זוג קשישים בשנות ה-80 לחייהם הגישו לאחרונה עתירה לבג"ץ בטענה כי המדינה אינה יכולה לעשות שימוש בקרקע שבבעלותם או לסחור בה, מאחר שלפני עשרות שנים הוצא "צו סגירה" החל על הקרקע, ובה מתבצעים אימוני ירי של צה"ל.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מרים דונין וירון מאיר, דורשים בני הזוג מהמדינה לחדול לעשות שימוש בקרקע ולשלם להם דמי שימוש בגין השנים שבהן בוצע בה שימוש.
תחילת הפרשה ב-1976, אז רכשו בני הזוג קרקע בת 44.5 דונם הממוקמת ממערב לאזור התעשייה רמת חובב, כ-12 ק"מ מדרום לבאר-שבע. אלא שזה עשרות שנים ולתקופה בלתי מוגבלת הוציאה המדינה "צו סגירה" לקרקע לצורך אימוני ירי שמבצע צה"ל. הצו הוצא טרם רכשו הבעלים את הקרקע, אך לטענתם לא הייתה להם דרך לדעת על כך, כי המדינה מעולם לא פרסמה את הוצאת הצו, ולא נרשמה על כך הערה בטאבו.
ב-1980 פנו הבעלים לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום, ורק אז נודע להם כי חלקים מהקרקע שרכשו מצויים באזור צבאי סגור. מאז פנו העותרים כמה פעמים למשרד הביטחון, שהשיב כי כל עוד קיים צורך ביטחוני בקרקע, אין בכוונתו להסיר את צו הסגירה.
נוכח היעדר כוונה מצד המדינה להסיר את צו הסגירה מהקרקע, ובהתחשב בגילם המתקדם של בעלי הקרקע שעומדת כאבן שאין לה הופכין, ללא כל אפשרות לעשות בה שימוש, להשכירה או למוכרה, ניהלו הבעלים משא-ומתן עם המדינה שלפיו תרכוש חלקים מהקרקע. אלא שהמשא-ומתן לא הבשיל, כי המדינה דרשה מהבעלים לוותר על כל תמורה כספית, לרבות קבלת דמי שימוש המגיעים להם בגין תקופות עבר.
בני הזוג דורשים"ץ לבטל את צו הסגירה שהוטל על הקרקע, שאת הוצאתו הם מגדירים "בלתי סבירה ובלתי מידתית בעליל". עוד הם טוענים כי צו סגירת שטח נועד לשמש פתרון זמני קצר-טווח, ולא תחליף להפקעה או לתפיסת קרקע על-ידי המדינה.
לטענתם, בעוד שתכלית צו הסגירה הוא הסדר זמני ללא זכויות החזקה ושימוש למדינה, הרי שבפועל הצו רובץ עשרות שנים, והמדינה עושה בקרקע כבשלה ללא תשלום פיצויים, וכך הופך הצו לדרקוני ממש ופוגעני בהרבה מכל הפקעה או תפיסת קרקע.
"ככל שחולף הזמן, עוצמת חוסר הסבירות והמידתיות שבהותרת צו הסגירה על כנו הולכת וגדלה", צוין בעתירה. "המדינה אינה נוהגת כפי שהיה מצופה מרשות ציבורית, ומעדיפה הימנעות מתשלום פיצויים על פני פגיעה בקניינו של הפרט".
עוד דורשים העותרים כי המדינה תחדל משימוש בקרקע. עוד נטען כי בית המשפט קבע בעבר כי אם המדינה מבקשת לעשות שימוש בקרקע - עליה להפקיע אותה או לתפוס חזקה עליה ולפצות את הבעלים בהתאם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.