שר החוץ האיראני: לא נוכל לסגור את מפעל הפלוטוניום באראק

שר-החוץ של איראן, מוחמד ג'וואד זאריף, מאותת על הקשחת עמדות משמעותית לקראת המו"מ על ההסכם הסופי בין ארצו לשש המעצמות שיגביל את תכנית הגרעין האיראנית. בראיון ל"וושינגטון פוסט" אמר זאריף, שטהראן אינה מעוניינת לסגור את מפעל המים הכבדים באראק, ושיש לה היסוסים לגבי פירוק מתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו. בהסכם הביניים, התחייבה איראן להקפיא כל פעילות להרחבת תכניתה הגרעינית.

המתקנים באראק ובפורדו הם שתי הסוגיות הרגישות ביותר בסדר היום של המו"מ על ההסכם הסופי, שאמור להיחתם בעוד כשישה חודשים.

בראיון עם בעל הטור דייוויד איגניישס, אמר זאריף כי למרות שהמו"מ בין הצדדים נתקל ב"מכשול" בשבוע שעבר, ארצו "מחויבת ב-100%" להגיע להסכם מקיף וסופי. הוא הוסיף, עם זאת, כי "זו תהיה דרך מלאת מהמורות" וכי המו"מ יהיה קשה.

זאריף ציין, שטהראן תוסיף לקיים את המו"מ למרות הכרזת משרד האוצר האמריקאי שיינקטו צעדים נוספים לאכיפת הסנקציות הקיימות. הוא תיאר את ההכרזה כ"בלתי מועילה במידה קיצונית".

שר-החוץ האיראני אמר, שחששות איראן פגו בעקבות שיחותיו בשבוע שעבר עם שרי-החוץ של ארה"ב ורוסיה, ג'ון קרי וסרגיי לברוב, וקתרין אשטון, שמייצגת את האיחוד האירופי במו"מ. "שמעתי מהם שהם מחויבים לסיום מהיר של תהליך ז'נווה במטרה להשיג הסכם מקיף.", אמר זאריף. "אני שותף למטרה זו".

זאריף הצהיר, שארצו מוכנה למלא תפקיד פעיל יותר בתהליך לסיום המלחמה בסוריה ולתרום להשגת ביטחון אזורי רחב יותר באזור המפרץ הפרסי."איראן מאמינה שאין פיתרון צבאי לסכסוך בסוריה", הוא אמר.

שר-החוץ, שמצטייר במערב כמוביל "מתקפת הקסם האיראנית", אמר שבהסכם הסופי תאשש טהראן את מחויבותה לתכנית גרעינית לצרכי שלום בלבד. אבל, מציין בעל הטור, זאריף לא נתן שום מענה ספציפי לחששות ממשל אובמה מפעילויות איראניות שאינן עולות בקנה אחד עם תכנית גרעינית לצרכים אזרחיים.

כך, למשל, בנושא ההעשרה עמד זאריף על כך שאיראן תוכל להמשיך לקיים את תכניתה הגרעינית עם הגבלות מסוימות ועם שקיפות רבה יותר: "איננו רואים שום סיבה לכך שעתה, אחרי שהקדשנו זמן ומאמצים לשכנע את המערב להתנער מהאשליה של אפס פעילות העשרה באיראן, והמערב אכן קיבל זאת, אחרי כל המאמצים האלה, איננו רואים כל סיבה מדוע עלינו לשנות זאת".

אשר למפעל המים הכבדים באראק, שעלול להפיק דלק גרעיני, אמר זאריף: "איננו יכולים להחזיר את השעון 20 שנה אחורה ופשוט להיפטר מפרוייקט שהושקעו בו מאמצי אנוש ומשאבים חומריים ניכרים. בכל זאת, יש דרכים שונות כדי לוודא שהמתקן הזה ישמש אך ורק למטרות שלום".

בתשובה על שאלה על פירוק מתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו אמר זאריף: אם אתה יושב באיראן, ושומע על החששות מהפעילות בפורדו, המסקנה היחידה שאתה יכול להגיע אליה היא, שהמתקן הזה ישמש מטרה לתקיפה".

שר-החוץ האיראני אמר עוד, כי הוא אינו רוצה לנהל מו"מ בפומבי וטען, כי יהיה אפשר להגיע לפשרות בנושאים אלה. מכל מקום, הנשיא אובמה אמר, בעקבות לחצים של ישראל, כי ארה"ב תדחה כל הסכם שלא יגולל אחורה את תכנית הגרעין של איראן ויוודא שהיא תוגבל לצרכים אזרחיים בלבד.

"איננו מנהלים מדיניות של ערפול", אמר זאריף. "זו אינה הכוונה שלנו. אנו מנהלים מדיניות של בהירות, שלפיה איננו מבקשים לייצר נשק גרעיני. אבל אנו לא נקבל תכתיבים".

הוא הודה בקיום המחלוקת הפומבית בינו לבין מפקד משמרות המהפכה של איראן, גנראל מחמוד עלי ג'אפארי, לגבי ההגבלות על התכנית הגרעינית של איראן. לדבריו, חילוקי דעות כאלה הם צפויים. הוא גילה, שכמה גורמים ניציים בטהראן, שמתנגדים לעסקה עם המערב, דרשו שיפוטר מתפקידו. אך זאריף הדגיש שהוא ונשיא איראן, חסן רוחאני, רואים עין בעין.

זאריף דחה את דברי הנרי קיסינג'ר שאיראן "חייבת להיות מדינה במקום ישות שמקדמת רעיון". לדבריו, איראן רוצה לקדם את הן את ערכיה והן את האינטרסים שלה. "אמריקה אינה היחידה בעולם שרואה עצמה כ'אומה יוצאת דופן'", אמר זאריף. "גם אנחנו כאלה".

הבית הלבן הודיע הערב, שמשלחת ישראלית, בראשות יוסי כהן, ראש המטה לביטחון לאומי בלשכת רה"מ, נפגשה עם בכירים בממשל בימיים ה' ו-ו'. את השיחות אירחו היועצת לביטחון לאומי, סוזאן רייס. וסגנה, טוני בלינקן. על פי ההודעה, נועדו השיחות לגייס את תמיכת ישראל בהסכם הסופי עם איראן. המשלחת נפגשה עם פקידים במשרדי האוצר והחוץ.

"במהלך השיחות אישש הצוות האמריקאי את מטרתו של הנשיא אובמה למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני", נאמר בהודעה.

המשלחת הגיעה לוושינגטון בעקבות הבטחת אובמה, בשיחה עם רה"מ נתניהו, ב-24 בנובמבר, להתייעץ עם ישראל במהלך המו"מ על ההסכם הסופי.

מאז אותה שיחה, נפסקו כמעט לחלוטין ההתקפות של נתניהו ובכירים אחרים על מדיניות ארה"ב כלפי איראן.