פידיון של 4.3 מיליון דולר במכירה הישראלית של סותבי'ס ניו-יורק

‎‎איפה הכסף? כנראה בניו-יורק, אם לשפוט על-פי תוצאות המכירה הפומבית של אמנות ישראלית של סותבי'ס אמש (ג'), שם נמכרה יצירתו של עדי נס "ללא כותרת" (הסעודה האחרונה) בסכום שיא של 377 אלף דולר. המכירה הסתכמה בפדיון מרשים של 4.3 מיליון דולר.

המחיר הגבוה ביותר במכירה שייך עדיין לקלאסיקה של ראובן רובין, "החלבן", ציור שמן על בד שנמכר ב-389 אלף דולר. יצירתו של מרדכי ארדון "לילות ירושלים" נמכרה ב-305 אלף דולר.

‏המחירים הגבוהים ליצירות של אבות האמנות הישראלית אינם נחשבים לחריגים, ובמיוחד שמדובר בציורי שמן על בד, ובמקרה של ארדון גם ביצירה גדולת מידות. אך ההצלחה המרשימה של אמנות ישראלית בת זמננו, ובמיוחד בזירה הבינלאומית, היא משמעותית ביותר.

‏יצירתו של נס מסדרת "החיילים" צולמה בשנת 1999, זהו עותק מספר 4 מסדרה בת 5 עותקים, שמידותיו 90‏X‏145 ס"מ. עותקים של היצירה נמצאים באוספי מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון תל-אביב לאמנות. במכירה נשבר השיא שקבעה אותה יצירה עצמה בשנת 2007, כאשר נמכרה ב-264 אלף דולר. זהו שיא מחיר לאמן ולקטגוריה של צילום ישראלי במכירה פומבית. ‏

הערכת המחיר ה מוקדמת שפורסמה הייתה זהירה ביותר, והגדירה טווח מחיר של 80-120 אלף דולר בלבד.

‏מלבד איכותה האמנותית והטכנית של היצירה, חשיבותה נובע גם מהאזכור והציטוט שלה מהמקורות הדתיים ומתולדות האמנות. נס נמנע במכוון מלתת כותרות ליצירותיו, אך הוא עובד בסדרות מובחנות ומקורות השראתו ניכרים. כך הוא יוצר אמנות קומוניקטיבית במיוחד, המאפשרת לצופיה לעקוב וליהנות מעושר ההקשרים התרבותיים והחברתיים של היצירה.

‏במקרה זה מדובר בחיילים - המגן האנושי וכבשת הרש של החברה הישראלית. נוסף לכך הדמיון המכוון לציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י, אחת מיצירות המופת המוכרות ביותר בכל הזמנים, ומשמעויותיה הדתיות-אוניברסליות. יש המייחסים את מעמד הסעודה האחרונה לליל הסדר, היא נתפסת כנקודת שבר בין אחווה גברית (ובמקרה של נס בולט ההיבט בהומו-ארוטי בצילומי החיילים) לבין בגידה משנה גורלות.

‏‏11 יצירות במכירה השיגו מחירים שמעל ל-100 אלף דולר. ביניהם עותק של יצירת הווידאו ‏Dead See‏ של סיגלית לנדאו, שנמכר תמורת 125 אלף דולר.