קרן המטבע לממשלה: בילמו את עליית מחירי הדירות

קרן המטבע הבינלאומית מצדיקה את מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל, אבל מתריעה כי המשכה עלול להזין עלייה נוספת במחירי הדירות. לכן, לפי הקרן, על בנק ישראל להגביל עוד יותר את גודל המשכנתאות. לממשלה, ממליצה הקרן לשקול העלאה זמנית של מס הרכישה על דירות להשקעה.

"סביבה של ריבית נמוכה עלולה להזין עליות נוספות במחירי הדיור", נכתב בדוח של קרן המטבע שהוגש היום (ב') לבנק ישראל. "אם מחירי הדיור ימשיכו להאמיר, ראוי להדק עוד יותר את האמצעים המקרו-יציבותיים, ובפרט אלה שמגבילים ישירות את גודל המשכנתאות ואת הסיכון הטמון בהן. יש לשקול בנוסף העלאה זמנית של מס הרכישה על דירה שלא למגורים. אך הדבר החשוב ביותר הוא שייעשו מאמצים מתואמים להקלת ההגבלות על צד ההיצע, לרבות דרך יישום המלצות ועדת הדיור".

כמו כן ממליצה הקרן לבנק ישראל להעלות את הריבית אם הצמיחה במשק תהיה גבוהה מהצפוי או לחלופין אם ייחלש ייסוף השקל: "אם הצמיחה תהיה גבוהה משמעותית מהצפוי, או אם לחצי הייסוף על השקל ייחלשו, כולל בשל הידוק המדיניות בכלכלות מתקדמות גדולות, על בנק ישראל להביא בהדרגה לנורמליזציה של המדיניות המוניטרית". עוד הודגש בדוח כי "על בנק ישראל להיערך להגיב לשינויים בסביבה הכלכלית בזריזות".

לפי דוח הקרן, הצמיחה במשק צפויה לעמוד על 3.5% השנה ולרדת ל-3.25% ב-2014. תחזיות אלה כוללות את השפעת הגז מ"תמר", כאשר בנטרול השפעת הגז הצמיחה תסתכם השנה ב-2.5% בלבד. כמו כן מדגישים בקרן כי ישנו סיכון שהתחזית תפוספס: "הסיכונים העיקריים מתקשרים לתקופה הממושכת של האטת הצמיחה באירופה ובארה"ב ולאכזבות מהצמיחה בכלכלות מתעוררות. כלפי פנים, הסיכונים כוללים המשך היחלשות הסקטור הסחיר, תיקון בשוק הדיור והתחדשות המתיחות הגיאו-פוליטית, שעשויות להשפיע על תפיסת סיכון המדינה. מנגד, הסיכויים לצמיחה מהירה יותר יכולים לנבוע מהאפשרות שתחול התאוששות מהירה מהצפוי של שותפות הסחר הגדולות של ישראל, והשפעות עקיפות על הצמיחה הנובעות מסקטור הגז".

חרף הבטחתו של שר האוצר יאיר לפיד לפיה משנת 2015 "יהיה טוב יותר" וניתן יהיה להוריד מסים, בקרן טוענים כי ב-2015 יהיה צורך בהעלאות מסים וקיצוצים נוספים בתקציב כדי להתמודד עם הגירעון.

"עבור שנת 2015 ואילך תהיה נחוצה התאמה פיסקלית נוספת כדי שהחוב הציבורי יתמיד במגמת הירידה", נכתב בדוח. "בכלל זה יידרש צמצום של הגידול בהוצאות, שכן רמת ההוצאות המשתמעת מכלל ההוצאה הנוכחי היא גבוהה ביותר. ואולם, לאור הרמות הנמוכות של ההוצאות האזרחיות (למעט ההוצאות על תשלומי ריבית) בישראל, הסתמכות בלעדית על צמצום הגידול בהוצאות (על ידי שינוי כלל ההוצאה) תפגע בטווח הארוך בצמיחה וביכולת להמשיך במדיניות זו. אי לכך, יידרשו אמצעים נוספים ליצירת הכנסה".

בקרן סבורים כי המשק בדרך להקטנת הגירעון וניתן להוריד את יחס החוב-תוצר ל-60% עד סוף העשור, אולם הם טוענים כי יש להציב "יעד שאפתני יותר" ולהוריד עוד יותר את רמת החוב.

הקרן מברכת גם את הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל על הגבלות המשכנתאות והצעדים שננקטו "לחיזוק חוסנו של המגזר הפיננסי", אך באותה נשימה מזהירה כי ירידות חדות במחירי הדירות עלולות להוביל למשבר פיננסי וקוראת לחזק את הבנקים: "קיים צורך בהגברת חוסנה של המערכת הפיננסית לזעזועים. תיקון בשוק הדיור וההשלכות הקשורות לכך עלולים לפגוע באיכות הנכסים וברווחיות של הבנקים, וליצור סיכונים ליציבות הפיננסית. זאת ועוד, למרות התקדמות בטיפול בריכוזיות, עדיין נשקפים סיכונים לקיום הפיננסי של כמה מהתאגידים הממונפים הגדולים (חברות אחזקות וחברות נדל"ן ובנייה בפרט). חשוב, אפוא, להמשיך ולעקוב באופן שוטף אחר הסיכונים למגזר הפיננסי, לצד עריכת מבחני קיצון תקופתיים".