למרכז, היישר!

באחת מתוכניות הבוקר הפופולריות של גלי-צה"ל סיפר בייגה שוחט שר האוצר לשעבר ממפלגת העבודה כי בבחירות האחרונות לא הצביע לעבודה, וכי אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה התוכנית הכלכלית של יושבת-ראש המפלגה לשעבר, שלי יחימוביץ'. נזכיר כי התוכנית הכלכלית של יחימוביץ התיימרה להגדיל את הוצאות המדינה ב-138.5 מיליארד שקל בתוך חמש שנים, תוך שהיא מציגה תוכנית מימון יומרנית ומנותקת, לשם כך .

שוחט מבין לא מעט בניהול כלכלה לאומית והיה אחת הדמויות הכלכליות הבולטות במפלגת העבודה. את מה שהוא הבין באשר למצע הכלכלי הבעייתי של העבודה ערב הבחירות, הפנימו מתפקדי העבודה בפריימריס האחרונים ושלחו את יחימוביץ' למושב האחורי של הרכב המקרטע של העבודה בהנהגת הנהג-התורן יצחק (בוז'י) הרצוג.

יחימוביץ הודחה מראשות מפלגת העבודה על רקע עמדותיה הקיצוניות ביחס למגזר העסקי בישראל וגחמותיה הכלכליות אשר יצרו תחושה בקרב רבים כי מגזר זה הוא "פרסונה-נון-גראטה" בישראל 2013.

יצוין כי רבות מהסוגיות שבהן עסקה יחימוביץ הן סוגיות כלכליות חשובות ביותר, אולם הטון הצעקני-בוטה והאנטגוניזם שיצרה לעמדותיה גררו גם את מי שמסכימים עם חלק ניכר ממסריה הכלכליים לאטום אוזניהם ולהירתע.

חברי מפלגת העבודה היטיבו להבין, בניגוד ליחימוביץ', כי יש הבדל עצום בין עקרונות צודקים, כגון: ריסון הטבות המס המופרזות לחברות הענק הגלובליות, ריסון משכורות הענק ופערי השכר במשק, מלחמה בתספורות החוב, מיסוי אוצרות הטבע וכו', לבין הטלת דה-לגיטימציה רציפה במגזר העסקי ובבכיריו.

נזכיר, כי בשנים האחרונות הוקמו עשרות ועדות ובוצעו עשרות רפורמות ורגולציות במגוון התחומים שאליהם כיוונה יחימוביץ באג'נדה שלה; אולם לאורך כל דרכה הכלכלית דומה היה שכל ההתקדמות הרגולטורית האדירה שנעשתה, בחלקה אף מיותרת ומכבידה, בטלה בשישים; ומשימת הידוק טבעת-החנק הרגולטורית לשיטתה כנראה אף פעם לא תושלם.

בנקודה זו נראה כי המנהיג החדש של העבודה, בוז'י הרצוג, מביא עימו סגנון אחר ומסרים כלכליים מעודנים. אין זה מקרה כי אחת מהצהרות הראשונות של הרצוג מיד עם בחירתו לתפקיד יושב-ראש המפלגה הייתה חשיבות הסקטור העסקי.

הרצוגטען בראיון לתקשורת כי יחימוביץ' הרחיקה את המגזר העסקי ממפלגת העבודה, וגם כאלה שצמחו בה ראו בקו שלה איום על היכולת לתפקד, והוסיף כי יש להבין את צורכי המגזר העסקי, ולהגיד לו את האמת - שהוא שותף לצמיחה ולבניית המדינה - אבל שהוא לא יוכל להתפרע. הרצוג ציין עוד כי ייתכן שנוכל לגבות ממנו יותר מסים כדי להגדיל את הכנסות הקופה הציבורית, ולאפשר לכולם להתקיים בכבוד. כלומר, הקו של הרצוג בעניין העולם העסקי הוא יותר פתוח ומגוון.

הקו הכלכלי של הרצוג מחזיר את מפלגת העבודה במידה רבה למרכז השיח הכלכלי, ולא ממצב אותה כמפלגת שמאל-כלכלי קיצוני המאיימת לשפוך את התינוק עם המים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון