לאחרונה סקרנו במדור זה כמה חברות שהגיעו למסחר בארה"ב דרך מיזוג לתוך שלד בורסאי. חברת אימיון פארמה גם היא הגיעה לבורסה בארה"ב באמצעות מיזוג, אך היא מוזגה לחברה פעילה ולא לשלד. כך, היא ירשה צנרת מוצרים מעניינת, אך גם את ההיסטוריה של אפיספט (Epicept), שאליה מוזגה.
אפיספט הביאה עימה מוצר בשלב III של הניסויים הקליניים. אימיון הביאה מוצר בשלב II אך הוא נחשב למוצר מבטיח יותר, ולכן היא הייתה הגורם הדומיננטי בעסקה. כיום בעלי המניות הישראלים ברובם מחזיקים אחרי המיזוג 80% מהחברה המשותפת, שנסחרת בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב ובבורסה של שוודיה. דניאל טפר, מנכ"ל אימיון הישראלית, הפך בעקבות המיזוג למנכ"ל החברה הממוזגת.
המוצר המתקדם שהביאה אפיספט מיועד לתחום הכאבים העצביים שנגרמים מטיפול כימותרפי. מדובר במשחה המשלבת שני חומרים ידועים, והמוצר כבר קיבל אישור לעבור במסלול המהיר אצל ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב). בינתיים הוא עבר בהצלחה ניסוי יעילות רב מרכזי (שלב IIb) בהשוואה לפלצבו, אך טרם הושווה לכל אחד מרכיביו בנפרד, או מול מתחרים מובילים בשוק. היתרון הגדול של המוצר הוא צורת המתן של משחה, שחוסכת חלק מתופעות הלוואי של הטיפולים הקיימים. אימיון מחפשת שותף לשווק מוצר זה, ומעריכה את היקף השוק שלו בחצי מיליארד עד מיליארד דולר.
- אם לאפיספט היה מוצר כזה מתקדם ורב פוטנציאל, כיצד הצלחתם להשתלט עליה ביחס של 80%:20% עם מוצר פחות מתקדם? מה היה הקץ'?
טפר: "אין קץ'. לאפיספט היה מוצר נוסף, מתקדם יותר, שנכשל. כשזה קורה המניה יורדת גם אם יש לך מוצרים טובים אחרים בצנרת. כשהמניה הייתה בשפל הם נאלצו לקבל מימון במחירים נמוכים, ובמקרה של בעיית מימון המניה כבר לא תתאושש לא משנה מה המוצר המוביל שלה. אבל כל זה שייך לעבר".
אימיון הוערכה לצורך המיזוג לפי שווי של 50-120 מיליון דולר, בעיקר בזכות מוצר שנמצא בשלב II של הניסויים הקליניים, בתחום הנוגדנים נגד דלקת. "זה תחום שהוא כיום מוערך מאוד", אומר טפר, "המוצר שלנו הוא כנראה המוצר הראשון נגד דלקת שיש לו גם סמן ביולוגי - כלומר בדיקה שמאבחנת מראש אילו חולים יגיבו בצורה הטובה ביותר לתרופה, ושיעור המגיבים הוא כנראה מעל 50%". איתור מוקדם של חולים שיגיבו לתרופה נפוץ מאוד כיום בתחום הסרטן, אולם טרם הגיע לתחומים אחרים.
"רצינו חברה שעמה נעלה לנאסד"ק"
ההתוויה הראשונה של המוצר הזה היא לקוליטיס - מחלת מעיים דלקתית. בימים אלה מתבצע ניסוי עם 70 חולים בקבוצת התרופה ו-35 חולים בקבוצת הפלצבו. בינתיים גויסו החולים במרכזים בישראל, אך הניסוי אמור להיפתח גם באירופה ובארה"ב בקרוב. "יהיו לנו תוצאות ב-2015, ואז אנחנו מאמינים שיהיו לנו הזדמנויות רבות לשת"פ", אומר טפר.
בנוסף זוהתה לאותה התרופה גם התוויה כתרופת יתום. כלומר, היא מתאימה גם למחלה נדירה בשם Bullous Pemphigold, שגורמת לפצעי עור שמופיעים בגיל 70 ומעלה. כיום הבעיה מטופלת על ידי סטרואידים במשחה או בבליעה, אולם טיפול זה חושף את החולים המבוגרים למגוון מחלות דלקתיות.
"חלבון המטרה שאותו תוקף הנוגדן שלנו מוכר כמהותי במנגנון המחלה", אומר טפר, "במחצית הראשונה של 2015, נתחיל בניסוי שלב II ב-12-15 חולים בישראל. אנחנו החברה הכי מתקדמת בתחום. המוצר שלנו התגלה על ידי חברת קיימברידג' אנטיבודי, שפיתחה את המוצר עד שלב I של הניסויים הקליניים. היא פיתחה אותו לטיפול באלרגיה, וזו כנראה לא הייתה האינדיקציה הנכונה. בחברה גם לא הבדילו בין חולים המתאימים לטיפול לבין אחרים". קיימברידג' מכרה את המוצר הלאה לחברה בשם ICo, ואימיון רכשה אותו ממנה.
לאימיון מוצר שלישי שמקורו באוניברסיטה העברית והוא נקרא ננומאב. מדובר בנוגדן עם מעטפת ננומטרית, שיכול להביא כימותרפיה או כל חומר אחר אל התאים הסרטניים.
- יש לא מעט חברות שטוענות שהן יכולות להוביל תרופות לסרטן באופן ממוקד לתאי הסרטן.
"נכון. אחת מהן, Bind Therapeutics, אפילו גייסה בהנפקה בנאסד"ק 70 מיליון דולר לפי שווי של 250 מיליון דולר, וחתמה על הסכמים עם שלוש חברות פארמה. אנחנו מאמינים כי אנחנו מסוגלים להתחרות מול כל החברות האחרות - גדולות וקטנות - בכך שאנחנו יכולים להכיל הרבה יותר תרופה במעטפת שלנו, וגם סוגים רבים יותר של תרופה", מוסיף טפר, "בתחום זה מבוצעות עסקאות בשלב הפרה-קליני, וכל הסכם שנחתם לאחרונה בתחום היה בהיקף פוטנציאלי של 200 מיליון דולר".
אימיון מעסיקה 15 עובדים, מהם שלושה במעבדה בירושלים, שאותה מתכוונת החברה להרחיב. החברה גם מתכננת גיוס הון בהיקף של 25 מיליון דולר.
- לו היית נכנס לבורסה היום, היית מעדיף לעשות זאת בהנפקה?
"כן. למרות שבמיזוג השגנו מוצרים טובים, נדרשו לנו תשעה חודשים להשלים אותו. חיפשנו חברה שניתן לעשות איתה שדרוג לנאסד"ק וזו המטרה בגיוס הנוכחי. הדרישות לעלות לבורסה ראשית עם חברה ממוזגת אמיתית קלות ממיזוג לחברה ללא פעילות".
- תירשמו למסחר גם בישראל?
"נקבל החלטה רק לאחר תקופה מסוימת בנאסד"ק. אם יהיה לנו ערך ראוי שם, נשקול זאת. החברה כיום היא בעיקר בידיים ישראליות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.