זה מוכר כמעט לכל אחד: ריאיון העבודה עבר בהצלחה, אפילו הסתיים בפידבקים חיוביים מצד המראיין או רמיזה עבה שהמשרה שלו, אך המועמד מחכה כבר שבועיים במתח. ואין שום קול או סימן. הוא עשה פולו-אפ, אך תשובה סופית לא מגיעה. למה זה קורה, ומה אפשר לעשות?
למה זה קורה?
ישנן סיבות אפשריות שונות לעיכוב ולשתיקה הרועמת. חלקן סיבות הקשורות בארגון, למשל - כשהמנהל שצריך להחליט יצא לחופשה, או כשמועמד מתוך הארגון הביע עניין במשרה באופן בלתי צפוי. יתכן גם שהגיוס הוקפא, או שהחברה חושבת מחדש על המשרה והתפקיד.
סיבות אחרות יכולות להיות קשורות במועמד עצמו, כהמלצה לא טובה שמסר מנהלו הקודם הגורמת למראיין להתלבט, למרות הריאיון הטוב והפידבקים החיוביים שנתן למועמד. יתכן גם שהמועמד נקב בציפיות שכר גבוהות מכפי שהחברה תִקצבה, ומקבלי ההחלטות חוששים שגם אם יסכים לקבל שכר פחוּת מכך יסבול מתסכול ומהיעדר מוטיבציה בתום תקופת ה-high הראשונית.
מועמדים שמנדנדים
ההמתנה הארוכה, ובמיוחד הפער שבין התחושה הטובה שאחרי הריאיון לתחושה של המועמד בזמן ההמתנה, יכולים לייאש את המועמד. נתקלתי בשלל תגובות של מועמדים למצב המתיש הזה. אחת מהן היא יצירת קשר מוגזמת עד כדי נדנוד, מעבר למקובל בפולו-אפ שגרתי, או יצירת קשר בערוצים אישיים (טלפון סלולרי או טלפון בבית, סמסים, מייל אישי, פייסבוק).
במקרה הקיצוני ישנם כאלה שמגיעים למשרד המראיין ומנסים את מזלם בדרכי חנופה, וזה כמובן מוגזם, חוצה גבולות, ומזיק במקום להועיל.
מועמדים שמתנקמים
נתקלתי גם במועמד שהתרגז והעלה פרסום שלילי ברשת החברתית. כמה הצטער על כך, כשיומיים לאחר מכן קיבל את תגובת החברה הצינית:
"מועמד יקר, הצטערנו מאוד לקרוא את הדברים שפרסמת על תהליך הקבלה לעבודה אצלנו. אנו מתנצלים אם נגרמה לך עוגמת נפש בזמן ההמתנה לתהליך קבלת ההחלטות היסודי שערכנו. למרבה הצער, התרשמותנו ממך הייתה מאוד חיובית, אך מדבריך החריפים והפומביים כנגדנו עולה שאינך מתאים לאופי הארגון, ולכן הוחלט שלא לצרפך לשורותינו. שיהיה לך בהצלחה!".
מועמדים שמשקרים ולוחצים
ישנם גם מועמדים שלוקחים את זה אישית, או לא מסוגלים לעמוד בלחץ ההמתנה - ומחליטים פשוט לשים לה סוף. לשם כך הם מספקים למראיין דד-ליין למתן תשובה סופית, בתירוץ מומצא כלשהו.
אם למועמד אין תירוץ לגיטימי, כמו תשובה שבאמת עליו לספק לחברה אחרת שקיבלה אותו לעבודה - אין טעם לתת אולטימטום בשלב זה, ובוודאי שלא שקרי. במיוחד אם תהליך הגיוס בחברה היה חיובי ומוצלח עד כה. השקר עלול להתגלות ורק להרוס.
למשל, אם כעבור זמן מה יתברר שהעובד עדיין מועסק באותה חברה, ולא התקבל לשום משרה אחרת כפי שציין - במקרה כזה, אם היה סיכוי לקבל את המועמד גם לאחר זמן רב, הוא יתפוגג לאחר שיתגלה כשקרן.
מה כן עושים?
- 1. תיאום ציפיות בריאיון: את לחץ ההמתנה ותחושת אי-הוודאות אפשר למזער עוד בריאיון - להקדים תרופה למכה ולשאול בסוף הריאיון מה הצפי להמשך. המראיין סיים את הריאיון עם המידע שהיה דרוש לו? גם המועמד יכול לפרגן זאת לעצמו ולצאת כשבידיו מידע לגבי פרק הזמן המשוער עד לקבלת ההחלטה, וכן באשר לדמות הבאה שיפגוש בתהליך אם ההחלטה תהיה חיובית.
- 2. בירור עקיף: אם הפולו-אפ השגרתי לא הועיל, כדאי לחפש קשרים שאפשר באמצעותם לקבל מידע. דרך רשת חברתית אפשר לחפש אדם העובד בחברה הרלוונטית - שנראה נחמד או לפחות כמי שרוצה בטובתו של המועמד - ולנסות לברר דרכו אם יש חדש בעניין תהליך איוש המשרה.
- 3. תכנית: כדאי להגדיר תכנית לתהליך חיפוש העבודה, עם פרק זמן משוער לכל תקופת המתנה לתפקיד. עברו שבועיים-שלושה? אין טעם להמשיך לחכות בתסכול ובכעס, ולהכניס את כל הביצים לסל אחד. עדיף להשקיע אנרגיות בחיפוש משרות אחרות. יחד עם זאת, על התכנית להישאר תיאורטית - ממש לא חייבים לשתף את המראיין בדד-ליין ולבשר לו ש"תם זמנו", שהרי זה עלול לגרום להחמצת תפקיד טוב שעדיין רלוונטי מבחינת שני הצדדים.
- 4. אופטימיות: במקרים רבים עיכובים עשויים להיות מוצדקים. לעתים הם כלל לא נחשבים לעיכוב בחברה המגייסת, משום שזה הקצב שבו היא מגייסת, ובמקרה הטוב עיכוב יכול גם לנבוע מסיבות שטובות למועמד, למשל - משום שמנסים לקבל בעבורו אישור סופי למתן השכר שביקש. אולם גם אם אין מדובר בעיכוב מוצדק, כדאי לוותר על העלבון האישי והכעס. אלה רק יעיבו על המשך תהליך החיפוש ויזיקו לו. במקום זאת כדאי לחשוב פרקטית: התנהלות החברה מעידה על יחסה למועמדים ולעובדים, ואם זה כך - עדיף למצוא עבודה אחרת.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.