רעיון ללפיד: "הדרך לטפל בגירעון הממשלה עוברת בנדל"ן"

שיטוט ברחוב הקניות המרכזי ברומא, Via Del Corso, מגלה מה שרבים לא שמים לב אליו. ברבות מהחנויות יש מזוזה, לעתים במקום בולט ולעתים קצת פחות בולט. "ברומא מתגוררים 18 אלף יהודים, מתוך 28 אלף יהודים בכל איטליה, ולרבים מהם יש חנויות, בדרך כלל של בגדים, במרכז רומא", אומר שגריר ישראל באיטליה, נאור גילון, בראיון ל"גלובס". "חלקם מפעילים את החנויות בעצמם וחלקם משכירים את החנויות לשוכרים שונים, ולרבים מהם חיבה לנדל"ן. מעת לעת הם מתארגנים ורוכשים יחד בניין, ממש כמו הטרנד של קבוצות הרכישה בישראל, רק שכאן הם מכירים זה את זה".

גילון יציין בחודש פברואר הקרוב שנתיים לתפקידו כשגריר ישראל בארץ המגף, לאחר שכיהן כיועץ מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון, כראש המטה של שר החוץ אביגדור ליברמן, שאותו הוא מגדיר כחברו הקרוב עד היום, וכסמנכ"ל משרד החוץ לענייני האיחוד האירופי.

"היחסים הכלכליים בין ישראל לאיטליה טובים בבסיסם", הוא מספר. "בשנת 2012 התקרב הסכום הכולל של הסחר בין שתי המדינות ל-4.5 מיליארד דולר, היצוא האיטלקי לישראל עלה ב-16% והיצוא הישראלי לאיטליה ב-5%. איטליה מדורגת במקום שנע בין השני לשלישי כשותפה של ישראל בסחר, חלק גדול מזה בגלל תוכניות שיזם האיחוד האירופי כמו תוכנית המו"פ השביעית. גם בתחום הצבאי יש שיתוף פעולה: בשנה שעברה ישראל קנתה מטוסי אימון מאיטליה, ואיטליה קנתה מישראל טכנולוגיה צבאית בעסקה שמסתכמת ב-2.5 מיליארד דולר. על פי נתוני משרד התיירות בשנת 2012 ביקרו באיטליה בין 350-400 אלף ישראליים, ו-170 אלף תיירים איטלקים, בעיקר צליינים ביקרו בישראל".

גילון מתייחס למשבר הכלכלי שפוקד את גוש האירו כבר חמש שנים, ואך למשבר המייחד את איטליה מיתר המדינות האירופיות: "איטליה היא המדינה התעשייתית השנייה באירופה אחרי גרמניה, עם תעשיות מפוארות כמו פיאט, שרכשה לא מזמן את חברת קרייזלר, ותעשיית ייצור רכיבים לכלי רכב, לצד תעשיות מכניקה נוספות, וכמובן לצד תחום העיצוב של מטבחים, דלתות ואופנה". אלא שלדברי גילון, איטליה מצטיינת בתעשיות ותיקות ופחות חדשניות, ואף שעדיין היא נכללת ברשימת עשר הכלכלות החזקות בעולם, כבר 20 שנה אין בה צמיחה, לא בכלכלה ולא באוכלוסייה.

"מדובר במשק חזק, אבל הכלכלה האיטלקית נקלעה בשנים האחרונות למשבר חוב, החוב הלאומי תפח לממדים שמכבידים על התקציב ומפריעים למדינה להשקיע בצמיחה ואחוז האבטלה במשק הכללי עומד על 13%. אך הבעיה הגדולה בסיפור הזה שמדובר בקרוב ל-40% אבטלת צעירים, שזו כבר בעיה כלכלית וחברתית יחד".

לדברי גילון, המשבר הכלכלי אינו ניכר בהכרח בחיי היום יום של האזרחים, בעיקר הבוגרים שביניהם, והבעיה משפיעה בעיקר על הדור הצעיר יותר. "משפחות פשוטות רבות נחשבות על הנייר לעשירות, כי יש להן נדל"ן, בניגוד למשפחות פשוטות בגרמניה למשל, גם אם הדירות עצמן לא שוות יותר מדי כסף".

איטליה היא אחת המדינות שמתאפיינת בחוסר יציבות פוליטית, והממשלה מתקשה בכל פעם מחדש לגבש קואליציה מבוססת. לדברי גילון מדובר בעובדה שמשפיעה לשלילה על יכולתה של הממשלה להתמודד עם הבעיות הכלכליות במדינה. "על מנת להבריא משק צריך רפורמות מרחיקות לכת ולא חצאי רפורמות ובגלל שקשה לייצר הסכמה פוליטית אז היישום של ההחלטות מתעכב בגלל קשיים קואליציוניים. בעיה נוספת היא בזבוז כספי ציבור. מיליון איש באיטליה מתפרנסים מפוליטיקה, כי יש לא רק מדינה וערים, אלא גם מחוזות ופרובינציות. גם שתי תופעות ידועות באיטליה של מאפיה וכלכלה שחורה, מקשות על היכולת של המשק להתאושש, ועל היכולת של הממשלה לעמוד בדרישות שהאיחוד האירופאי הציב בפניה להקטנת הגירעון".

מרכזי הערים הם עדיין נדל"ן מבוקש

"בעצם החולשה של הכלכלה האיטלקית נמצאת בעובדה שאיטליה חזקה בתעשיות הישנות, ופחות בתעשיות חדשניות. כדי לצאת מהמשבר צריך קטר נוסף ואנחנו בשגרירות עושים מאמץ בתחום החדשנות, כמו תחום הדיגיטל שישראל מאוד חזקה בו, וזה יתרון יחסי שאנחנו מציגים לאיטלקים. יש בעיה של מימון ולכן הרבה חברות עם פוטנציאל כלכלי טוב, נמצאות על סף פשיטת רגל. אנשי עסקים מכל העולם יכולים היום להשקיע בחברות טכנולוגיה מצוינות באיטליה שמשוועות למימון".

אז איפה טמון האופק לכיסוי החוב הלאומי של איטליה? גילון מספר כי ממשלת איטליה, הגיעה למסקנה כי הדרך להוריד את הגירעון נמצאת בנדל"ן. "הממשלה יצאה לאחרונה בהודעה כי היא עומדת למכור מאות נכסים ממשלתיים כדי לכסות את הגירעון, ולמנוע קיצוצים נוספים. מדברים גם על מכירה של מניות בחלק מהחברות הגדולות, אך כרגע הדגש הוא על נדל"ן. בתי ספר, בתי חולים, תחנות כיבוי אש ומוסדות נוספים שאין בהם צורך יימכרו לידיים פרטיות.

"אף שהנדל"ן באיטליה נמצא בירידה צריך לזכור שאיטליה הכי אחת המדינות הכי מתויירות בעולם, והתדמית שלה מאוד רומנטית, ולכן הקונספט של מלונות בוטיק במרכזי ערים הוא די מבטיח.

"במרכזי הערים הגדולות כמו רומא, מילאנו ופירנצה, הנדל"ן עדיין מבוקש. במרכז רומא אין דירה בפחות ממיליון אירו, גם דירות עלובות. אבל במרחק שעה מרומא, כבר אי אפשר למכור את הנכס. יש ירידה קשה במכירות גם בשכונות יוקרתיות אבל לא במחירים, כי אנשים עשירים פשוט לא מוכרים ומחכים לזמנים טובים יותר. יחד עם זאת יש שיגידו שזו תקופה של הזדמנויות. אני מכיר לפחות עשרה ישראלים, חלקם מעשירי ישראל, שמחזיקים בתים מפוארים בטוסקנה".

10,000 מתמודדים על כל משרה

לדברי גילון, הנטייה של זוג צעיר איטלקי אחרי החתונה היא לקנות בית ולא לשכור, ושיעור הבעלות על דירות גבוה אפילו יותר מאשר בישראל ונושק ל-80%. "הם מאוד יהודים בקטע הזה", הוא מסביר. אלא שכעת, גם מי שחשקה נפשו ברכישת דירה נמצא בבעיה. "קשה עד בלתי אפשרי לקבל משכנתא כי לבנקים אין כסף. אם לפני שנתיים הבנקים נתנו 80% משכנתא, היום זה מקסימום 20%-30%. הבנקים חייבים להיות עכשיו אחראיים יותר, והדרישות מהלווים חמורות יותר. כדי לקבל משכנתא הלווה חייב להוכיח שיש לו עבודה קבועה וגם ותק בעבודה וזה לא ברור מאליו היום בגלל האבטלה. צעיר שגמר אוניברסיטה פעמים רבות לא מוצא עבודה ולכן לא מקבל משכנתא, והתוצאה הכי חמורה של המצב הזה היא מאזן שלילי באוכלוסייה. האיטלקים גם לא מביאים הרבה ילדים, וצעירים איטלקים רבים בוחרים לעזוב את המדינה בגלל בעיית האבטלה. הסיטי של לונדון מלא באיטלקים, וכך גם גרמניה ושוויץ".

הבעיה אינה רק תעסוקה, כפי שמסביר גילון, "זו גם הפסימיות שהממשלה מנסה להילחם בה. איטליה היא מדינה מדהימה עם לייף סטייל, נופים מדהימים, אוכל מצוין, ומפתיע אותנו כישראלים שחיים בתנאים אחרים לגמרי, איך אותם איטלקים מוכנים לוותר על השפע הזה ולהגר, בשעה שבישראל לא מוכנים לוותר על פיסת האדמה שלנו. אך תחושת הפסימיות שנוצרה בקרב בני 20-30 גוברת על כל אלה, והעובדה שהם כבר משכילים ויודעים שפה זרה כמו אנגלית או גרמנית בניגוד לדור הקודם, מדרבנת אותם לעזוב. על כל תפקיד של שוטר שמתפנה באיטליה ישנם 10,000 מועמדים".

לצד זאת, איטליה מתמודדת עם הגירה פנימה, בעיקר ממדינות צפון אפריקה. "ברגע שכף רגלו של מהגר דרכה בדרום איטליה, הוא מוגדר כפליט באירופה", הוא מספר, "ואין באיטליה מלחמה בהגירה כמו בצרפת למשל. כשאניית פליטים טבעה בים לאחרונה, איטליה דאגה לאסוף את הפליטים. קדאפי היה מונע הגירה מלוב לאיטליה, ומאז שהוא כבר לא בתמונה, ההגירה מלוב מתחזקת. גם פליטים מסוריה מגיעים לאיטליה. יחד עם זאת, הרבה מהמהגרים מבקשים להגיע למדינות אחרות באירופה שמעניקות מענקים למהגרים כמו גרמניה, ואז איטליה היא רק שער הכניסה לאירופה עבורם".

"הפוקוס מופנה למדינות ערב"

"אין תופעות אנטישמיות חזקות באיטליה" אומר גילון, "אבל כשהן צצות, בכירי הפוליטיקה מגנים אותן. גם כשאריך פריבקה הפושע הנאצי מת באוקטובר האחרון ברומא, הממשלה דאגה שלא ייקבר במקום שיהווה מוקד עלייה לרגל. בשנות השבי של גלעד שליט, תמונה גדולה שלו היתה תלויה בכיכר בית העירייה ברומא, ביוזמה של הקהילה היהודית והעירייה. כשגלעד שב מהשבי הוא הגיע לרומא, ובטקס מיוחד גללו את התמונה שלו בנוכחותו, והוא קיבל תואר אזרח כבוד של רומא.

"אחד התפקידים שלנו הוא ליצור יחסים עסקיים בין איטליה לישראל, וכשראש הממשלה נתניהו היה פה לפני שבועיים, המטרה היה לקדם הסכמים בתחום הבריאות, המים והאנרגיה בין ישראל למחוזות באיטליה. נכון שאין חברות איטלקיות גדולות שמשקיעות בישראל, למרות שענקית האנרגיה אדיסון פתחה שלוחה בישראל, אך זה בגלל שהשוק בישראל הוא קטן, ולמדינות ערב שוק גדול יותר. אבל אין פה דיונים על סימון מוצרים מההתנחלויות או על החרמת חברות ישראליות.

"גם העיתונות באיטליה סבירה ואין בה התקפות על ישראל, בטח בהשוואה לעיתונות באירופה, למעט שני עיתוני שמאל קיצוניים שלא אוהבים אותנו. כשישראל נוסעת לפיליפינים להגיש עזרה אחרי אסון טבע, עיתוני השמאל לא יסקרו את זה, אבל עיתוני הזרם המרכזי יכתבו על זה. בעיה אחת שמעסיקה אותנו היא הפתיחות שמגלה איטליה לאיראן, שמציבה אותה במקום השני באירופה אחרי גרמניה ביחסי סחר עם איראן. רק אתמול היתה פגישה בווינה בין נשיא חברת האנרגיה האיטלקית ENI לבין שר האנרגיה האיראני.

"התפקיד שלנו הוא הסברתי כי אין מספיק היכרות אמיתית של הציבור האיטלקי עם ישראל, כי העיתונות כותבת רק על נושאים קיצוניים בישראל כמו חרדים, מלחמות, וכו'. כמעט כל תייר איטלקי שמגיע לביקור בישראל מתפלא לטובה, שאין מלחמות ברחוב, אף אחד לא מתנייד על גמלים, ויש בחורות יפות. לכן התפקיד שלנו חשוב. בפייסבוק שלנו אין פוליטיקה בכלל, ועל כל לייק של יהודי איטלקי עושה לנו, אנחנו נחשפים לעשרה איטלקים לא יהודים שרואים אותנו, וזו החשיבות".