסווה הזה הוא לא "עוד עמוד מצלמה" אלא שיאן ממש. בראיון ל"ידיעות אחרונות" באוגוסט השנה, חשף ניצב-משנה אלכס פרלמן, ראש מחלקת תכנון ופיתוח באגף התנועה של המשטרה - שאחראית על תפעול המערכת - כי המצלמה הזו היא "הפורייה" ביותר בכל מערך א-3. באוגוסט השנה היה הממוצע שלה 2,532 דוחות לחודש! נתון מקומם של כ-84 דוחות קנס ליום.
מכיוון שבשעות היום קטע הכביש הזה סואן ועמוס, ולא מאפשר לפתח מהירויות "בריוניות", ניתן לשער כי חלק גדול מהדוחות שמנפיק העמוד הזה, ועמודים רבים כמותו שנעלמים בחושך, מופקים בשעות הלילה.
המשטרה, בניגוד להבטחתה לשקיפות מלאה, מסרבת לגלות כמה מ-150 אלף הדוחות המצולמים (פלוס) שהונפקו עד כה נרשמו לנהגים בשעות החושך.
יצוין כי נהגים רבים אינם מודעים לכך שמצלמות המהירות הדיגיטליות מצוידות ביכולות מתקדמות לצילום בלילה ובחושך מוחלט. והסיבה לכך היא שבניגוד להבטחה ל"שקיפות", עד כה לא שוגר שום קמפיין בטיחות פומבי אחד שמציג את יכולות המערכת.
גם אם תגידו "מי שנוסע מהר בלילה מרוויח את הקנס שמגיע לו", עולות כאון שתי שאלות. הראשונה - מה היא אותה מהירות בדיוק, ש"מזכה" את הנוהג בדוח? לא יודעים. כי המשטרה מאמצת רשמית "סף אכיפה משתנה". זה יכול להיות 120 קמ"ש בכביש החוף ואפילו 105 קמ"ש - בהתאם להחלטת הקצין האחראי על המשמרת באותו לילה. מעניין אם תפוקת דוחות נמוכה מדי יכולה להיות עילה להנמכת הסף?
השאלה השנייה היא היכן נמצא במצלמות שנעלמות עם רדת הלילה אותו האלמנט של "הרתעה וחינוך הנהגים". חמור מכך: מתברר כי נהגים שרואים את העמוד ברגע האחרון, או שמקבלים עליו התרעה ממערכת ניווט כלשהי ברכב, דורסים את הבלמים אינסטינקטיבית.
בלילה (ובעיקר בחורף גשום) זמן התגובה של הנהגים קצר הרבה יותר מאשר בשעות היום - כך המשטרה בעצמה לימדה אותנו - והתוצאה היא שכל עמוד כזה שניצב במקום חשוך הוא הזמנה מתמשכת לתאונה. ראינו את זה בשטח יותר מפעם אחת.
אם רוצים "חינוך והרתעה" אפקטיביים בקטעים מסוכנים ישנם פתרונות פשוטים יותר. האנשים הטובים של כביש 6, למשל, מציבים במקומות מסוכנים עמודי התרעה סולאריים, שבראשם שורת אורות מהבהבת נוסח ניידת משטרה. העמודים האלה נראים למרחוק בלילה, ומרתיעים את הנהגים באפקטיביות.
אבל למערכת א-3 יש בעיה רצינית עם פתרונות כאלה: עמודי כביש 6 עולים גרושים ולא דורשים כוח-אדם ותקציבים, בעוד שכל עמוד מצלמה של א-3 עולה למשלם המסים כ-300 אלף שקל, ותפעול המערכת עולה עשרות מיליוני שקלים בשנה. רק ברבעון האחרון הוזרמו למשטרה 21 מיליון שקל (!) לצורך התפעול (הצבת המצלמות מתוקצבת בנפרד).
זה מציב את מפעילי המערכת בלחץ מתמיד מצד מקבלי ההחלטות להצדיק את תקציבי-העתק שנשפכים למערכת, וההצדקה לכך היא - הכנסות נאות מקנסות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.