בנט מתכוון לדון בהחלת כרטיס אשראי בחיוב מיידי בישראל

שר הכלכלה, נפתלי בנט, מתכוון לדון בהחלת כרטיס חיוב (דביט) בישראל. בנט יביא בשבוע הבא לאישור קבינט יוקר המחיה שבראשותו הצעה להחיל את שיטת התשלום המיידי בעסקאות שנעשות בכרטיסי אשראי.

נזכיר כי שיטה זו נהוגה בחו"ל, ומאפשרת ללקוח להחליט במעמד ביצוע עסקה אם החיוב בגינה ייעשה מיידית מחשבונו - או במועד התשלום החודשי של חברת האשראי.

בלשכת בנט סבורים כי אימוץ שיטה זו בשוק יאפשר להדק את הבקרה של צרכנים על הוצאותיהם, להימנע מרכישות שאינן נחוצות ולחסוך תשלומים של עמלות גבוהות על-ידי בתי העסק לחברות האשראי.

שר הכלכלה רואה במהלך זה המשך של מגמה להורדת יוקר המחיה, שהוא מוביל באמצעות הקבינט שבראשותו: "אין סיבה שהצרכנים ישלמו על מוצר וגם על העמלה לחברות האשראי. הצרכנים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים משלמים כיום יותר מחצי מיליארד שקל על עמלות מיותרות בשל השימוש בתשלומים דחויים באמצעות כרטיסי האשראי, והגיע הזמן שבמדינת ישראל תהיה האפשרות לשלם גם באשראי מזומן ולא באמצעות המחאה במזומן, בדיוק כפי שנהוג בכל העולם".

התועלת מוטלת בספק

היקף העסקאות שנעשות מדי שנה בישראל בכרטיסי בישראל גבוה מ-200 מיליארד שקל. מעסקאות אלה גובות חברות האשראי עמלות ביותר מ-2 מיליארד שקל - כשעמלות אלה מגולגלות לרוב אל הצרכן. במשרד הכלכלה אומרים כי מצב זה מקשה על העסקים הקטנים בבואם להתחרות עם חברות גדולות, שמשלמות לחברות האשראי עמלות נמוכות יותר.

ההצעה שתובא לאישור הקבינט בשבוע הבא מתבססת גם על ניתוח שוק כרטיסי האשראי שנעשה בחודשים האחרונים בידי צוות האמון על מחקרי שוק ברשות להגבלים העסקיים. ברשות סבורים כי המהלך יאפשר להגביר את התחרות בשוק זה, לצד מהלכים שכבר נעשו בו, ובהם הורדת העמלה הצולבת, פתיחת הסליקה של כרטיסי אשראי לתחרות והסרת חסמים טכנולוגיים לכניסת סולקים ומנפיקים חדשים לשוק.

נציין כי בישראל יש כיום כרטיסי חיוב מסוג דביט. לפי הערכות, יש חצי מיליון כרטיסים שכאלה (כלומר כ-7% מכרטיסי האשראי בישראל). עיקר המשתמשים בהם הם חיילים, סטודנטים ולקוחות בדירוג אשראי נמוך.

אלא שבמבנה הנוכחי של השוק, בתי העסק משלמים לחברות כרטיסי האשראי את אותה עמלה, בין אם העסקה מתבצעת באשראי או בחיוב מיידי. עמלת הסליקה הממוצעת שמשלמים בתי העסק עומדת על 1% מהיקף הרכישה, כאשר בבתי עסק קטנים היא אף מגיעה ל-2.5%.

מדובר בעיוות, שכן בניגוד לעסקת אשראי שבה יש סיכון אשראי, אין סיכון שכזה בעסקת דביט שכן החיוב מיידי, ולכן העמלה בעסקאות שכאלה אמורה להיות נמוכה יותר באופן משמעותי.

למרות שהיוזמה להחלת כרטיס דביט בעמלות נמוכות יותר מכרטיס האשראי הרגיל נשמעת על פניו מבורכת, לא ברור עד כמה תועלת תביא ללקוח. ראשית, לא ברור האם הוזלת העמלה לבית העסק תגולגל אל הצרכן, או שההפרש יישאר אצל בית העסק.

שנית, לא ברור האם יהיה ביקוש לכרטיס הדביט בישראל מעבר למסגרת הנוכחית שלו.

נציין כי בה בעת שבחו"ל על תשלום באשראי הלקוח משלם ריביות (וגבוהות למדי) - בישראל, כאשר החיוב נעשה אחת לחודש, לא משלם על כך הלקוח תוספת במחיר. מנגד, אם יבחר בתשלום מיידי, והוא נמצא במשיכת יתר (מצב הקיים בכ-30% ממשקי הבית), הרי שהחיוב המיידי יגדיל את האוברדראפט וכתוצאה מכך את תשלום הריבית בגינו.

עוד נציין כי סוגיית כרטיס הדביט מעסיקה לא רק את בנט, והיא נמצאת גם על שולחנה של הוועדה לשימוש במזומן בראשות הראל לוקר, וכן בתחילת החודש הבא אמורה להתקיים פגישה בנושא בין נציגי חברות כרטיסי האשראי לבין נציגים מטעם בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים.