"לשלמה אליהו במגדל אין סבלנות לקשקושים ולא לרגולציה"

אחד הדברים הראשונים שעשה שלמה אליהו אחרי הרכישה הגדולה של קבוצת מגדל, החברה שבה היה נער שליח בן 15 ושאת רכישתה הגדיר בהתרגשות כ"סגירת מעגל", היה להורות "תביאו לי תיקים". כך מספר בכיר לשעבר בחברה. ב"תיקים", הכוונה לתביעות שמטופלות במחלקת התביעות, אך במגדל כבר מזמן אין תיקים - כל התיקים וירטואליים וכל מסמכיהם סרוקים לתוך המחשב.

אבל אליהו התעקש, שהוא לא עובד דרך המחשב, וכך, במעין מסע במנהרת הזמן, מדפיסים עבורו את המסמכים, מסדרים בתיקיות קרטון, ואליהו עושה את מה שהוא אוהב, ומה שנהג לעשות גם בחברת הביטוח שלו אליהו: יושב בלשכתו, מתקשר לעורכי דין של תובעים, מנהל איתם משא ומתן נוקשה וסוגר פשרות. כאשר הסובבים אותו שאלו "שלמה, מה אתה עושה, זה לא מה שאתה צריך לעשות כאן", הוא ענה שמעבר להנאה שלו מהתהליך, כך הוא גם מראה לאנשי "מגדל" איך מנהלים תביעות.

"בשביל זה הוא השקיע יותר מארבעה מיליארד שקל?", תוהה הבכיר לשעבר. "הוא רצה לעלות מבית ספר לאוניברסיטה - מחברה של 300 איש לחברה מהגדולות בתחום, עם 4,000 עובדים, המנהלת כשליש מהחיסכון ארוך הטווח בארץ - וכשהוא הגיע לאוניברסיטה, נראה שהוא מנהל אותה כמו שניהל את בית הספר".

בחודשים האחרונים, אין רגע שקט ובטוח בחברת הביטוח מגדל. גל עזיבות הבכירים הגיע לשיאו עם עזיבתו הלא צפויה של המנכ"ל, יונל כהן. כהן היה אמור לפרוש מתפקידו, אולם "לעלות בדרגה" ולהיות מנכ"ל הקבוצה - החברה-האם מגדל אחזקות - ולשמש במקביל גם כיו"ר חברת מגדל ביטוח. אלא ש"בדרך לכבוד הוא הרגיש שספג כל-כך הרבה עלבון, שהחליט לעזוב לגמרי", אומר אדם המכיר היטב את החברה.

לעומת זאת, עופר אליהו, הבן הבכור, טיפס טיפוס מטאורי ובמשך שנה הפך ממשנה למנכ"ל וראש חטיבת הביטוח הכללי, לראש חטיבת הלקוחות, והוא מיועד להיות המנכ"ל הבא של מגדל ביטוח בינואר 2014, לאחר שכהן יעזוב רשמית את תפקידו.

את המקום שאמור היה לתפוס יונל כהן, לו היה מוקפץ למעלה, תתפוס ענת לוין, לשעבר מנהלת השקעות ראשית במגדל ועד להיענותה לאליהו ראש החטיבה לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים. היא תהיה מנכ"לית מגדל אחזקות, שאליהו האב מכהן כיושב הראש שלה, וכמו כן תשמש יושבת ראש מגדל ביטוח שהבן עופר עתיד לנהל. כל זאת יקרה כאשר יסתיים הצינון שלה מבנק הפועלים.

באיזה תוכן יתמלא תפקידה של המנהלת התוססת והמוחצנת הזאת כאשר היא החוליה החוצצת בין האב לבן שעובדים יחדיו שנים, כאשר האב ידוע בשלטונו הריכוזי ובנטייתו לתת את הטון? "לקחו אותה בשביל שלא יגידו שמגדל הפכה לחברה משפחתית", מפרשן בנחרצות בכיר בשוק ההון.

"היא קיבלה חיזורים ותארים, אבל לדעתי היא לא תתקרב בכלל לדומיננטיות שהייתה ליונל. היא תתעסק באופן טבעי בהשקעות, מה שעשתה לפני כמה שנים, ואולי שם יהיה לה איזה ערך מוסף. מה שכן, היא תוכל להשקיע את עתותיה בשיחות עם רגולטורים ועם עיתונאים, ומהבחינה הזאת, היא בחירה מושלמת, כי היא מאוד רפרזנטטיבית".

"מי שמנהל את העסק זה לא עופר אליהו אלא האבא שלו", אומר בכיר לשעבר בפיקוח על הביטוח, "ורמת ההתערבות שלו בשיטות העבודה ובנהלים שקיימים היא מאוד גבוהה. האב ידוע כאיש מאוד חביב, אבל מאוד קשה, עם הרבה ניסיון. ברגע שהוא מחליט על משהו, קשה לנהל איתו דיון של ממש. בשורה התחתונה, אם הוא לא רוצה משהו, אז זהו. כשאתה בא ומשנה דברים במחי יד ללא כל דיון, זו עלולה להיות בעיה".

אדם המכיר היטב את אליהו האב מתאר אותו כ"אדם קשוח וחד כתער, לא לוקח שבויים, יודע מה הוא רוצה ואין לו סובלנות וסבלנות לקשקושים ולא לרגולציה. אין לו שום בעיה להגיע להתדיינויות משפטיות, הוא לא איש של פשרות. כשהוא במשא ומתן, הוא משתלט על העניינים. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה".

בסביבות החברה יודעים לספר כי האב ובנו מסתובבים במסדרונות ומספרים "כמה מגדל לא חברה מספיק טובה ולא מסודרת וכמה שאליהו ילמד את מגדל איך לעבוד", עניין שתורם לאווירת דה-מורליזציה בחברה. "אתה לא יכול לקנות בית בארבעה מיליארד שקל ולהגיד לכולם איזה זבל קניתי", אומר אדם המכיר היטב את החברה.

אהרן פוגל, ששימש יושב הראש של מגדל אחזקות ושל מגדל ביטוח זה 13 שנה, פרש מהחברה; מרבית הדירקטוריון התחלף; ועד עובדים הוקם ב"מהירות שיא בתולדות הוועדים", כפי שאומר יו"ר הוועד מודי גת, בתוך 48 שעות, מן הסתם מתוך תחושה של אווירת שינוי ואי ודאות. בשבוע שעבר הוציא בית הדין לעבודה צו מניעה זמני נגד חברת מגדל, האוסר עליה להפריע להתאגדות העובדים.

"יש שינוי באווירה", אומר אדם שהיה עד לא מכבר בהנהלת החברה. "בא בעל בית ידען, איש מקצוע מעולה, המביא איתו חוזקות במקום שמגדל חלשה - בביטוח הכללי. אבל יש פה קונפליקט של תפיסת עולם, של ממשל תאגידי, של קבלת החלטות. אילו רק היה מחכה קצת, נכנס לאט-לאט, אבל היה דחוף לו לעלות על הבמה בכנסי עובדים, בכנסי סוכנים, להיות בפרונט, להבהיר שהוא מחליט והוא שולט. ועל זה ייאמר, שייתכן כי החיפזון מהשטן".

פוגל עוזב, הדירקטוריון מתכווץ

זה התחיל הרבה יותר ורוד. בסוף אוקטובר 2012, לפני קצת למעלה משנה, רכש אליהו את השליטה בחברת מגדל מידי בעליה האיטלקית ג'נרלי, תמורת 4.2 מיליארד שקלים. החברה האיטלקית לא נפרדה ברצון מהנכס מניב הדיבידנדים, ועשתה זאת בשל סיבות שאינן קשורות לשוק המקומי: המשבר של 2008 פגע בה והיא נאלצה לממש מה שהיה בר מימוש מבין נכסיה. בעקבות השלמת אותה עסקה נבחר אליהו אף לאיש השנה של גלובס לשנת 2012.

"אליהו עשה עסקה מצוינת, עסקה של פעם בחיים, במחיר אטרקטיבי", אומרים בכירים בשוק הביטוח, "אבל ייתכן שהוא עדיין לא מעכל מה שקנה. יש הרבה אמוציות ברכישה הזאת. הוא בא מעולם של ביטוח רכב (התמחותה העיקרית של חברת אליהו), ומגדל רחוקה מזה, היא חברה לחיסכון ארוך טווח עבור עמיתים; ומשקל הפעילות הזאת אצל מגדל גדול במיוחד יחסית לחברות הביטוח האחרות, כ-80% במגדל לעומת כמחצית באחרות. בחברה כזאת, הדבר החשוב ביותר הוא ניהול רזרבות הכסף והתשואות הנובעות מכך".

רוב האנשים שהתראיינו לכתבה הזאת מעריכים כי המטוטלת במגדל, שנעה בין ביטוח כללי, כלומר ביטוח רכוש לסוגיו, לבין חיסכון ארוך טווח, כלומר ביטוחי חיים ופנסיות, תנוע לכיוון הכללי, אזור המחיה הטבעי של אליהו. יכול מאוד להיות שזה גם המהלך הנכון מבחינתה של החברה, כפי שאומר בכיר בשוק ההון שסבור כי "מגדל בעבר פספסה לגמרי את הביטוח הכללי והתרכזה התרכזות עודפת בביטוח חיים. שלמה אליהו, שצמח בכללי, ינסה להפוך את מגדל להיות שחקנית משמעותית בתחום הזה".

אולם זה לא משנה את העובדה שהבדלי התפיסות העסקיות בין מגדל עם הבעלים הזרים והדירקטוריון החזק ושלטון המנהלים, לבין בעל הבית החדש, הרגיל לנהל הכול לבד ומקרוב ולדעת על כל פרט ופרט, לרבות "התיקים" מתחילת הכתבה, צפו מהר מאוד על פני השטח.

למגדל, כפי שצפוי מחברה שבעלי השליטה בה מרוחקים, היה דירקטוריון חזק ודעתני בראשות פוגל, לשעבר מנכ"ל האוצר, ועם דירקטורים כמו דן זיסקינד, עם הרקורד הפיננסי העשיר מטבע, ומשה הבא, בעבר יו"ר בזק. "בהתחלה, שלמה אליהו נתן לפוגל הרגשה שהוא מאוד מעוניין בו ובשאר הדירקטוריון, ואינו מתכוון להתערב", מתאר איש ההנהלה הבכירה לשעבר, "אבל מהר מאוד היה ברור שאליהו מראה לפוגל את הדלת. לא הייתה ביניהם כימיה והם לא שידרו על אותו גל, מבחינת תפיסת תפקידו של הדירקטוריון. היה מתח בין פוגל לאליהו, שהתלונן על כך שהדירקטוריון אקטיבי מדי. הוא בעצם אמר, אם כי לא במילים האלה, אני יודע את העבודה, אני לא צריך עוד חכמים גדולים מדי מסביב".

ביוני האחרון פרש פוגל, ועמו גם הדירקטור רן קרול, לשעבר ממונה על התקציבים באוצר. שלמה אליהו הפך ליו"ר הדירקטוריון. מספר חודשים לאחר מכן, כאשר הגיעה העת לחדש את מינוי חברי הדירקטוריון של מגדל אחזקות, אליהו ויתר על החבורה הדעתנית והשאיר ממנה רק אחת, רונית אברמזון; כהונתם של זיסקינד, משה הבא, הרצל שלם ופרופ' שמואל פנחס לא הועלתה להארכה באסיפה הכללית לפני כחודשיים.

"הייתי חבר דירקטוריון ועכשיו, כשעברה השליטה", מתאר זיסקינד ביובש את האירועים, "לא הגישו את המועמדות שלי מחדש. את הדירקטורים שהוא יכול היה לא למנות מחדש (כלומר, למעט הדח"צים אייל בן שלוש, יגאל בר יוסף ויעקב דנון) הוא לא מינה, ובמקום הארבעה מינה דירקטור אחד. כנראה שהוא רצה להקטין את הדירקטוריון ומבחינתו זה נראה בסדר".

הדירקטור החדש שמונה הוא ד"ר גבי פיקר, רופא שיניים, מי שנחשב לידיד קרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומי שהיה לתקופה קצרה מנכ"ל חברת סייף סקיי, שזכורה לשמצה ממה שכונה "תרמית מדבקת הפלא", אותן מדבקות רפואיות לכאורה לאיתור מקדים של התקף לב. חשוב מאוד לציין בהקשר זה כי ד"ר פיקר לא היה שותף לתרמית והיה קורבן לה כמו המשקיעים, אולם לעצם העניין - מעטים ישוו את ניסיונו העסקי והצלחותיו של פיקר, ששימש בעבר גם כדירקטור בחברת אליהו, לאלה של כמה מהדירקטורים היוצאים.

אנקדוטה היסטורית מעניינת בהקשר זה היא שאביו של פיקר, ד"ר יעקב פיקר, היה המפקח על הביטוח בשנים 1977-1964 והוא זה אשר נתן לשלמה אליהו את הרישיון לפתיחת חברת הביטוח אליהו. ועוד אחת, אגב מכרים ותיקים, אליהו גם גייס את מקורבו משכבר, השר לשעבר רענן כהן, ומינה אותו ליו"ר החברה-בת מגדל סוכנויות ביטוח.

"אנחנו מודים ל..."

גל העזיבות במגדל מככב חדשות לבקרים בכותרות. בין הבכירים שעזבו, כמה ש"גויסו" על-ידי מי שהיה מנכ"ל מגדל, איזי כהן, שהפך למנכ"ל כלל ביטוח: יוני קופרמן שניהל את סוכנות הביטוח הגדולה של מגדל מבטח סיימון, ועמו שני בכירים נוספים ממבטח; אבי רוזנבאום וזיו ריקלין; עלית כספי שניהלה את הביטוח הכללי לעסקים; צ'יקו זכריה שהיה משנה למנכ"ל; אחרים שעזבו הם אריק יוגב שהיה ראש חטיבת לקוחות; אמיר שלח שניהל את חטיבת עסקי הבריאות; סיגלית רז שניהלה את משאבי האנוש ופרשה לאחרונה; טוני כהן סמנכ"ל פיתוח עסקי ומבקרת הפנים אסנת מנור זיסמן. עוד פורש הוא יעקב וינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, שייתכן שתוצע למכירה.

וכל אלה הם שמות מהשורה הראשונה של המנהלים. מנהלי דרג ב' שלא מגיעים לכותרות עוזבים, מרצונם או שלא מרצונם, בהמוניהם, ובפורטל הפנימי של החברה - מתבדחים העובדים - כבר יש פינה יומית של "אנחנו מודים ל... ומאחלים לו בהצלחה בהמשך הדרך", ורק השם והתמונה מתחלפים. בחברות הביטוח האחרות מנצלים את המצב ו"מזנבים" במגדל ומחזרים אחר עובדים, לקוחות ובעיקר סוכנים.

"כמעט כל השדרה הניהולית הבכירה נעלמה", אומר בכיר לשעבר במגדל. "אבל האובדן הכי גדול זה יונל. הוא עם היכולת הווירטואוזית והניסיון האדיר שלו יכול היה למלא את החלל שהשאירו כל האנשים האלה. מגדל זו כזו ספינת ענק שגם אם כמה בכירים עזבו אותה היא ממשיכה לשוט. אבל פה עזב הקברניט". כהן אמור היה ללוות את מגדל ביטוח בתפקיד היו"ר, להשרות מהידע שלו בחיסכון ארוך טווח ולהעביר בצורה מסודרת את הקשרים שניהל עם סוכני הביטוח שעבדו עם החברה.

"יונל התכוון להישאר", אומר איש ההנהלה הבכירה. "ההחלטה לעזוב נפלה תוך ימים ספורים. פתאום נפל לו האסימון. הוא הבין שעם האבא למעלה והבן למטה, הוא בין הפטיש והסדן - ויונל הוא טיפוס דומיננטי, לא אחד שיהיה הנקניקייה בסנדוויץ'.

"להערכתי, ייתכן שאליהו לא התכוון להחזיק את יונל לאורך זמן, אבל היה חשוב לו שיונל יישאר לשנה הקרובה בגלל הקשר עם הסוכנים. זה היה פנטסטי לשני הצדדים. יונל קיבל מינוי לבית הלורדים, ושלמה אליהו קיבל תעודת ביטוח שיש לו חונך שיהיה לידו לעשות העברה מסודרת. אבל שלמה עשה טעות שהקדים את האינטנסיביות של ההתערבות שלו. היה צריך לחכות עד החילופים, אבל לא הוא ולא עופר עמדו בזה".

כדי להבין את המהלכים שמתוארים כאן, יש לחזור מעט אחורה ולתאר כמה מאירועי השנה האחרונה במגדל, אירועים שגורמים למנהלים בכירים לשעבר במגדל לומר ל-G, כי "שלמה סיפר כמה הוא מעריך את יונל, אבל בפועל זה נראה כאילו הוא לא ספר אותו, וזה היה מופגן וברור לעיניי כול".

דוגמה לכך התקבלה בינואר השנה, חודשיים לאחר הרכישה, בכנס סוכני ביטוח של מגדל ואליהו (אשר אוחדה ברובה עם מגדל). אליהו הודיע כי הוא מבטל את איחוד ישיר, חברת הביטוח הישיר בבעלות מגדל, כדי להיטיב עם הסוכנים. מעל הבמה הודיע לסוכנים שיוכלו ליהנות מהלקוחות החדשים ולהגדיל את היקף פעילותם, וזכה למחיאות כפיים סוערות.

"ליונל כהן", אומר מנהל בכיר לשעבר, "נודע על הכוונה לבטל את איחוד ישיר ימים ספורים לפני הכנס. הוא התנגד לכך, אך לא נענה". אדם אחר המכיר את החברה מספר כי חברי הנהלה "אמרו לשלמה, אם כבר לסגור את איחוד ישיר, לפחות תמכור את זה, זה שווה כמה עשרות מיליוני שקלים".

את חילוקי הדעות לא הותיר אליהו בחדרי חדרים, אלא דווקא חשף אותם מעל הבמה. אני, סיפר לסוכנים, שכנעתי את ההנהלה לעשות את הצעד הזה. "בשלב הזה", מספר המנהל הבכיר לשעבר, "יונל כבר יכול היה להבין שהוא לא מקבל יחס של כבוד ושאליהו משדר לכולם, 'אני בעל הבית ואני מחליט'".

אגב, פחות משנה לאחר מכן, בכנס סוכנים נוסף בנובמבר, הודה גם אליהו עצמו כי ביטול איחוד ישיר לא הביא לתוצאות המקוות ולא הוסיף לקוחות לחברה.

בית המשפט מתערב

סופית, אפשר להניח שכהן גומר אומר לעזוב את מגדל סביב האירועים הכרוכים בהקמת ועד העובדים במגדל, לפני כחודשיים. המחשה חיה עד איפה הגיע המאבק שמנהל אליהו בוועד החדש קיבלנו בסוף השבוע שעבר בכניסה לבית מגדל בפתח תקווה, כאשר האיש החביב בעמדת הכניסה לבניין נכנס למצוקה עם בואי (הח"מ שלומית לן). "למי באת?", הוא שואל. למודי גת, אני עונה, והוא נדרך: "מאיפה את?".

במקום להתקשר לגת, ראש הוועד, ולהודיע שיש לו אורחת, האיש לופת את הסלולרי שלו ויוצא בסערה החוצה, לדבר הרחק מאוזניי עם מישהו עלום. אחר כך הוא מורה לי לשבת בצד ומבטיח ש"יבואו לקחת אותך". איש איננו מגיע ובסופו של דבר מצלצל גת לשאול מדוע לא הגעתי. כשהוא יורד לקבלה, השומר, שמצוקתו הולכת וגוברת, אומר לו "אתה לא יכול להכניס אותה, יש הנחיות חדשות".

כל ניסיון לברר למי נוגעות ההנחיות, האם הן מיועדות רק לראש הוועד ומי נתן אותן, גורם לשומר להתחנן בפניו של גת: "אל תסבך אותי, אני רק איש טכני, קיבלתי הנחיות, לא יכול לפרט". בסופו של דבר, אחד הקב"טים מתיר את כניסתי לבניין והשומר, שנראה כאילו אבן האחריות הלא נעימה נגולה מלבו, מחייך אליי בהקלה ובהתנצלות.

זהו יום של הסלמה נוספת - סכסוך עבודה הוכרז, ובית הדין לענייני עבודה נתן, לבקשת העובדים, צו מניעה זמני האוסר על מגדל להפריע לעובדיה להתאגד. במיוחד הדברים אמורים בפניות ישירות לעובדים שהמוטו העיקרי שלהן, "עם שלמה אליהו אתם לא צריכים ועד", בסגנון הסלוגן שלו כאשר היה סוכן ביטוח בשנות ה-50, "אליהו ישלם".

צריך להבהיר: המחשבות על הוועד החלו להתגלגל בקרב העובדים עוד בטרם רכש אליהו את השליטה בחברה. זה קרה כאשר העובדים הבינו שהחברה "על המדף" והיו חרדים לעתידם. לאחר הגעתו של אליהו, שהפיץ בחברה סרטון וידיאו המספר לעובדים כי הגיע לטווח ארוך ואין להם מה לדאוג, הייתה תקופת רגיעה. אולם אז הגיעו פיטורים נרחבים במגדל טכנולוגיות, שאת העובדים שם מייצג אייל בן-משה, בסגל המינהלי הזוטר; כמו גם קיצוצים שונים כגון במכסות הדלק ועוד צעדי התייעלות.

כאשר החל הוועד להתארגן, המנכ"ל כהן הודיע כי לא יפריע למהלך ההתארגנות. גת ושאר חבריו לוועד משוכנעים גם היום כי לו היה נשאר כהן בעמדת ההובלה, היה ממשיך לקבל בהבנה את ההתארגנות. אבל זה לא זכה להיבחן במבחן המציאות, שכן עד מהרה אליהו כבש את חזית השיחה עם העובדים.

בכנס עובדים באילת לפני כחודש, עלה אליהו על הבמה והודיע שימליץ להנהלה להעניק שתי משכורות בונוס לכל עובד. בחברה יודעים לספר כי מחלקת הכספים קיבלה בתחילה פנייה ממשרדו של אליהו לבדוק עבורו כמה יעלה להעניק לכל העובדים משכורת נוספת אחת. ימים ספורים לפני הכנס הגיעה פנייה נוספת, המבקשת לחשב כמה יעלה להעניק לכל העובדים שתי משכורות.

בוועד משוכנעים כי היה קשר בין הרצון להעלות את הבונוס לבין התארגנות הוועד, אבל גם אם אין בין הדברים קשר, ברור - כך אומר חבר הנהלה בכיר לשעבר בחברה - כי יונל כהן אמנם ידע שיוכרז על בונוס (כמקובל בחברות ביטוח בכלל מדי שנה), אך ייתכן שהופתע מגובהו. כאשר אחת העובדות ניגשה לאחר מכן להודות לו על הבונוס הנדיב, אמר לה אליהו בטון חביב, משהו בסגנון, את יכולה להיות רגועה, אני הוועד שלך.

דברים ברוח דומה כתב אליהו באיגרת שהוציא ישירות לעובדים לאחר הכנס, ובה הזכיר את המתת הנדיב שנתן להם, והודיע "אינני מאמין בהידברות עקיפה באמצעות נציגים... לדעתי הצורך בהתאגדות אינו קיים בחברה כמו מגדל, שלה בעלים שבא 'להישאר' ורואה בעובדים שותפים לדרך". מודי גת, שחדרו סמוך למחלקה המשפטית, מספר כי בימים שקדמו לכתיבת האיגרת נהג אליהו לפקוד מדי יום את המחלקה.

ההסתדרות, כמובן, נעמדה על הרגליים האחוריות ופתחה בתכתובת נזעמת עם אליהו, שמצדו כתב לה שהעובדים לא ממש הבינו על מה חתמו ושאם לא תינתן להם אפשרות לשקול שנית את חברותם הוא יראה עצמו חופשי לפנות אליהם שוב ישירות. במקביל הכינה המחלקה המשפטית טופס ביטול חברות בהסתדרות שהופץ על-ידי עובדים ומנהלים שונים, לרוב מצורף למייל נרגש בסגנון: השתכנעתי ששלמה אליהו לטובתנו, למה לנו להתאגד, מצורף טופס ביטול, תעבירו אותו למשאבי אנוש.

הפתעה ושמה ענת לוין

כהן, שמכהן כמנכ"ל מגדל ביטוח עד סוף השנה הנוכחית, אינו שותף לכל המהומה הזאת. מה-7 בנובמבר, אז הודיע רשמית על התפטרותו, הוא מותיר את החזית לאליהו, ובקרוב מאוד גם לענת לוין, שבואה הוא "הפתעה גדולה", כפי שאומר אדם המכיר היטב את החברה. "ההפתעה היא לא שהיא הוזמנה לבוא, אלא שהיא הסכימה. היא באה לשבת בין אב ובן, בתפקיד לא אקזקוטיבי. אמנם כיו"ר חברת ביטוח היא אמורה לקבוע ולבקר את המדיניות, אבל קשה לי להניח שלא שלמה אליהו הוא שיקבע בלעדית את המדיניות".

בעוד פוגל מילא כאמור בשעתו הן את תפקיד יו"ר חברת האחזקות, הן את תפקיד יו"ר מגדל ביטוח והן תפקידים נוספים שהחשוב שבהם הוא ראש ועדת השקעות נוסטרו, הרי שלוין תמלא רק תפקיד אחד מבין השלושה. היא תהיה יו"ר חברת הביטוח, בעוד הבן הצעיר, ישראל אליהו, יעמוד בראש ועדת השקעות נוסטרו, ואליהו האב כאמור הוא יו"ר הקבוצה. אגב, מקורב לבכירי החברה יודע לספר כי ישראל אליהו ולוין הם ידידים.

מקורבים ללוין טוענים כי ברור למה היא קיבלה את התפקיד - "מגדל היא בשר מבשרה, היא מאוד מזוהה איתה ומאוד אוהבת אותה, וצריך מישהו שמכיר את המערכת בשביל התקופה של העברת בעלות. מי שמכיר אותה - ואליהו מכיר אותה שנים רבות - יודע שהיא תמיד באה כדי להשפיע ולעשות". האם יתגבר אליהו על טבעו הדומיננטי וייתן ללוין את מקומה בניהול? כנראה שרק ימים יגידו.

כך או כך, בשוק הביטוח יש המסכמים ואומרים כי אליהו, ש"קפץ" מחברה בהיקף עסקים של מיליארד שקלים בשנה לחברה של 15 מיליארד, היה צריך להיכנס קצת יותר בעדינות וקצת יותר לאט, כדי למנוע את סדרת הזעזועים שתוארה כאן. יש הסבורים כי בחברה כה גדולה ויציבה השינוי לא יהיה כה חריף, אבל "הכלה לא תהיה אותה כלה". ואילו אחרים אומרים, אליהו הוא איש ביטוח מנוסה וותיק, הוא עוד יפתיע את כולנו.

G פנה לשלמה אליהו ולקבוצת מגדל כדי לקבל את התייחסותם, אך אלה סירבו להגיב לכתבה.