שלמה נס משוכנע שאין בעיה עם שכר-הטרחה: "פופוליזם"

עו"ד ורו"ח שלמה נס היה מעורב בכל הכינוסים והפירוקים הדרמטיים שהיו כאן בשנים האחרונות, אבל אף לא אחד מהם - אפילו לא תיק קלאבמרקט עם חובות של מיליארד שקלים - לא הכין אותו למה שעבר עליו בתיק מעריב. זה אולי לא היה התיק הגדול של חייו, אבל לבטח הכי אמוציונלי. "היו פה קטעים הזויים", הוא אומר השבוע בראיון ל-G.

- הזויים?

"כן. את יודעת, למשל, שהסריטו אותנו? מעריב סרט מלחמה. יומיים אחרי שנכנסנו לתיק קראה לי עורכת הדין של העובדים, גלילה הורנשטיין, לבוא להיפגש עם הוועד של העיתון. רק שכחו לספר לי שיש שם אסיפה של מאות עיתונאים שבדיוק צפו בטלוויזיה איך החברים שלהם שמפגינים מקבלים מכות מהשוטרים, וכשהם ראו את זה הדם עלה להם לראש, ואז כשירדתי למטה, הם תפסו אותי, העמידו אותי באמצע האסיפה, ועשו לי חקירה צולבת. כשהסברתי להם מה אנחנו מתכוונים לעשות וביקשתי מהם להירתם, קמה מישהי ושאלה אותי בכמה מקרים הצלחנו ובכמה נכשלנו. אני זוכר שכולם השתתקו והסתכלו עליי. אני לא בטוח שבאותו רגע זרם לי דם בראש, הייתי חיוור".

- נו, ומה אמרת לה?

"אמרתי לה את האמת: יש מקרים שכן, ויש מקרים שלא. ברוך השם עד היום הצלחנו יותר מהרגיל והצלנו עשרות אלפי עובדים, אבל אני אומר לך את האמת, כך אמרתי לה, שאם תשתפי איתנו פעולה ותעבדי איתנו, דווקא עכשיו, בתנאים הקשים האלה, אז יש סיכוי יותר טוב שנוכל לעזור לכם להשיג את הזכויות ולהציל את מקומות העבודה לחלק מהעובדים. הראיתי להם שבמקרים שעובדים שיתפו פעולה עם הנאמנים - התוצאות היו הרבה יותר טובות מאשר במקרים שהחליטו לשרוף את המועדון".

- וזה מה שהם עשו?

"תראי, התיק הזה היה כרוך בהרבה מאוד דברים שפגעו בי ובמשפחתי - איומים, הפגנות ליד הבית, כתבות מגמתיות. תארי לעצמך סיטואציה שאני מתקשר לאשתי ולילדים ומבקש מהם שייעלמו מהבית, כי עומדים להפגין בשכונה שלנו. אנשים לא מבינים מה אתה עובר כשאתה נלחם להציל. זו מלחמה אמיתית, זה לא שאתה מוכר נכס והולך הביתה".

- רגע, תחזור לאיומים. ספר על זה.

"היו איומים על מה שייעשה ועל כך שיבולע לי אם יקרו דברים מסוימים בתיק מעריב. חלק מהכתבות שנכתבו עלינו בעניין מעריב היו מונעות מאינטרסים. תזכרי שבאנו והצלנו מתחרה של העיתונים האחרים, ובלי להיכנס לפרטים, לחלקם היה אינטרס. היה מאוד נוח לחלק מהגורמים לו מעריב היה קורס ונעלם מהמפה".

- כן, אבל במה איימו? מה איימו לעשות?

"שיבואו איתי חשבון בכל מיני כתבות. זו הייתה רוח מאוד ברורה. אני לא חושב שיש מי שחשב שכשהוא בא להציל ולסייע למסכנים, הוא צריך לעבור התקפות אישיות כמו שעברתי. אם אני מקבל טלפונים אחד אחרי השני ממתחרים ומקולגות שלי, שמספרים לי על טלפונים שהם מקבלים מכתבת ספציפית ושבהם מנסים להתסיס אותם - אז זה אומר שנחצה כאן קו אדום".

- בוא נסתכל רגע על מה שקרה בפועל: בן-צבי, שרכש את העיתון, קלט רק 350 מתוך 2,200 עובדים, קיצץ בשכרם של אלה שנשארו אף שהתחייב לא לעשות זאת, ובית הדפוס נסגר. העיתון הזה מתקיים כשחרב הסגירה מונפת מעל ראשו בכל יום מחדש, ואתה הולך לעשות כמה מיליונים בשכר טרחה.

"טוב, קודם כול, לגבי מצבו של מעריב - את יודעת שאני יכול לתת לך עוד שמות של כלי תקשורת שנמצאים באותו מצב. זה לא ייחודי למעריב. תזכרי מה היה כשבאנו למעריב לפני שנה ורבע: לא היה עיתון. 2,200 עובדים הפגינו ברחוב על זה שהם הולכים בלי הפרשות לפנסיה. 900 ספקים היו במצב שהבינו שהם מקבלים אפס. באנו - וזה לא בן אדם אחד, כן? זה צוות אנשים, שבאו ועבדו בחול המועד ובלילות, שכל לילה היה בבית הדפוס איום שלא להוציא את העיתון - ולא פספסנו יום אחד של העיתון ודאגנו שימשיך לצאת כמו שצריך.

"כשהבאנו כסף, העובדים לא האמינו שיש להם משכורת. אמרנו להם: תמשיכו לעבוד. פנינו למנכ"ל בנק דיסקונט, ראובן שפיגל, שהיה בעבר מנהל דיסקונט ניו יורק ומכיר את המנטליות של חו"ל; הוא נרתם לבקשה שלנו, העמיד קו אשראי של 10 מיליון שקל, ויחד עם כסף מדסק"ש הצלחנו לשלם את המשכורות. מעבר לזה, כל 2,200 העובדים יקבלו את הזכויות שמגיעות להם. יש מספר מצומצם של עובדים שלא יקבלו 100%, אבל זה רק מעט מאוד. יש עבודה בכל זאת למאות עובדים. יש עיתון מעריב. האלטרנטיבה הייתה שיקבלו אפס, וכיום חלק גדול מהם ממשיך להיות מועסק ולעבוד עם העיתון".

לדבריו של נס, הודות להתגייסות של המוסד לביטוח לאומי, כל עובד קיבל פיצויים בהתאם למגיע לו, עד לרמה של 144 אלף שקלים, סכום שנותן מענה לחלק הארי של העובדים, למעט מספר מצומצם - כאלה, למשל, שהוותק שלהם גדול במיוחד או עובדים שהשכר שלהם היה גבוה במיוחד.

- יכול להיות שזו הייתה טעות לבחור בבן-צבי? הוא הבטיח דברים ולא עמד בהם.

"ההצעה שלו הייתה הגבוהה ביותר בכל הפרמטרים. עובדתית, הוא הציע יותר כסף לנושים וגם העובדים המליצו על זה. אני לא יודע מה יהיה בעוד חצי שנה. כשעושים מהלך של הבראה, החוכמה היא שזה יישאר לטווח ארוך".

- זהו, בדיוק, שאולי הגב שלו לא כל-כך רחב כמו שחשבתם, ושזה לא יחזיק לאורך שנים כמו שאתה מקווה.

"אנחנו יודעים, דרך אגב, שהמשפחה שלו והוא הזרימו עשרות מיליוני שקלים לעיתון ומשקיעים מאמצים עצומים בעיצוב שלו ובקידום שלו? לצערנו, מצב התקשורת כולה לא נהדר: המיתון במשק משפיע על פרסום, יש דברים אחרים שגם משפיעים, ויש ענפים שלמים במשק שנמצאים במצוקה - מזון, טקסטיל, קמעונאות, תקשורת. לכן ברור שיש קשיים היום. אנחנו לקחנו את ההצעה הכי טובה שהיה ניתן להשיג, ומה יקרה קדימה זו שאלה אחרת. מבחינתנו, לפחות, בשלב שבו נקראנו לדגל, הבאנו את התוצאה".

כנ"ר על הגג

העבודה בתיק, אומר נס, תימשך עוד חודשים, אפילו שנים: "את יודעת מה זה לטפל בתביעות החוב של 2,200 עובדים? כל ספק שמגיש תביעת חוב - בדרך כלל תובעים מעבר למה שמגיע - זו הליכה לבית משפט. חוץ מזה מתבצעת חקירה במעריב לגבי הנסיבות שהובילו לקריסה. יש מאות הליכים, גם תביעות שלנו, למשל נגד רשות המסים. אז יושב צוות שלם שעובד עם כל הנשמה, ובסוף מה? התקשורת הפופוליסטית כותבת שכולה באו, מכרו נכס (בית הדפוס של מעריב, ה' מ'), וביקשו לקבל 5 מיליון שקל בחודש. אף אחד לא בא ועשה משהו בחודש. יש פה עבודה שנמשכה ותימשך. אף אחד לא מכר רק בית דפוס, אלא באו והצילו מערכת מקריסה מוחלטת. צוות של כמה משרדים (הנאמן השני בתיק הוא עו"ד ירון ארבל, ה' מ') שישב ועבד ימים ולילות באחריות כבדה מאוד, תוך סיכון לא פשוט".

- וכונס הנכסים הראשי? גם הוא פופוליסט? הוא טען שהשכר שביקשתם במעריב לא עומד בהלימה למה שנעשה.

"הכנ"ר לא פופוליסט. הכנ"ר, לפי מה שהבנתי, ככל הנראה כתוצאה מאיזה מדיניות חדשה, בא ואמר שצריך לתת שכר לפי מימוש נכסים ולא על בסיס של תקנות החלוקה לנושים. אז ראשית, עובדה שבית המשפט, בהחלטה מאוד מנומקת, לא קיבל את עמדת הכנ"ר וקבע חד משמעית שראוי לתת שכר לפי בסיס החלוקה, שכן מדובר בתיק של הצלה. ושנית, לעניין עצמו - ואני לא מתייחס לסכום ספציפי זה או אחר - יש פה בעיה קשה שהיא לא בעיה אישית שלי, היא בעיה של כל עורכי הדין הטובים, ויש הרבה כאלה שעוסקים בתחום, שמעדיפים להתאמץ ולנסות ולהציל ולקחת אחריות ולעבוד בתנאי סיכון ובתנאים לא פשוטים. הרי האלטרנטיבה היא לבוא ולממש נכסים וללכת הלאה ולהשאיר אלפי עובדים ונושים במצב לא סימפטי, כי אם נותנים שכר טרחה רק על מימוש נכסים, אז למה להתאמץ?".

גורם במעריב מספק נקודת מבט אחרת לדברים. דרישתו של נס למקדמה של 5 מיליון שקלים, מספר הגורם, יצרה חשש גדול בקרב העובדים: "אמרנו, אם על מכירת בית הדפוס, שזה החלק הקל בתיק, הוא דורש סכום כזה, מי יודע כמה הוא ידרוש בתיק כולו, ששם הוא באמת השקיע הרבה".

נס מפיג את הערפל: הוא ידרוש במקרה מעריב לפי תקנות החלוקה, כלומר לפי אחוזים ממה שיחולק. המשמעת היא, שבהנחה שהנושים יקבלו כ-60% מהחוב, הוא יהיה זכאי לשכר טרחה של כ-9%. העניין הוא שכרגע עדיין לא ידוע מה גודלה של העוגה.

"הפקידים מנותקים"

נס, 52, נשוי ללאה נס, ביוכימאית בהשכלתה וחברת כנסת וסגנית שר לשעבר מטעם הליכוד. הם הורים לחמישה. כבר כמה שנים שמשרדו נחשב לגדול בארץ בתחום הפירוקים והכינוסים. כשאני שואלת אותו איך הוא מסביר את העובדה שאותו תוקפים יותר מאשר את עו"ד יוסי שגב, שהוביל מספר פירוקים שהניבו לו סכומי שכר טרחה נאים, לנס אין הסבר ברור למה הוא מושך יותר אש. "זו הייתה תקופה אחרת", הוא אומר בלקוניות.

- באיזה מובן?

"כל האווירה התקשורתית הייתה שונה. היום גם התקשורת שונה. לצערי, למדתי שאפשר לכתוב בעיתון הרבה דברים לא נכונים, וזה לא משנה מה האמת, כל עוד זה משרת אינטרס של מישהו ושלא תמיד זה בסיס לתביעת דיבה, וגם אם כן, לא תמיד כדאי לך לתבוע. האווירה היום שונה לגמרי: בזמנו, התקשורת הייתה מעין גורם ציבורי אובייקטיבי, אבל מאוד מקצועי, בעוד שהיום היא משמשת לפעמים גם ככלי לגורמים שונים".

- אתה חושב שתיק מעריב נראה כמו שהוא נראה כי העובדים פה הם עיתונאים?

"ללא ספק. הכול פה היה מתוקשר. חלק מהעיתונאים החליטו לא לכתוב על מעריב אלא רק על שכר הטרחה. אין ספק שעיתונאים הם עובדים יותר מאתגרים".

לאחרונה התבקש נס על-ידי גורם באוצר לתרום מניסיונו ולסייע בפרשת אופיס דיפו, וליצור את התנאים המתאימים לכניסתו של איש העסקים רונן לוי לחברה הקורסת. מאמציו של נס נשאו פרי, ככל הנראה, שכן לוי נכנס בשבוע שעבר לחברה.

"נראה שרוח חדשה מנשבת באוצר", אומר נס בסיפוק. "ברמה הלאומית עצוב להגיד שהמדינה לא יודעת להתמודד עם חברות בקשיים. רואים את זה במדיניות שמנותקת ממה שקורה בשטח, ברחוב".

- תסביר.

"לצערי, הפקידות במשרדים הממשלתיים במדינה, בפרט באוצר, לא מבינה ולא מרגישה את המצב הקיומי שיש היום במשק. הם לא יודעים איך להתמודד עם זה וזה עובר להם מעל הראש בלי שאכפת להם בכלל".

- תן דוגמא.

"באגרקסקו, למשל (חברת היצוא החקלאי שנקלעה לחובות כבדים ונמכרה במחיר מצחיק, תוך פיטורי עובדים, ה' מ'), אחרי שעשינו פעולה של הבראה בחודש הראשון, הייתה אגרקסקו חדשה שאפשר היה להפריט אותה ולהציל אותה במהלך פשוט. רק שישב איזה פקיד באגף התקציבים באוצר וקיבל החלטה שבעיניי היא שערורייתית, שלא צריך אגרקסקו ובוא נפיל אותה.

"בכנס חלקאי שהיה לא מזמן הגדירו את קריסת אגרקסקו כאירוע העשור. אני חושב שזו בכייה לדורות ברמה הלאומית. עשו את זה על הגב של מאות חקלאים וספקים שנמצאים במצב קשה.

"לשמחתי, בתיק מעריב, מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור יוסף, הבין שאם הוא לא יירתם, אי אפשר יהיה להציל את הקבוצה ואת העובדים והסכים לגלות מחשבה של ראש גדול וכתוצאה מתיאום בינינו לביטוח הלאומי, הצלחנו להביא לפתרון ולהצלה".

אני מפסיד עליכם

נס מדבר הרבה במונחים של "הצלה" ו"שליחות", באופן שעומד בסתירה לכותרת שרודפת כותרת בעניינו, על שכר הטרחה שהוא ועמיתיו מרוויחים בכל תיק של עסק קורס. אחד התיקים המתוקשרים בהיבט הזה הוא עסקת מכירת רשת קלאבמרקט, לאחר קריסתה, לשופרסל. לנס ולרו"ח גבי טרבלסי, כנאמני הרשת, נפסק שכר טרחה של כ-21 מיליון שקלים לפני מע"מ (נס, כפי שיתברר מיד, סבור דווקא שהיה צריך לקבל יותר).

אחד העיתונים אף פתח בקמפיין לשינוי תקנות החלוקה לבעלי תפקידים בתיקים - כמו מפרקים, כונסי נכסים ונאמנים - כך שיחדלו ליהנות מסכומי עתק עבור עבודתם. את הקמפיין הזה, נס רואה כחלק מהמסע הזה נגדו. מבחינתו, בהסדרים שהוא משיג באותם מקרים מורכבים וכמעט אבודים, שבמסגרתם הוא מצליח לשמור על המשך מקור הפרנסה של עובדים, ומקור הכנסה של ספקים - הוא מבצע שליחות.

"מי שלא אוהב לעזור לאנשים, קשה לו לעבוד בתחום הזה. זה תחום מאוד קשה, עם לחצים מאוד כבדים. אנשים לא מתקשרים ב-11 בלילה אלא ב-3 לפנות בוקר. הם מגיעים אליך הביתה, את לא מבינה. תאמיני לי, אנשים נמצאים במצוקה נוראית. יש ציניקנים שאומרים עלינו: רק שכר הטרחה מעניין אותם, אבל כשאתה נכנס לתיק, אתה לא יודע מה שכר הטרחה, מתי תקבל אותו, ואתה לא יודע מה התוצאות. ואם אתה לא בא לנסות ולהציל, לא תוכל לעסוק בזה. עובדה שיש אנשים מאוד מוכשרים שעבדו בתחום הזה והחליטו שלא לעבוד בזה יותר ולא להיות בעלי תפקידים, אלא רק להיות יועצים. הם לא מוכנים לעבור את הלחץ, הבלגן".

- אז למה אתה נשאר בתחום?

"אני באתי ממקום שחונכתי לעזור לאנשים, אולי גם כתוצאה מדברים שעברתי בחיי האישיים, כך שאני רואה שליחות עצומה באמת לנסות לעזור לאנשים במצוקה שלהם".

- איזה דברים עברת?

"אבא שלי ז"ל החליט לעלות מארצות הברית לישראל מסיבות ציוניות. הוא השאיר שם את כל משפחתו. אבא שלי היה אדם אמיד, אבל מאוד ישר ואולי נאיבי קצת. בתקופה של אז, זה היה אחרת מאשר היום, וכשהוא הגיע לארץ רימו אותו וכתוצאה מזה הוא הפסיד את כספו. למשל, הבר מצווה שלי היה בבית בסלון, כי לא היה כסף לקחת אולם. בן דוד שלי והחברים שלו באוניברסיטה מלצרו, כי לא היה כסף לקחת חברת קייטרינג, את האוכל קנינו במכולת, ויום למחרת הבר מצווה פינינו את הבית כי היה צריך למכור אותו כדי לשלם חובות. אבא שלי קיבל התקף לב בעקבות כל האירועים, ואימא שלי, ניצולת שואה, נאלצה לצאת לעבודה בגיל מתקדם. אחרי זה הדברים התייצבו, אבל כילד ראיתי את כל מה שהם עברו, ואין ספק שזה משאיר בך חותם".

המוניטין שיצא לנס בתקשורת אלטרואיסטי פחות, ויש אף המרחיקים כדי אמירה שסכומי העתק שהוא גורף מגיעים אליו בין השאר בזכות העובדה שלשופטת הפירוקים הפורשת, ורדה אלשיך, יש כלפיו פינה חמה בלב. נס, כמובן, דוחה את הטענות האלה מכול וכול: "מעולם לא קיבלתי מהשופטת אלשיך אף מינוי ביוזמתה. תמיד המינויים היו לבקשת הנושים או החברות וכל מה שבית משפט עושה זה שאם מציעים בעל מקצוע מקצועי וטוב, הוא מאשר את מינויו. היא פסקה מה שנראה לה באומץ, ולא תמיד לטובתנו".

- בוא תזכיר באילו מקרים אלשייך לא אישרה בקשות שכ"ט שלכם?

"בקלאבמרקט, אחרי שנה שעבדנו בלי שכר טרחה, אחרי שצוות של חמישה אנשים מהכנ"ר, שכולל שלושה מחוזות, ניתח את הבקשה שלנו, וישבה ועדת הביקורת של הנושים ונתנו המלצות לבית המשפט - היא לא קיבלה את הבקשה. אנחנו ביקשנו 45 מיליון שקלים, ועדת הביקורת המליצה על 40 מיליון, הכנ"ר המליץ על 31 ובסוף קיבלנו 19.7, שגם זה נחלק בינינו למשרד של גבי טרבלסי. מצד שני, נדמה לי שגם היא הבינה שטעתה והיה לה האומץ לתקן במעט (לכ-21 מיליון שקלים, ה' מ'), אבל כולם גם אחר כך חשבו שהיה בזה קיפוח שלנו לעומת מה שנעשה בתיק".

- אולי אתה יכול להסביר איך בדיוק הגעתם לסכום מפלצתי כזה, של 45 מיליון שקלים?

"בואי נזכור מה היה בקלאבמרקט. זאת הייתה הרשת הקמעונאית השלישית בגודלה בארץ: 118 סניפים, כמעט 4,000 עובדים, למעלה מ-2,500 ספקים עם מצב של קריסה שהעובדים היו ברחוב בלי שום זכויות, מאות ספקים שעמדו בפני קריסה. זה היה אחרי עונת הפסח. הרשת רכשה מוצרים ולא שילמה. האימפקט היה ענק - כל ענף הקמעונאות היה מונח כאן על הכף. זה לא תיק של אדם אחד. עבד שם צוות של 30 עורכי דין ורואי חשבון ממשרדים שונים, במשך שנים. רק השבוע נדחה בעליון הערעור של אחד מבעלי החוב. מדובר בהליכים שנמשכו שנים.

"את יודעת מה זה לבדוק תביעות חוב של אלפי אנשים? היו עשרות ערעורים שהגיעו לבית המשפט העליון. זו עבודה שנמשכה שנים, שעסקו בה צוות של אנשים. זו עבודה מורכבת וקשה, אבל מעבר לזה, שכר הטרחה הוא גם על האחריות, הסיכונים והתוצאה שאתה מביא לנושים.

"מה התוצאה בקלאבמרקט? כל העובדים קיבלו את מלוא זכויותיהם - פיצויים, חופשות, הפרשי שכר. 80% מהעובדים עדיין מועסקים בשופרסל, וכל אלה שפרשו קיבלו את הזכויות המלאות. מאות ספקים שהיו על סף קריסה ברוך השם הצילו אותם, ואני מדבר איתך על הנושים הלא מובטחים, שבפירוק של הרשת היו מקבלים אפס. הם קיבלו בין 55% ל-80% מהחוב שלהם לעומת אלטרנטיבה של אפס".

- סליחה, אבל למה אפס? תמיד אתם אומרים שבפירוק יהיה אפס, כאילו זו אלטרנטיבה קבועה.

"לא היה נדל"ן למכור, הסניפים היו בשכירות, לא היו כמעט נכסים מוחשיים שאפשר לממש חוץ ממלאי. רק שתביני, הבנקים, שהם נושים מובטחים, העריכו כי במקרה של קריסת קלאבמרקט הם יקבלו 15%-10% מהחוב".

- בסדר, עשיתם עבודה. אבל 45 מיליון שקלים?

"כשהחוק קובע שכר טרחה, הוא מתייחס לא רק לעבודה שהושקעה אלא גם לתוצאה. ישבה ועדה ציבורית של מומחים, אמרו איך אנו גורמים למצב הזה, שכשמגיעים לחברות בקריסה יהיה לא רק פירוק שמוכרים את הנכס, והנושים חוטפים מכות.איך נגרום לכך שיהיה מאמץ להבריא? אז קבעו אפשרות שאם אתה מציל, יש לך שכר שמשקף את האחריות והתוצאה, וזה נגזר מכמה הצלחת להחזיר על חשבון החובות: החזרת יותר, תקבל יותר".

כדי להוכיח את דבריו, נס שולף את התקנות הקובעות את שיעור שער הטרחה בתחום: במקרה של החזר של 20% לנושים, הוא מראה, שכר הטרחה יעמוד על כ-3%, ובהדרגה, עד מקרה של יותר מ-60% החזר, שבו שכר הטרחה יעמוד על כ-10%.

- שמע, לפי הטבלה הזו אתם בכלל צנועים, כי מגיעים לכם 90 מיליון.

"החוק מגדיר מתכונת ומשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת בתיקים הגדולים, להפחית משמעותית את שכר הטרחה בתיקים האלה. יש הלכות שאומרות שבית המשפט רשאי להפחית כשהמספרים גבוהים, ובמקרה הזה היו התנגדויות של בנקים.

"בואי אני אספר לך משהו, רק שתביני: היה יום עיון במרכז הבינתחומי לרגל פרישתו של פרופ' אמיר ברנע, והופיע שם ג'רמי בלנק מקרן יורק, והוא סיפר ממה שלמד בעולם על הנושא של חברות בקשיים. הוא אמר: תקשיבו לי טוב, ראיתי שאצלכם יש כל מיני עורכי דין וגורמים סביב ההסדרים האלה, ומשלמים להם לפי שעות, ואז, מעניין, מקבלים הרבה שעות, אבל אצלנו בארצות הברית משלמים לפי תוצאות, ויש תוצאות. זה מה שהמחוקק כאן עשה. הטענה שיש פה הפרזה היא לא נכונה, והיא פופוליסטית ובאה מגורמים שלא מכירים את היקף העבודה בתיקים כאלה.

"אם הייתי אומר לך שבא מישהו ותיווך בעסקת קלאבמרקט-שופרסל ושעבור זה הוא מקבל 2%, היית אומרת: מגיע לו. פה, לא על תיווך, אלא צוות שעבד והציל והביא תוצאות מדהימות וכשהכול כחוט השערה בין הצלחה לכישלון, קיבל אותו הדבר: 2%. על זה מרימים גבה? אם היה פה חורבן והרס לא היו בעיות כי היו מוכרים כיסאות וברזלים ומאזדה 3. עורך דין בכיר שהייתה לו נגיעה בתיק ושמע שאנו נמצאים בהליכים משפטיים סביב התיק ונחשף לכמות העבודה, נדהם כשהסברנו לו שכל זה כלול בשכר הטרחה שלנו. הוא אמר: אתם משוגעים, מנהלים עשרות הליכים בלי לקבל שכר על כך".

- נו, ורדה אלשיך אישרה לכם פחות מחצי ממה שביקשתם, ואי אפשר לחשוד בה שהיא לא מכירה את היקף העבודה בתיקים כאלה.

"היא גם לא העריכה אז את היקף העבודה ומה שצפוי, ויתכן שגם הושפעה מהאווירה התקשורתית, ואני חושב שגורמים אחרים שבתיק מבינים שהתוצאה היא לא נכונה ואני מקווה שגם בית המשפט יכיר בכך".

- ויאשר לכם את ה-5 מיליון שאתם באים ומבקשים עכשיו, שבע שנים אחרי שהפרשה הסתיימה. מה זה, מקצה שיפורים?

"הייתה הערכה שהכול יסתיים עד 2007. בפועל זה היה עד סוף 2011: היו עשרות ומאות תביעות שהתמודדנו איתן. זה אלפי שעות עבודה. אם הכנ"ר היה יודע מראש, ההמלצה שלו הייתה יותר גבוהה".

- אתם מפרקים מנוסים. לא יכולתם להעריך?

"מישהו יכול להעריך? זה תיק של פעם ב-25 שנה".

*** הידיעה המלאה - במוסף G של "גלובס"