לא רק הצעירים: גם המלונאים בורחים לברלין

2.9 מיליון תיירים נכנסו לישראל במהלך 2013 - מספר המשקף קיפאון בענף התיירות. אם נוסיף לכך את התופעה הכלל-עולמית של קיצור משך השהות בחופשות ותפוסה ממוצעת של 65% בבתי המלון לאורך השנה, נבין מדוע בהתאחדות המלונות יצאו בקריאה נואשת לממשלה לסייע למלונאים בישראל "לפרוץ את תקרת הזכוכית שבולמת את צמיחת הענף", כפי שאמר היום (ד') עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל במסיבת עיתונאים לסיכום שנת 2013 בענף.

"בעשר השנים שחלפו בהם סובל ענף המלונאות מקיפאון, יזמים ישראלים בנו ורכשו באירופה מאות בתי מלון עם מספר חדרים גדול יותר מאלה שהוקמו במדינת ישראל מאז שנוסדה", הוסיף פדרמן. "התיירות העולמית גדלה בקצב של 4% לשנה, בשעה שבישראל הקצב הוא חצי אחוז עם 46 אלף חדרים. וזאת למה? כי המלונאים הישראלים, בדומה לצעירים הישראלים, עברו לברלין".

בין השאר מדבר פדרמן על רשת גראנד סיטי שהוקמה על ידי יקיר גבאי ומפעילה 120 בתי מלון באירופה; פארק פלאזה בבעלות אלי פפושדו עם 40 מלונות; מלונות היוקרה של אקירוב באירופה; רשת פתאל שמחזיקה ב-60 מלונות באירופה לעומת 30 בארץ; ויזמים בהם מיקי שוגול שלו 17 מלונות באירופה, שישה מתוכם בברלין.

מהנתונים שהוצגו היום עולה כי בשנת 2000 עמדו מספר חדרי המלון בישראל על 42,600 וכיום המספר מתקרב ל-46 אלף, ואילו מספר החדרים שמחזיקים ישראלים באירופה עומד על 60 אלף עם גידול שנתי של 50% בממוצע. ומה גורם לנהירת המלונאים הישראלים לאירופה?

"זהו כשל מערכתי רחב בהרבה ממשרד התיירות", אמר פדרמן שהתייחס לכותרת הראשית של "גלובס" אתמול (בדבר שער הדולר הנמוך והשלכותיו על התעשיינים בישראל - מ.ר.ח) הממחישה לדבריו את המצב שבו נמצאים התעשיינים בישראל, "ואנחנו חלק מהמגזר היצרני", הוסיף.

פדרמן ציין כי "בברלין המחירים נמוכים משמעותית מישראל והרווחיות הרבה יותר גבוהה. המלונאים הישראלים שעוברים לברלין יודעים לקחת מחיר יותר נמוך והם לא מפסידים, תשאלו את פתאל שלוקח מחיר פה ולוקח שם. הוא יודע לנהל בשני המקומות רק שהתנאים שם שונים. כדי שהתעשייה תשגשג צריך ליצור תנאים שמאפשרים לתעשייה לעבוד".

השקעה לא כדאית

הבעיות בענף כוללות לדברי פדרמן את שער הדולר הנמוך, את הרגישות הגבוהה של התעשייה למצב הגיאו-פוליטי והביטחוני וליוקר המחיה שמשפיע על כל מלון שהוא כהגדרתו כמו משק בית גדול. "אבטחה מהווה 2% מההוצאות של בתי המלון, ואילו הארנונה היא כמו שוק אפור ומהווה 3.5% מהמחזור. באירופה הארנונה היא פחות מאחוז מהמחזור ובברלין היא חצי אחוז. אז את נושא הכשרות, שהוא "ג'ונגל לא מוסרי שאליו לא התכוונו אבותינו", אני מבין שלא ניתן לאזן, אבל שינוי השיטה "הלא מוצדקת והטיפשית" של חישוב הארנונה כן אפשר", אמר פדרמן.

בעוד שהשקת מלון ריץ קרלטון בהרצליה באופק והשקת מלונות נוספים הם בטווח הנראה לעין, פדרמן מדגיש כי מדובר בפרויקטים שהחלו לפני 10 שנים. "מלון ממוצע בישראל הוא עם 140 חדרים ותפוסה של 66%. מלון כזה מגלגל מחזור של 27 מיליון שקל, כמו סופרמרקט ממוצע, וההשקעה בו היא לפחות 109 מיליון שקל. אלא, שבמציאות החזר ההשקעה עומד על 5% - יותר מעלויות מימון וריבית, כך שההשקעה היא לא כדאית. נכון שבת"א המצב טוב יותר, אבל זה ההסבר לכך שלא נבנים מלונות בארץ".

בשעה שפדרמן מבכה את המצב הציג היום שר התיירות עוזי לנדאו בוועדת הכלכלה את היעד להגדלת מספר התיירים ב-5 מיליון עד 2017. לנדאו הצהיר כי יעדי המשרד כוללים הקמת 9,500 חדרים השנה, בעיקר בפריפריה.

לדברי פדרמן, "בקיבולת הקיימת ניתן לספוג עוד כחצי מיליון תיירים, והרי פוטנציאל התיירות הוא בלתי מוגבל. ב-2012 הכינה ממשלת ארה"ב תוכנית תיירות שקבעה יעד של 100 מיליון תיירים תוך עשור, לעומת 60 מיליון כיום. התוכנית מפרטת מה צריך לעשות בשביל שאפשר יהיו לקלוט עוד תיירים. כך שאם הממשלה רוצה 5 מיליון תיירים קל מאוד לחשב כמה חדרים צריך. בעולם יש מיליארד תיירים ואם מדברים על עוד אלפית מהעוגה הזו צריך עוד 5,500 חדרים. כך שבכל שנה בעשור הקרוב צריך יהיה לפתוח מלון חדש. אף אדם פרטי לא יוכל לעשות זאת בלי עידוד הממשלה והעיריות", סיכם פדרמן.

 תיירות 1