בשבוע שעבר הופיע הכלכלן הראשי של משרד אוצר, הד"ר מיכאל שראל, בפני וועדת הכספים של הכנסת. בדיון הציג שראל תמונה ורודה ואופטימית תוך שהוא מתעלם מהמציאות שמצטיירת במשק בחודשים האחרונים. בדבריו, הזכיר לי שראל את מי שהביא אותו למשרד האוצר, הפילוסוף המכובד ד"ר יובל שטייניץ שכולנו זוכרים כיצד ניסה לשכנע את היצואנים שהתחזקות השקל טובה ליצוא.
לד"ר שראל היה נוח להביא נתונים מוצקים שאי אפשר להתווכח עליהם ולכנותם: תחושה ציבורית. לכלכלן בעל שיעור קומה כשראל זה ממש לא מתאים.
שראל טען בפני הוועדה כי שיעור האבטלה לא יעלה בשנת 2014 ויעמוד על 6.2%. שראל מבסס את תחזיתו על אומדנים ראשונים המצביעים לטענתו על התאוששות מרשימה של היצוא הישראלי בחודשים האחרונים. להערכתו צפוי היצוא הישראלי לצמוח בשנת 2014 ולהשפיע לחיוב על התעסוקה.
לשאלת הוועדה מדוע קיים פער משמעותי בין תחזית האוצר לזו של בנק ישראל השיב שראל כי נתוניו יותר מעודכנים.
אם הסערה שחווינו בסוף השבוע הייתה מתרחשת בשבוע שעבר, הייתי מבין את חוסר יכולתו ורצונו של שראל לצאת לשטח וללקט נתוני אמת המעמידים בסימן שאלה גדול את מהימנות האומדנים שעליהם התבסס.
בחודשים האחרונים פוטרו אלפי עובדי היי-טק, חלקם מחברות פעילות, חלקם מחברות ישראליות שנמכרו לחברות זרות. כותרות העיתונים שמחו לבשר לנו על כך שלמרות המכירה, לא יפוטרו עובדים. כמה חודשים לאחר מכן, בשקט בשקט, פוטרו עשרות ומאות במספר חברות כאלו.
אולי אני מפתיע את שראל, אך בשער 3.50 שקל לדולר, לא יהיו גיוסי עובדים במקרה הטוב. במקרים רבים יורחב מעגל הפיטורים. חברות לואו טק שלא יוכלו להתמודד עם העלויות הכרוכות בשער תקציב כה נמוך כבר תרות אחר פתרונות חלופיים בחו"ל.
את זה לא מפרסמים ברעש גדול בתקשורת, אולם העתקת מפעלים והעברת קווי ייצור הופכים להיות שגרה מאיימת בהווי תעשיית היצוא. גם חברות היי-טק תרות אחר פתרונות על מנת להשאיר לעצמן מרחב מחייה סביר לנוכח רמת הסיכון הגבוהה בה הן נאלצות לפעול.
אשמח גם ללוות את ד"ר שראל באופן אישי למדגם מייצג של חברות על מנת שייווכח כי תחזית כמו שנתן בוועדת הכספים היא במקרה הטוב מוטעית לחלוטין ובמקרה הפחות טוב זריית חול בעיני הוועדה.
הייתי שמח מאד לפגוש את הגורם הבכיר באוצר שדאג לשמור על אנונימיות, אולם לא היסס להתראיין לגלובס ולציין כי דולר שנע בין 3 שקלים ל-4 שקלים הוא סביר ושאין מה לעשות בנוגע לערך המטבע האמריקאי.
גם שכר שנע בין 10,000 שקלים לחודש ל-100,000 שקל הוא סביר. אבל באחד לא גומרים את החודש ובשני חיים טוב. לידיעת הבכיר - בשער 3 שקלים לדולר הכלכלה שלנו מתה. בשער 4 שקלים לדולר היא חיה, נושמת ובועטת ואפילו פוגעת. זה הבדל עצום. ולגבי הנקודה השנייה הייתי מציע לאותו "בכיר", אחרי שהשלג יפשיר והוא יוכל לצאת מלשכתו, ללכת לספריה או לבדוק עם קולגות ביפן, אוסטרליה, ברזיל, צ'ילה, שוויץ וגם צ'כיה אם אין מה לעשות בנוגע לערך המטבע האמריקאי.
ועוד נקודה למחשבה לבכירי האוצר: כשאתם רואים שהיצוא לא ירד או שהירידה לא משמעותית, אל תסתפקו בנתון כוללני ויבש. עיון עמוק יגלה לכם שאינטל הכפילה את התפוקה ואילו שאר היצוא ירד ב-10-15%. נתון זה אמור להדיר שינה מעיניכם.
כששר האוצר שלנו ניזון מנתונים כאלו, אין פלא שלמרות שחזר והבטיח כי האוצר ידאג להחלשת השקל, הוא אינו ממהר לפעול. מן הראוי שידע שכל יום שעובר רק מחריף את המצב וגורם לעוד חברה לקצץ ולצמצם. במצב כזה שנת 2014 תהיה שנה עם הרבה הסברים מצד בכירי האוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.