"מתחת לפני השטח מתקיימת פעילות אינטנסיבית של הוצאת קווי ייצור מישראל למקומות אחרים בעולם, ועשרות תעשיינים עושים את זה בימים אלה. אף אחד לא יצהיר על המהלכים שלו בחגיגיות ובפומבי ואף אחד לא מתגאה בכך שהוא מעביר קווים לסין, לבולגריה או לכל מקום אחר בעולם. כולם עושים את זה בשקט".
כך אומר היום (ג') ל"גלובס" התעשיין רן טוטנאור, הבעלים של טוטנטאור בע"מ שמייצרת בבית שמש מכשירי סטריליזציה למוסדות רפואיים.
לדבריו, הייצור בחו"ל הוא אחת התשובות שמנסים כעת התעשיינים לייצר למגמה המתמשכת של הירידה בשער הדולר, שירד היום מתחת לרף של 3.5 שקלים. טוטנאור מספר כי גם הוא נאלץ באחרונה למקד חלק מפעילותו בסין, כך שקו ייצור חדש שלו ייחל לפעול באחד המחוזות הסמוכים לשנגחאי בשבועות הקרובים. "בשלב הזה אנחנו מייעדים את הפעילות שלנו שם לשוק הסיני, אבל אם נגיע למצב שנחליט שאין מנוס - נאלץ לייצר במקומות אחרים בחו"ל עבור כל העולם", אומר.
במפעל שלו בבית שמש מועסקים כ-360 עובדים וכ-95% מהתוצרת מיוצאת לכ-120 מדינות. "הדולר יורד לרמה שבה בכל עסקה שאנחנו עושים לא רק שאנחנו לא מרוויחים בה - אלא מפסידים. המחירונים שעל בסיסם אנחנו פועלים נקבעים לפי שער הדולר מדי שנה ב-1 בינואר. כבר שנתיים איננו יכולים להעלות מחירים בגלל המיתון העולמי. בשנתיים האחרונות המחירונים היו לפי שער דולר של 3.8 שקלים. עם שער דולר של פחות מ-3.5 שקלים פשוט אי-אפשר. על כל מכירה אנחנו מפסידים", הוא אומר.
לשער הדולר הנמוך ולמצב השוק בעולם מתווספת גם העלייה בתשומות הייצור כמו מחירי החשמל והמים, הארנונה שמתייקרת מדי שנה ועלות כוח האדם. "יש כאן אווירה עסקית שלא מאפשרת לפעול. באזור בית שמש הארנונה לתעשייה התייקרה ב-25%, התקבולים שלנו הולכים ויורדים, כשמנגד מחיר תשומות הייצור רק עולה. התעשייה הישראלית מעסיקה כ-400 אלף איש. על כל עובד אחד יש עוד 4 עובדים במגזר השירותים, שזה היסעים, הסעדה, בנקים ועוד. תעשייה שמתכווצת זה עוד הרבה בתי אב ברחבי הארץ שנפגעים. עד עכשיו לא פיטרנו עובדים, אבל אני מקווה מאוד שלא ניאלץ להגיע למצב כזה כדי להעתיק עוד פעילות לחו"ל", אומר טוטנאור.
"התעשייה הישראלית במצב של קטסטרופה ואני חושש מאוד שכבר מתחיל להיות מאוחר מדי בשביל שמישהו יתעורר ויפעל כדי להציל את המצב", מוסיף טוטנאור ואומר כי "על הממשלה לקבל החלטות מיידיות כדי לשפר את היכולת של המגזר היצרני להתקיים. מהלכים כאלה יכולים לכלול קביעת שער יציג ויציב רק ליצואנים ולהוריד את מחיר תשומות הייצור. יש להוזיל אותן כמה שניתן כי לא ייתכן שעם דולר נמוך, שקל חזק, קשיים בשוק העולמי ועוד, הדלק יהיה כל כך גבוה ואתו גם החשמל, המים, הארנונה והרגולציה האינסופית. על הממשלה לפעול בדחיפות גם לריסון הספקולנטים שמשחקים עם השקל ועושים בשוק הישראלי סיבוב. יש סט של מהלכים דרסטיים והוא חייב להינקט עכשיו", אמר.
"משקיעים במקומות אחרים"
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, הגדיר היום את בעיית הדולר כ"נושא הכאוב ביותר בתעשייה המייצאת בישראל". לדבריו, השער הנמוך והיעדר הוודאות בנוגע לעסקאות יצוא "מדירים שינה מעיניהם של מנכ"לים רבים של מפעלים בארץ, ואחד הביטויים למגמה זו הוא בהסטת השקעות מישראל למקומות אחרים בעולם. הניסוח הזה של מפעלים שמעבירים קווים לחו"ל הוא נכון, אבל מאוד מוגבל. זה לא מצב שבו תעשיין סוגר מפעל בישראל ופותח אותו במקום אחר ברחבי הגלובוס. פשוט תעשיין שמבקש להתרחב מעדיף להשקיע את הכסף במקומות אחרים ולא כאן. התופעה הזאת מבטאת את היחלשות התחרותיות של הייצור בישראל", הוא מוסיף.
מתחזית שפרסם באחרונה איגוד התעשיות הקיבוציות עולה כי השנה יסתכם הייצוא של המפעלים בקיבוצים בכ-13.7 מיליארד שקל- ירידה של 6.5% ביחס לשנה שעברה וזאת בעיקר על רקע השינוי בשערי החליפין שפוגע בתמורה השקלית.
בתוך כך, מפעלים רבים מהתעשייה הקיבוצית ביססו במהלך השנה החולפת קווי ייצור בחו"ל והיקף הייצור שלהם מעבר לים מוערך בכ-2 מיליארד דולר בשנה, שהם כ-30% מכלל היצוא השנתי של התעשייה הקיבוצית. "מתקיימת מגמה מדאיגה והכתובת הזאת כתובה על הקיר כבר משנת 2009", אומר אורנשטיין. "אם אנחנו חפצי ייצור ויצוא בישראל, על משרדי האוצר והכלכלה לפעול בבהילות למען חיזוק התחרותיות. יש הרבה מאוד שיטות כדי לעשות זאת, צריך לחשוב ולפעול מהר".
על רקע הירידה של הדולר היום קרא יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי, לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג להמשיך במהלכים למען הורדת הריבית. לדברי גבאי, "המשק הישראלי נתון לאיום כבד של קריסת מפעלים ושל חברות, ובמקביל לעלייה בשיעורי האבטלה. זו מכה אנושה ליצוא הישראלי, בייחוד בתקופה שבה מסתמנת האטה בכלכלה המקומית. המט"ח זורם לתוך המשק בהיקפים גדולים והרזרבות שהצטברו בבנק ישראל כבר עברו את ה-80 מיליארד דולר. התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח אמנם מאיטה, אך לא בולמת את התחזקות השקל", אמר גבאי.
גבאי קרא היום לממשלה "להפעיל כלים נוספים למניעת המשך הייסוף בשקל, כמו ביטול הפטור על הכנסות ריבית מאג"ח לטווח הבינוני והארוך שניתן למשקיעים זרים, וגידול החוב הלאומי במט"ח שמוערך בכ-30 מיליארד דולר באמצעות עסקאות עתידיות. גבאי קרא למשרדי הממשלה לפעול גם לתקצוב הקרן לעידוד השיווק בכ-250 מיליון שקל כבר בשנת 2014, כדי לעודד יצואנים קטנים ובינוניים להרחיב את השקעותיהם ולמצות מהלכים בשווקים בינלאומיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
