ביבי בלי רבב

זה היה בליל שבת. ראש הממשלה כינס מסיבת-עיתונאים. פניו היו חמורי-סבר ומשפטיו חדים. הוא הודיע לאומה שהחייל נחשון וקסמן אינו בין החיים וכי סרן ניר פורז נהרג בפעולת החילוץ. יצחק רבין קיבל את כל האחריות על עצמו.

זה היה במוצאי-שבת האחרון. ראש הממשלה כינס מסיבת-עיתונאים. פניו היו זחוחים והטקסט שלו מלא הומור ושביעות-רצון עצמית. הוא הודיע לאומה שיהיה בסדר. בנימין נתניהו הטיל את כל האחריות על השר לביטחון-פנים.

הסיטואציות שונות בתכלית. אבל השורה התחתונה ברורה: ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל הדגים תמיד אחריות; ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אמן הבריחה מאחריות. אירועי הימים האחרונים הבהירו זאת היטב למי שעוד קיווה לקרן-אור מנהיגותית שתפציע לה לפתע מבעד לעבים. היא לא.

הסופה של סוף-השבוע לא התחוללה רק בירושלים ובצפת, אלא עטפה את המזרח-התיכון כולו. אך בעוד עבדאללה מלך ירדן צולם כשהוא מחלץ נהג ממכונית, ראש ממשלתנו דאג להיעדר מהשטח. הוא יכול היה לקחת מסוק ולבקר את הפליטים בבנייני-האומה בירושלים.

הוא יכול היה לבדוק את מצב מחוסרי הבית בתל-אביב. הוא יכול היה להתלוות לעובדי חברת החשמל בגולן. הוא יכול היה להראות לעם שאכפת לו. שבאמת אכפת לו ממי שנתנו לו את קולם וגם ממי שלא.

אבל נתניהו, בדומה לשרים יאיר לפיד שנעלם ונפתלי בנט שהתאייד, חי בבועה תקשורתית. מבחינתו, החיים מתנהלים בין דיבור בערוץ 2 ללהג בערוץ 10.

העיקר להיראות טוב וששום בדל מחדל לא ידבק בבגדו. הבעיה לא נעוצה אפוא במזג-האוויר אלא במי שאמורה להגיב אליו - ההנהגה. שלא נערכה מראש. שלא הפיקה לקחים. ושהייתה עסוקה בעיקר במופעי יחצנות. גרוע מכך, מי שמכסה את ישבנו עכשיו הרי לא חולם על חשבון-נפש או על טיפול שורש. תשכחו מזה.

גם הכינוי "הסופה הגדולה" וניפוח ממדיה היו חלק מאותו ספין תקשורתי, שמטרתו לטשטש את חוסר האונים שהפגינו מקבלי ההחלטות. כי אם הסופה גדולה, אין מה לעשות. ואם אין מה לעשות, אז מה לעזאזל אתם רוצים מאיתנו. אך המציאות הייתה שונה בתכלית. במרבית אזורי הארץ, לאורך מישור החוף, במרכז ובדרום, חווינו מערכת חורפית שגרתית: גשם, ברד וקור. רק בירושלים ובחלקים מצפון הארץ ירד ונערם שלג בכמויות גדולות מהרגיל, כי היה שם קר מאוד.

המערכות כשלו, עד האחרונה שבהן

ושם בדיוק המערכות כשלו. עד האחרונה שבהן. לא היה מענה אנושי. לא היה די ציוד. לא היה כוח-אדם. ובעיקר לא הייתה חשיבה מראש (הטמנת קווי מתח גבוה באדמה, גיזום עצים והכנת מפלסות-שלג במקומות המועדים). במדינה מתוקנת הייתה מוקמת רשות-על לאומית שתרכז את פעילות המשטרה והצבא באסונות טבע, ותתאם בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות ולכוחות ההצלה. רשות כזאת, למשל, הייתה מורה לצה"ל להגיע ליישובים מנותקים ולספק לאזרחים מזון וחשמל.

למרות מלחמת לבנון השנייה ועל אף אסון הכרמל, דבר מכל זה לא נעשה, וההשלכות עלולות להיות קשות. שלשום (מוצ"ש), בתוכנית "מוסף" בערוץ 1, עדכן המומחה לאקלים, ד"ר ברוך זיו, שבעוד עשרה ימים ייתכן שתגיע סופה נוספת. רוצים לנחש איך זה ייגמר הפעם? או שרובכם מעדיפים, כמו תמיד, להדחיק?

בסוף היום, אחרי שכל הספינים ייגמרו ויועצי התדמית ישובו בשלום לביתם, תישאר רק האפודה התכולה שבה הופיע נתניהו למסיבת-העיתונאים.

זו לא תהפוך אותו לנשיא ארה"ב ברק אובמה, שניהל ביעילות את הטיפול בהוריקן סנדי; וגם לא לרבין, שהגיע לכל מקום לא בגלל מצלמות הטלוויזיה אלא כי היה ראש הממשלה. של כולם.