מי שציפה להכרעה בהסדר החוב של קונצרן אי.די.בי התאכזב גם היום (א'). בתום דיון שארך למעלה מ-3 שעות, דחה שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, את החלטתו לגבי גורל השליטה בקונצרן אי.די.בי למועד מאוחר יותר.
סאגת הסדר החוב באי.די.בי נמשכת זה יותר משנה, ועלויות ההסדר כבר עומדות על יותר מ-30 מיליון שקל - כספים המשולמים ליועצים ולמומחים השונים מקופת המזומנים המצטמקת של החברה.
הדיון שהתקיים היום, ושעדיין לא ברור אם הוא האחרון בסאגה, עמד בסימן הניסיון של השופט אורנשטיין לעמוד על תעלומת מקור כספו של המשקיע האלמוני מוטי בן-משה, שהפקיד יותר מחצי מיליארד שקל בנאמנות לטובת עסקת ההשקעה באי.די.בי.
את הדיון שהחל בשעות הבוקר פתח השופט אורנשטיין בהעמדת מוטי בן-משה על דוכן העדים. בן-משה, שותפו של אדוארדו אלשטיין להצעת ההשקעה באי.די.בי, אשר זכתה להעדפת נושי הקונצרן ברוב עצום על פני הצעת קבוצת גרנובסקי-דנקנר, נשבע לאורנשטיין: "אני בעל השליטה היחיד בחברת אקסטרה הולדינג (שבאמצעותה תבוצע השקעתו, א' פ'), אני לא מחזיק בשליטה בה עבור מישהו אחר, ויש לי אסמכתאות לכך". נוסף על כך הסכים בן-משה לעמוד בפני חובת גילוי ושקיפות מלאה.
לאחר מכן שפכו בזה אחר זה עורכי הדין של הצדדים בתיק את עמדותיהם לגבי הסדר החוב הנבחר, במופע ארוך של "ברברת", שלעיתים עייפה אף את אורנשטיין עצמו, שהאיץ בהם לסיים.
"יש כאן הצעה שבעיניי הנושים היא הנכונה יותר (הכוונה להצעת אלשטיין-בן-משה, א' פ'), ובית המשפט מבקש לאשרה. בעינינו החברה לא שמה אלטרנטיבה, אלא יש פה הצעה שהגישו גורמים פרטיים, וביניהם דנקנר", ציין עו"ד אביתר קנולר, המייצג את אלשטיין, בהתכוונו לשימוש שעושה קבוצת גרנובסקי-דנקנר בשם אי.די.בי לקידום הצעתה ולהתנגדות להצעה המתחרה.
"יש בידי תצהיר ומכתב לגבי מיהו בעל השליטה. אין הסכמי שליטה, בן-משה הוא בעל השליטה היחידי באקסטרה הולדינג", ציין עו"ד רענן קליר, המייצג את בן-משה. השופט שאל בתגובה: "ומה לגבי עניין הגילוי?". קליר השיב לו כי בית המשפט קיבל את התשובה האולטימטיבית במסגרת מסמכים שהוגשו לו אתמול בשעות הלילה, אלא שאורנשטיין טען בתגובה כי טרם ראה מסמכים אלה.
קליר המשיך לטעון בעד הצעת מרשו וציין כי "הצעת אלשטיין-בן-משה נותנת ודאות לנושים, בעוד שהצעת גרנובסקי-דנקנר נותנת פתרונות מעורפלים לגבי חוק הריכוזיות, בטענה כי תעשה פעולות בעתיד על מנת לקפל קומות בפירמידה".
אורנשטיין הציף את שאלת הפירוק
מנגד טען עו"ד רובי בכר, המייצג את אי.די.בי אחזקות, כי "הצעת החברה (קרי גרנובסקי-דנקנר, א' פ') הייתה עדיפה בכל פרמטר כלכלי, ובהליך נטול פגמים היא זו שהייתה צריכה להתקבל".
עוד הוא טען, בין היתר, כי יש לפסול קולות צולבים במניין ההצבעות, וביניהם את בית ההשקעות פסגות, זאת בשל החזקתם באג"ח של החברה-הבת אי.די.בי פתוח.
במהלך הדיון הציף אורנשטיין עצמו את האפשרות של פירוק אי.די.בי. "אתם חושבים שהחברה סולבנטית? אם אין הסדר, יש אפשרות לחברה להמשיך ולהתקיים?". בכר השיב: "יכול להיות שאם אין הסדר, דרכה של החברה הוא לפירוק. בכל מקרה ישנם שני מסלולים - פירוק או הסדר".
אורנשטיין המשיך להקשות: "האם החברה מסוגלת לשלם 2 מיליארד שקל?" בכר: "אם החברה תמכור נכסיה, ייתכן שתוכל להחזיר את החוב".
אורנשטיין לא הרפה: "הרי ברור שתהיה פה 'תספורת'. נניח שבפירוק יקבלו הנושים 100 שקל ובהסדר 150 שקל, אז מה עדיף? למה להתעקש על פירוק?". בכר השיב: "גם אם המסלול האלטרנטיבי הוא פירוק, יש ללכת בו". אורנשטיין המשיך: "במה זה יועיל?". בכר לא ענה לשופט בנושא, וטען: "אין לי תשובה".
אורנשטיין המשיך בשאלות לבכר: "מה אתה אומר על הטענה של הצד השני כי זו לא הצעה של חברה, אלא של משקיעים שעמם נמנה בעל השליטה, ולכן אין לתת להצעה זו עדיפות?".
בכר השיב לו: "זו הצעה שנדונה על-ידי הדירקטוריון וועדת הביקורת, ואושרה. ההתעקשות של החברה היא זו שהעלתה את ההחזר כיום לנושים מ-20 ל-70 אגורות על כל 1 שקל חוב. אלשטיין ובן-משה לא הציגו בפני הנושים בעת ההצבעות מידע מספק לגבי יכולתם לעמוד בסכום של מיליארד שקל להשקעה באי.די.בי, זאת כאשר הם נתנו התחייבות אישית להצעת רכש של מניות אי.די.בי פתוח. דוח ברלב שהצגנו קובע כי על-פי המידע הציבורי של אקסטרה הולדינג אי-אפשר להשיג סכום כזה גדול, בוודאי שלא מתוך רווחי אקסטרה".
בכר התייחס גם לחקיקת חוק הריכוזיות, שלטענתו השפיע על תוצאות ההצבעה: "בסיבוב הקודם הצעת החברה עמדה לזכות ברוב מקרב הנושים, ובסיבוב הנוכחי, בדקה ה-90, נשלח מכתב של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ששינה את התמונה".
באותו רגע קם "זקן השבט", עו"ד רם כספי, המייצג גם הוא את אי.די.בי אחזקות, וטען: "יש לי הרגשה שגורמים שצריכים לעסוק בנושא הריכוזיות זורקים את הכדור לבית המשפט, ואני לא אוהב את זה". כספי כיוון בדבריו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ואולי אף למעורבותו בנושא של אייל גבאי, המומחה הכלכלי בחברה מטעם בית המשפט.
לגבי בן-משה אמר כספי: "מטריד אותי למה בן-משה ביקש בתחילה שלא לעשות גילוי מלא, ועל כך לא קיבלתי תשובה". הוא הוסיף: "אני יודע שלא מעט בעלי עסקים רושמים את החברה שלהם באיי הבתולה, כפי שעשה בן-משה, אבל כשבאים לרכוש חברה ציבורית, צריך להראות מיהו בעל המניות".
"הדירקטוריון לא התכנס ולא דן"
את החלק השני של המופע בבית המשפט פתח חגי אולמן, המשקיף החיצוני מטעם בית המשפט בחברה, שתקף את התנהלות דירקטוריון אי.די.בי אחזקות תחת שליטת דנקנר.
"דירקטוריון אי.די.בי פתוח פועל באופן תקין ולא נגוע. עסקת מיזוג כור-דסק"ש ומכירת כלל לגורמים חיצוניים שלא בתוך החברה הן עדות לכך", ציין אולמן, והוסיף: "לגבי דירקטוריון אי.די.בי אחזקות אני לא יכול לומר את אותם הדברים; דירקטוריון אחזקות לא התכנס לאחר הגשת ההצעה של אלשטיין ובן-משה, ולא נוהל דיון באילו מקרים להעדיף כל אחת משתי ההצעות. מצופה מהדירקטוריון לבחון עצמו בכל רגע נתון; הוא היה צריך לבחון את הצעת אלשטיין-בן-משה. לכן אי-אפשר שלא לשאול האם דירקטוריון אי.די.בי אחזקות נגוע באינטרסים של בעל השליטה".
אולמן הוסיף כי שאלת מקור הונו של בן-משה לא נדונה בדירקטוריון, וכך גם שאלות לגבי מקורותיו הכספיים של גרנובסקי.
יתרה מכך, אולמן ציין כי הסחף של הנושים אחר הצעת אלשטיין-בן-משה ניכרה ביתר שאת באסיפת האג"ח האחרונה. "המשקיעים מקבוצת גרנובסקי-דנקנר לא הגיעו לאסיפה, וזה גרם לחוסר נוחות בקרב הנושים. אני הרגשתי שנושא הריכוזיות לא הוסבר דיו, וזה מה שגרם לסחף של המצביעים, שהצביעו בסופו של יום לאלשטיין ובן-משה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
