לכל צופי תוכנית "המערכת" שנחרדו לשמוע את מיקי חיימוביץ' מודיעה בתדהמה: "בישראל 2013 עובד הוא פג תוקף בגיל 40", אפשר להירגע. הפרק שראיתם בחמישי בערב הוא מוצר טלוויזיוני שנע בין המצאה להזיה, עם קשר רופף למציאות. לא מדובר בתוכנית תחקיר רצינית, סך-הכול עוד תוכנית פריים-טיים קלילה שלקחה נושא (אבטלה) ועיוותה אותו לבלי היכר אך ורק כדי לייצר דרמה, סנסציה, או בקיצור - רייטינג.
אף לא אחד מהמובטלים בתוכנית סובל אפילו במעט מאפליית גיל. מצבם היה זהה גם אם היו צעירים בעשור, באחריות. מאיפה אני יודעת? חיפשתי באינטרנט ומצאתי את קורות החיים שלהם, השקעתי 3-4 דקות בכל מסמך (לא צריך יותר) והבנתי בדיוק למה הם מתקשים למצוא עבודה, כל אחד וסיבותיו הוא, ללא קשר לגילם.
שני סרטים בכרטיס אחד
אז איך בכל זאת נולדה הפארסה הזו? חשוב להבין שפרק "המערכת" מחמישי בערב הוא למעשה שני סרטים בלתי קשורים שחוברו להם יחדיו, אך ורק כדי לייצר בכוח את אגדת ה"פג תוקף".
הסרט הראשון: בכיכובם של 3 היי-טקיסטים מובטלים בשנות ה 40 (להלן 'השחקנים הראשיים') שבאותה מידה יכלו להיות בני 30. השלושה צולמו ובוימו בכל מיני סצנות משפחתיות ואחרות מרגשות עד קורעות-לב , כדי שיתאימו לתיאוריה שהמציאו בהפקה - "בישראל יורים גם בבני 40". כדי לעבות את העלילה הוסיפו עוד 3-4 מובטלים מרגשים פחות )ו/או לא עוברים מספיק טוב מצלמה), שהבליחו פה ושם במהלך הפרק (להלן 'שחקני משנה'). התוצאה - מחזה אימים שבא לקפוץ מהגג. עד כאן הסרט הראשון - 38 דקות.
הסרט השני: קליפ קצר על אבטלה בישראל בכיכובם של 6 מובילי דעה - שני עיתונאים כלכליים, מאמן בכיר, מנהלת חברת השמה נידחת, מנהל מחקר במשרד הכלכלה ומנכ"ל חברת סטארט אפ - שביחד דיברו 6 דקות סך-הכול (3-4 משפטים לראש). בנוסף היה לנו עוד 1 שר (רווחה) שהופיע למשך 4.5 דקות, בסופם התחייב להתריע בפני חבריו לממשלה שייטפלו באבטלה (אכן מרשים). עד כאן הסרט השני - 10.5 דקות.
שלא יהיה לכם כל ספק, לכוכבי הסרט השני (מובילי הדעה) אין שום מושג מיהם כוכבי הסרט הראשון, הם אינם מכירים אותם ובוודאי שלא את הקריירות שלהם. כל מה שאמרו המומחים במשך 6 הדקות לא קשור ולא מתייחס למובטלים שהוצגו בתוכנית, סך-הכול מקבץ אמירות סתמיות על אבטלה (למעט מנכ"ל חברת ההיי-טק, היחיד שמבין בתחום, שאמר דברי טעם חשובים ביותר). שני הסרטים עורבבו היטב לדייסה אחת כדי ליצור את הרושם שמדובר בסרט אחד הומוגני, סרט שכלל לא היה נולד אם מישהו ממפיקי 'המערכת' היה טורח להציץ בקורות החיים של המרואיינים (אגב, הם פנו אלי והזמינו אותי ליום צילום שבוטל ערב לפני, המסר שלי לא התאים להם לאג'נדה).
למה בכל זאת קשה למצוא עבודה בגיל 40?
מי שמכיר היטב את שוק העבודה יודע שהוא מוצף בבני 30 + ובבני 40+ שמובטלים מאותם הסיבות בדיוק! שמידי יום מגויסים בני 40 + ומפוטרים בני 30+, בהיי-טק ומחוצה לו, בלי קשר לגיל.
אכן יותר קשה למצוא עבודה בגיל 40 אך הסיבות אחרות:
- מפני שאחוז המנהלים בקבוצת הגיל הזו גבוה יחסית (כל ממרואייני התוכנית מנהלים פרט לאחד), ותפקידי ניהול הם נדירים פי כמה וכמה, כולל תפקידי ניהול זוטרים.
- לבני הארבעים היו יותר שנים לעשות טעויות קריירה שחיבלו במיצוב המקצועי, ובכושר התעסוקה והתחרות.
למשל: מסלול קריירה פתלתל שיצר זהות מקצועית לא ברורה שלא מתאימה לשום "משבצת" דרושים, העדר השכלה רלוונטית, עודף השכלה על חשבון בניית קריירה, דימוי עצמי ומקצועי גבוה מידי וציפיות בלתי ריאליות, חוסר נכונות להתפשר על משרות במידה המתאימה, ניסיון עקר להתמודד על משרות לא רלוונטיות, חוסר יציבות תעסוקתית, חיפוש עבודה לקוי שמכסה פחות מ 10% מהמשרות הרלוונטיות וכו'- שלל סיבות אותן פירטתי בהרחבה בעבר, שאף לא אחת מהן קשורה לגיל. שלא לדבר על איכות קורות החיים, מיומנויות ראיון עבודה ועוד ועוד.
אפליה מתחילה בגיל 50
לצערי אפליית גיל אכן נפוצה אבל היא מתחילה בסביבות ה 50 וצפונה. להוציא נישה זניחה בשוק שמתעקשת על צעירים - סטרט אפים קטנים או מקצועות "צעירים" באופיים- בכל שאר המקרים הקושי למצוא עבודה לא קשור לגיל אלא לקריירה בלבד (הדבר דומה למעשן כבד שייטען בגיל 40 שהוא מתקשה לנשום בגלל הגיל).
הבשורה הטובה
בניגוד לבעיית גיל שהיא בלתי פתירה, כמעט לכל בעיות הקריירה האחרות יש פתרון סביר, רק צריך לאתר אותן במדויק ולטפל בהן. לכן אני ממליצה בחום לא להאמין לקשקושים ששמעתם בתוכנית, לא להתייאש ולהמשיך לחפש עבודה כמו שצריך. אתם לא יקרים מידי, לא מנוסים מידי ובטח שלא זקנים מידי! בהצלחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
