חברת קיסריה אלקטרוניקה רפואית (CME) חתמה בשבוע שעבר על עסקת ענק, שמעניקה לה שווי של 250 מיליון דולר. במסגרת העסקה רכשה תאגיד קר פיוז'ן (Carefusion) כ-40% מהחברה.
בעלי המניות המקוריים של החברה הם בני הזוג צבי וענת ברק, שכל אחד מהם החזיק עד כה 50% מהחברה. החברה האמריקנית תשקיע 100 מיליון דולר ב-CME. לא ידוע האם בני הזוג ברק יבחרו לבצע אקזיט חלקי או להשקיע את הסכום בחברה. עם זאת, בני הזוג צברו הון בלתי מבוטל הודות לרווחים שרשמה החברה מאז הקמתה.
לפני העסקה, שנחשפה לראשונה ב"גלובס", רק פעילים מעטים בשוק הכירו את CME שמפתחת מוצרים לשוק האינפוזיה. זאת, למרות שהיא מעסיקה יותר ממאה וחמישים עובדים ומוכרת את מוצריה גם לבתי חולים בישראל. רוב המשקיעים בתחום המכשור הרפואי לא הכירו את החברה, שמעולם לא ביקשה לגייס הון.
השכנים, חברות מכשור רפואי אחרות בקיסריה, ידעו שהיא קיימת, אבל רובם לא ידעו לומר עליה דבר. החברה התנהלה, בכוונה תחילה, בשקט מוחלט.
היזמים סירבו ועדיין מסרבים לדבר עם התקשורת. הם שומרים על פרופיל כה נמוך, כך שגם מי ששמעו עליהם לא ידע כי החברה כה מצליחה. אדם שמכיר את החברה חשף בפני "גלובס" כי היא מגלגלת מחזור של כ-50-60 מיליון דולר בשנה ומציגה רווח משמעותי.
מיהו היזם אשר מקים חברה מאפס בחשאיות כזו, ללא כל גיוס של הון חיצוני? כנראה לא תופתעו לשמוע מדובר במנהל ריכוזי למדי, איש צנוע, שלא שינה הרבה מאורחות חייו אף שהתעשר מאוד לאורך השנים מעסקיו. צבי ברק נחשב לחסכן ביותר גם בהתנהלות העסק שלו - הרגל שהיה קריטי להישרדות בתחילת הדרך והמשיך לאפיין את החברה גם בהמשך. ברק אינו חולק הרבה מידע אישי או מידע לא חיוני לגבי עסקיו, גם עם מי שהוא נמצא איתו בקשר עסקי.
"בני משפחת ברק הרימה את העסק הזה במו ידיהם", אומר אדם שהיה בעבר בשותפות עסקית עם החברה, "צבי ברק מגיע למשרד מוקדם בבוקר, ועוזב מאוחר בלילה. הוא בנה חברה מאוד יפה, שמערבת מוצרי היי-טק נישתיים עם מוצרי לואו-טק באותו התחום, כדי לתת הצעה רחבה לבתי החולים.
"ברק הוא בן כ-60, ובנו בן ה-37 אורי עובד גם הוא בחברה, וכך גם אשתו. האבא אדם מאוד חכם, שמאוד עוזר במישור העסקי, אבל לא אדם שקל לבנות איתו יחסי חברות קרובים. הוא היה תמיד הגון איתנו, ותמיד עזר לנו בפעילותנו.
"מבחינה עסקית, הוא מקפיד מאוד לעשות הרבה דברים בעצמו. הוא נרתע מאוד משימוש בקבלני משנה, בעיקר אם הוא הופך תלוי בהם והם היחידים בארץ בתחומם.
"הוא יעדיף לבנות יכולת בבית, גם אם זה קצת פחות כלכלי, כדי להישאר עצמאי. הנהלת החברה הבכירה מורכבת בעיקר מבני משפחה".
את ההצלחה של ברק תולה השותף לשעבר בכך שהחברה איתרה נישות בהן המוצרים שלה היו מתאימים במיוחד. "המוצרים הם ייחודיים, אבל בדרך כלל לא מהפכניים, והם משחקים גם במגרש של העלויות", הוא מוסיף.
"אני לא יודע המון על המקור להצלחה העסקית שלהם, כי האיש היה כאמור חשאי מאוד", מסכם השותף.
גורם אחר שהיה בשותפות עם החברה, מספר כי ברק תיקשר איתו בעיקר דרך עורך הדין שלו, והוא לא פגש בו מעולם.
החברה מפיצה את מוצריה בחו"ל מבלי לחשוף את הקשר הישראלי שלה, דרך מפיצים שהוקמו במיוחד לצורך כך בין היתר בארה"ב, בריטניה וגרמניה, וכן דרך חברות אחרות, ביניהן חלק מן החברות הגדולות בתחום. בארה"ב חברת ההפצה היא בעלות CME, ואילו במקרים אחרים מדובר בזכיין.
המוצרים המובילים - כולם מאושרים לשיווק באירופה וארה"ב - הם משאבת ה-Bodyguard שמציעה שליטה בקצב טפטוף האינפוזיה לגוף בכמה פרוטוקולים, ומתאימה לטיפול בבתי חולים, קליניקות פרטיות או בבית; ה-Niki Srynge Pump - משאבה להנפקת תרופות (כמו תרופות כאב או אינסולין) המיועדת לשימוש בקליניקה או בבית; ה-Noa III היא משאבה המשולבת בהאכלה באמצעות זונדה, שגם היא יכול להתאים גם לשוק הביתי. החברה מפתחת גם משאבה לניהול מתן אפידורל בפרוטוקולים שונים.
"אדם מאוד לא סימפטי"
מי שהסכים לדבר על יחסיו עם ברק בצורה גלויה יותר הוא גלעד רפאלי, מהנדס פרטי שנקלע לסכסוך משפטי עם ברק, סביב מכונה שבנה עבור קיסריה מדיקל ולא קיבל עליה תשלום, לדבריו ללא כל סיבה.
"צבי ברק הוא אדם מאוד נחמד כל עוד הוא צריך אותך", הוא אומר, "עבדתי איתו במשך שנים ביחסי אמון מלאים, לעיתים קרובות ללא הסכם מסודר, ללא הצעת מחיר. ייעצתי להם במגוון תחומים גם מעבר לעבודה הספציפית שביקשו ממני. היחסים היו קרובים.
"הכרתי את התנהלות המפעל מקרוב. ראיתי את ההתנהגות שלו מול העובדים - היו לו שני פנים. אם היה נכנס ללחץ היה הופך לאדם מאוד לא סימפטי, אם כי רוב הזמן היה חיובי. איתי הוא היה חיובי, עד שהיחסים נעכרו.
"עוד לפני כן היה אירוע שהיה צריך להדליק לי נורה אדומה. ראיתי שבחברה משתמשים במנוף בעומס יתר קיצוני. הזהרתי והצעתי להביא הצעת מחיר למנוף חלופי, הם הקשיבו ולא עשו עם זה כלום. אחר כך ראיתי שלעיתים קרובות הם חוסכים גם במקומות שבהם החיסכון הוא בעוכרי החברה, וזאת גם כשהם כבר היו מיליונרים וטבעו בכסף. החסכנות שלהם לעיתים הייתה אל מול איכות המוצר, באופן שלא מתאים לציוד רפואי.
"הבן שלו עבד בחברה, אחר כך עזב ולבסוף חזר. הוא טיפוס אחר לגמרי, אדם נחמד ועדין".
מדוע החליטה משפחת ברק הריכוזית להכניס כעת שותף בחברה? ככל הנראה מדובר ברצון להאיץ את קצב המכירות ואולי להיכנס לפיתוח של מוצרים עם רמת חדשנות גבוהה יותר. ברק שקל בעבר להשקיע בסטארט-אפים ישראלים בתחום האינפוזיה, וייתכן שכעת יגביר את מאמציו בכיוון.
משפחת ברק ביקשה שלא להתראיין לכתבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
