למרות התחזקות השקל ביחס למטבעות היבוא, רוב יבואני הרכב המרכזיים לא צפויים להוזיל את מחירי כלי הרכב החדשים בתחילת ינואר - כך עולה מבדיקת "גלובס".
נכון להיום שער הין היפני נמוך בכ-28% משערו בנובמבר אשתקד, הדולר נמוך ביותר מ-9% והאירו נמוך בכ-3.5%. אולם בחברות הרכב טוענים כי כמה גורמים מקזזים את התחזקות השקל. האחד, כך נטען, הוא המהלך לצמצום הטבות "המס הירוק" ברבעון האחרון של השנה, שהביא לעלייה של כמה אחוזים במס הקנייה האפקטיבי המוטל על דגמים נפוצים רבים בטווח המחירים 60-160 אלף שקל. לטענת היבואנים עליית המחיר, שהייתה מתחייבת מהצעד הזה בדמים עממיים רבים, "נספגה" במהלך השנה בזכות התחזקות השקל. בנוסף, לטענת יבואנים רבים יצרני הרכב העלו בחודשים האחרונים את המחיר לפני שערי המפעל (CIF) כדי לפצות את עצמם על המשבר בשוק הרכב האירופי ועל העלייה בעלויות הייצור.
יבואן גדול אמר ל"גלובס" ש"כרגע היצרנים מעדיפים להפנות הקצאות ייצור לשווקים הרווחיים ביותר מבחינתם ובראשם השוק האמריקאי, שנהנה כרגע מגאות בביקוש. האינטרס של היצרנים להקצות מכוניות לשוק הישראלי שמתאפיין ברווחיות נמוכה מבחינתם הוא נמוך". עוד אמר כי "יש כיום לחץ גדול של היצואנים בישראל להחליש את השקל. לפיכך קשה לאמץ מדיניות מחירים ארוכת טווח, שתתבסס על שערי המטבע בלבד".
בענף הרכב מציינים גם שלמרות ההיחלשות הדרמטית של היין ביחס לשקל, בפועל רק חלק קטן מאוד מדגמי הרכב החדשים שנמכרים בישראל מיובאים כיום מיפן וצמודים ליין; רובם צמודים לדולר ולאירו, שהשינויים בהם היו קלים יחסית. טויוטה, למשל, מייבאת את רוב כלי הרכב שנמכרים כיום בארץ מטורקיה, צרפת ובריטניה. הונדה מייבאת חלק גדול מכלי הרכב מטורקיה ומבריטניה, ניסן מייבאת את רוב כלי הרכב מבריטניה ומהודו, סוזוקי מייבאת את רוב כלי הרכב מהונגריה ומהודו וכך הלאה.
הבעייתיות של פיקוח מחירים
עם זאת, גורמים בענף אומרים שיתרון המחיר, שנגזר משערי המטבע הנוחים של היבואנים, מגולם כיום בעקיפין בהנחות גדולות לחברות הליסינג ומשם הוא מגיע למשתמשי הליסינג, בדרך של עלויות ליסינג נמוכות יחסית וגם לצרכנים פרטיים באמצעות מכירת רכב "אפס קילומטרים" בהנחות משמעותיות מהמחירון.
יצוין כי חברות הליסינג משווקות לאחרונה בגלוי או בעקיפין דרך גורמים מתווכים דגמים פופולריים רבים בהנחות משמעותיות מהמחירון. באחד האתרים העוסקים בתיווך כזה מוצעת, למשל, פורד פוקוס 2 ליטרים אוטומטית בהנחה של 18% מהמחירון הרשמי, סוזוקי "ספלאש" בהנחה של 21% מהמחירון הרשמי, שברולט קרוז בהנחה של 26% ועוד.
למרות הטענות על קיזוז יתרון שערי המטבע, נראה כי שערי המטבע הנוחים מסייעים גם להגברת הרווחיות של היבואנים בשורה התחתונה. חברת דלק רכב, למשל, רשמה השנה עלייה משמעותית ברווחיות הכוללת וברווח הגולמי למרות ירידה כוללת בהיקף המכירות ובנתח השוק. גם חברת UMI רשמה עלייה ברווחיות הכוללת וברווח הגולמי למרות ירידה במכירות ובנתח השוק וקרסו גם היא רשמה עליה ברווחיות. שאר היבואניות אינן ציבוריות.
רק לפני כמה חודשים פרסמה רשות ההגבלים דוח בדיקה על ענף הרכב ובו מצאה כי "לחלק מהיבואנים של רכב משפחתי ורכב סופר מיני כוח שוק משמעותי כלפי הצרכנים הפרטיים. הקושי הוא למצוא את הסעד כנגד כוח השוק". כפתרון הועלתה האפשרות להטיל "פיקוח מחירים" שיגביל את רווחיות יבואני הרכב בפלחים מסוימים של השוק ואת יכולתם לבצע אפליית מחירים בולטת בין הלקוחות הפרטיים למוסדיים.
עם זאת, הרשות הדגישה את הקשיים הכרוכים בפיקוח מחירים כזה: "יש להדגיש כי פיקוח מחירים, המבוסס, למשל, על הגבלת הרווחיות הנורמטיבית של החברות, הוא פתרון נחות, ויש בו חסרונות רבים. בין היתר, הרגולטור הייעודי עלול להיות בעל מידע חסר לעניין הרווחיות של החברות. בנוסף, קשה, במקרה של פיקוח מחירים המבוסס על רמת הרווחיות או על העלויות, לדרבן את החברות להקטין את עלויותיהן במהלך השנים. כאשר העסקה עם הלקוח היא מורכבת וכוללת פרמטרים רבים, יש צורך לפקח על כל אחד מהפרמטרים. פיקוח רק על חלקם יניב מצב שבו יבואן הרכב ינצל את כוח השוק שלו על ידי העלאת המחיר בגין הפרמטר שאינו בפיקוח".
הרשות ציינה כי "לאור חסרונות ברורים אלה של פיקוח, ברור כי רשות ההגבלים העסקיים מהססת מאוד לפני שהיא ממליצה לרגולטור הייעודי, כאן, משרד התחבורה, לפקח על המרווחים של השחקנים בשוק".
"עם זאת", הוסיפה הרשות, "לא ניתן לפסול על הסף פיקוח על ידו כפתרון אפשרי. אולם, כאמור, לדעתנו לא ראוי כי פיקוח מעין זה, אם יתבצע, יתבסס על איסור אפליה בין לקוחות פרטיים לחברות ליסינג. פיקוח מעין זה, אם יתבצע, צריך להיות פיקוח ישיר על הרווחיות של כל יבואן, תוך לקיחה בחשבון של כלל העלויות הרלוונטיות של היבואן, לרבות עלויות קבועות, ותוך לקיחה בחשבון של גודלו המצומצם של השוק הישראלי. בנוסף, כיוון שחלק מהיבואנים בעלי רווחיות קטנה ואף בעלי הפסדים, ראוי שהפיקוח, אם יהיה, יהיה מבוסס על רווחיותו של כל יבואן, להבדיל מנורמה גורפת החלה על כלל היבואנים".
ככל הידוע, האפשרות של פיקוח מחירים נבחנה בעבר במשרד התחבורה אך לא ברור אם היא עדיין רלוונטית.
אירופה שולטת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.