ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר מועמד ללא מכרז, אגף התקציבים והחשכ"ל אישרו מתן בונוסים מופלגים בעלות של מאות אלפי שקלים - ופרטי ההסכם היו אמורים להישמר בחשאיות.
מסמך נדיר וסודי שהגיע לידי "גלובס" מגלה כיצד התכוון נתניהו למנות את הפרשן הבכיר של "ישראל היום", בועז ביסמוט, ללא מכרז, לתפקיד "פרויקטור חיצוני מיוחד לנושא הרחקת מסתננים", על אף שמשרד החוץ הציע לתפקיד מועמדים משלו. מדובר בתפקיד שנועד לתווך "מאחורי הקלעים ובפרופיל נמוך" בין ישראל למדינות קולטות ושתמורתו יקבל הפרויקטור עמלה שמנה בגובה מאות אלפי שקלים בעבור כל מסתנן שיגורש מהארץ.
על-פי פרטי החוזה, שבמסגרתו היה אמור ביסמוט למצוא מדינות שיסכימו לקלוט את המסתננים שהגיעו לישראל, היה אמור ביסמוט לפרוש מתפקידו כפרשן ועורך חדשות החוץ של "ישראל היום" ולקבל בנוסף לשכר חודשי של 30 אלף שקל, לא כולל מע"מ וכיסוי מלא של טיסות ושהייה בחו"ל, גם בונוסים חריגים, שאינם מקובלים במגזר הציבורי.
מהמסמך עולה כי במשרד ראש הממשלה הגיעו למסקנה שעל מנת להחזיר מסתננים לאפריקה, הערוץ הדיפלומטי של משרד החוץ אינו אפקטיבי, ולכן יש צורך בהעסקת אדם בעל קשרים ענפים, שיפעל "מתחת לרדאר".
"השימוש בכלים הקונבנציונליים ובכלל זה הערוץ הדיפלומטי של משרד החוץ אינו יעיל משום שתופעת ההסתננות והפליטות היא תופעה גלובלית ומדינות העולם אינן מביעות נכונות לקלוט את המסתננים. המסקנה מתובנה זו היא הצורך במינוי פרויקטור חיצוני מיוחד, בעל ניסיון דיפלומטי עשיר, בעל היכרות עם יבשת אפריקה ובעל יכולת ליצור קשרים עם גורמים בכירים במדינות היבשת, אשר יפעל בנחישות בפרופיל נמוך וביעילות מטעם הצוות הבינמשרדי מאחורי הקלעים לאיתור מדינות צד ג', שיהיו מוכנות לקלוט מסתננים השוהים כיום בישראל, וזאת על-ידי הפעלת קשרים אישיים, יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה", מנומק במסמך.
נתניהו התעקש על ביסמוט
הלל פרימן, שהיה עוזרו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אייל גבאי, מסביר מעל גבי המסמך כי לתפקיד נבחנו כמה מועמדים אפשריים שהוצעו ע"י משרד החוץ, אך נתניהו העדיף את ביסמוט. "לאחר בדיקה מקדמית מבקש ראש הממשלה לתקשר עם ביסמוט, לשעבר שגריר ישראל במאוריטניה, בעל תואר שני בלימודי אפריקה וביחסים בינלאומיים, דובר אנגלית וצרפתית. הוא בעל הכישורים הנדרשים לבצע את המשימה. בפנייה המקדמית שערכנו הביע ביסמוט את נכונותו לבצע את המשימה ולצורך כך אף לעזוב את עבודתו הנוכחית לאלתר. בין ראש הממשלה למר ביסמוט מתקיימים יחסי אמון מלאים. ההליך המבוקש לביצוע התקשרות פטור ממכרז, בחירת ראש הממשלה".
בתמורה ליחסי האמון האלה היה זוכה ביסמוט לתנאים מפליגים. על-פי המסמך, הגיע משרד ראש הממשלה ל"מודל עסקי", באישור החשב הכללי ואגף התקציבים, שעל-פיו ההתקשרות עם ביסמוט תעשה לחצי שנה עם אפשרות להארכה לחצי שנה נוספת. ההסכם לא נחתם בסופו של דבר, מסיבות שאינן ידועות ל"גלובס" ושהצדדים לא היו מוכנים להגיב עליהן, אך הוא שופך אור על הסכומים ועל מנגנון התמריצים שמשרד ראש הממשלה היה מוכן לשלם.
משרד ראש הממשלה מסביר במסמך כי מנגנון הבונוסים החריג נוצר "על מנת לתמרץ את הפרויקטור בעבודתו". על-פי הסיכום, בעבור ההסכם הראשון שהיה נחתם עם מדינה צד ג' שהייתה מוכנה לקלוט מסתננים מישראל, ושאליה היה מצליח ביסמוט להרחיק לפחות 500 מסתננים, נקבע בונוס של 100 אלף שקל. לו היה מצליח במסגרת הסכם זה להרחיק מעל 2,500 מסתננים, היה אמור הבונוס לעמוד על 200 אלף שקל.
על הסכם עם מדינה צד ג' נוספת היה צפוי הפרויקטור לקבל 50% מסכומים אלה, ועל הסכם שלישי 30%. על כל הסכם עם מדינה נוספת היה אמור לקבל ביסמוט בונוס של 10%.
מנגנון התמריצים לא מסתיים כאן. בנוסף, על כל הסכם שייחתם במהלך שלושת החודשים הראשונים לעבודתו היה אמור הפרויקטור לזכות בבונוס של 15% על עצם חתימת ההסכם; על כל הסכם שייחתם בין החודש הרביעי לשישי היה אמור הבונוס לעמוד על 5%. על פי המסמך, אם הייתה מוארכת ההתקשרות, היה צפוי הפרויקטור לקבל על כל חתימת הסכם בין החודש השביעי לתשיעי בונוס של 85% מהסכומים של אותו ההסכם, ובעבור כל הסכם שיחתם בין החודש העשירי ל-12, בונוס של 60% מגובה הסכום של ההסכם.
לנוכח הסכומים שנקבעו, והיו יכולים להעמיד את משרד ראש הממשלה במבוכה, נכתב על גבי המסמך כי "לנוכח רגישות הנושא והעיסוק בנושאים בינלאומיים עדינים ורגישים נבקש כי פרטי ההתקשרות יהיו סודיים ולא יפורסמו ברבים".
במסגרת סדרה של דיונים שהקדישה הממשלה לנושא ב-2010, התקבלה החלטה להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, לעמוד בראש צוות בינמשרדי שיפעל למימוש צעדים אופרטיביים במישור המדיני, שיאפשרו את הרחקתם של השוהים הבלתי חוקיים אל מחוץ למדינת ישראל. הצוות הבינמשרדי התכנס שלוש פעמים והחליט לבחון אפשרויות למצוא מדינות צד ג', בעיקר באפריקה, שיהיו מוכנות לקלוט את המסתננים.
כפי שנכתב במסמך, "פעילות הפרויקטור צריכה להיות מתואמת עם הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד החוץ, על מנת לוודא כי פעילותו תשמור על מגוון האינטרסים של המדינה ולא תפגע בביטחונה באופן כלשהו. מובן שפעילות הפרוקיטור תתואם גם מול אגף תקציבים שהעביר את התחייבותו לכך שהפרויקטור ילווה על-ידי אגף תקציבים לרבות היבטי התקציב הכרוכים בפעילות זו".
יש לציין כי לביסמוט, השוהה בדרום אפריקה בימים אלה במסגרת סיקור הלווייתו של נלסון מנדלה, היכרות נרחבת עם מדינות אפריקה. בשנת 2004 מונה לשגריר ישראל במאוריטניה, ובמשך ארבע שנות שהותו שם אף היה מעורב בטיפול בבעיות הגירה של אפריקאים לאירופה. לביסמוט תואר שני בלימודי אפריקה וביחסים בינלאומיים. קודם לכן, במשך 14 שנה דיווח עבור "ידיעות אחרונות" ממדינות ערב, סיקר חזיתות מלחמה שונות בעולם ומגוון אירועים פוליטיים, דיפלומטיים ובינלאומיים.
ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
מחיר למסתנן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
