לעקוב אחרי אבא ואמא

השבוע הזדעזעה המדינה מסיפורו של קשיש בן 90, אשר על פי החשד הוכה על ידי ילדיו וננטש ביער ליד בית שמש בשל סכסוך כספי. מקרה קיצוני זה מעלה בעיה כאובה של הקושי בפיקוח על מצבם של הקשישים והטיפול המשפחתי בהם.

קשישים רבים תלויים בבני משפחתם לצורך תפקוד פיזי ומנטלי בדומה לילדים בהוריהם, אך בעוד שלגבי הטיפול בילדים קיים פיקוח מסוים על ידי הסביבה החיצונית, כמו מוסדות החינוך לדוגמא, הקשישים יכולים להיות מבודדים מהחברה, וספונים בביתם ללא משגיח וללא רואה, עד שקורית התרחשות קיצונית כפי שנחשפה השבוע.

בשבוע שעבר בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דן בשאלת טיב הטיפול שמקבלים זוג קשישים מאת ביתם, לאור בקשת רשויות הרווחה למנות לקשישים אפוטרופוס חיצוני שידאג לעניינהם. מצוקתם של הקשישים נחשפה בפני הרשויות רק לאחר שהקשיש אושפז בבית החולים בשל התייבשות והיפותרמיה אז התברר כי הוא סובל גם משבר בכתף שלא טופל, וכן ואשתו נמצאה משוטטת ברחובות מבולבלת וללא השגחה.

לקשישים שלשה ילדים, בת רווקה בת 55 ושני בנים. עם ההתדרדרות במצבם של הקשישים, הבת נרתמה לטפל בהוריה באופן מלא ואף עברה להתגורר עימם, כך שלמעשה היא שימשה כאפוטרופא של הקשישים בפועל, אם כי לא פנתה לקבל מינוי רשמי לכך מבית המשפט. כעת משהמדינה התערבה בנושא, הבת עתרה להתמנות כאפוטרופוס של הקשישים, על אף התנגדותם של אחיה ושל רשויות הרווחה.

בפני בית המשפט עמדו עדויות ביקורתיות רבות על דרך התנהלותה של הבת, שהיא ככל הנראה אדם קשה באופיה וסובלת מליקוי חמור ביחסי האנוש שלה עם סביבתה. הבת הסתכסכה עם אחיה עד לרמה שבה הם לא יכלו לבקר עוד את הוריהם הקשישים בשל נוכחותה התמידית בביתם, היא לא הסתדרה עם אף אחד מהעובדים הזרים שנשכרו לטפל בקשישים ופיטרה את כולם, והצליחה לקומם נגדה גם את העובדים הסוציאליים שעורבו בתיק.

לבת דעה מוצקה אך בלתי קונבנציונלית על הטיפול הדרוש להוריה, ולגרסתה יהיה בכוחה להאט את ההתדרדרות במצב הוריה הקשישים אם תעלה את סף הדרישות התפקודיות מהם. כך למשל הבת מתנגדת לשימוש בטיטולים ודורשת שהוריה יקומו מספר פעמים בלילה לשרותים באופן עצמאי על אף שאינם מסוגלים לכך. לפיכך אין מדובר בהתעללות מכוונת רוע בקשישים, והתמונה שהצטיירה בפני בית המשפט היתה של בת מסורה שרוצה את טובת הוריה, אך מתקשה לקבל הנחיות מקצועיות או ביקורת מגורמים שמבקשים את טובתם.

על פי ההלכה הפסוקה כאשר בית המשפט שוקל למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לעצמו, עליו לתת עדיפות לבני המשפחה, מתוך הנחה שהם יעשו את עבודה מסורה יותר מגוף חיצוני.

בענין זה יש גם לומר כי על אף שיש מטפלים חיצוניים מסורים, חלק מהעמותות העוסקות בתחום זה זכו לביקורות קשות מאד בשנים האחרונות הן בפסקי דין של בתי המשפט, והן בדו"ח מבקר המדינה ובתקשורת. לכן במקרים כמו זה שלפנינו, בהם יש ספקות לגבי טיב הטיפול שנותן בן המשפחה, בית המשפט עומד במצב עצוב שבו הוא עומד בפני שתי אופציות לא מיטביות עבור הקשיש.

הפתרון היצירתי ויוצא הדופן שמצא בית המשפט במקרה זה הוא התקנת מצלמות מעקב בבית הקשישים, שיאפשרו לאחים לפקח על הטיפול של האחות בהוריהם. מדוע האחים לא יכלו להתקין מצלמות כאלו ללא רשות מבית המשפט?

מאחר שמדובר בביתם של הקשישים, וצילומם במרחב הפרטי שלהם ללא רשותם מהווה פגיעה בפרטיותם. מאחר שהקשישים כבר אינם נמצאים במצב מנטלי שבו הם יכולים לתת הרשאה רצונית להתקין מצלמות בביתם, הרי שרק בית המשפט מוסמך לעשות את האיזון בין הצורך להגן על הקשישים לבין הפגיעה בפרטיותם.

האם יש בפסיקה זאת פתיחת דלת רחבה בפני כל ילד שרוצה לפקח על הטיפול בהוריו הקשישים לקבל אישור להתקנת מצלמות? כנראה שלא. מאחר שהמצלמות מהוות פגיעה חמורה בפרטיותו של הקשיש, ילדים שחוששים ששמי מאחיהם או מהמטפלים האחרים בקשיש "משתלטים" על חייו, לא יוכל להסתפק בחשש מפני צוואה לא הוגנת מאוחר יותר, או שיקול כלכלי אחר שיש בו כדי להשליך על הילד, אלא הוא יצטרך להראות לבית המשפט שיש חשש שהטיפול מרע עם הקשיש עצמו ופוגע בטובתו.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".