השר לדיפלומטיה עלית

במהלך נסיעתו למקסיקו, שם התקבל בכבוד מלכים, כמו בכל מקום אליו הוא מגיע, הודיע הנשיא שמעון פרס שהוא מתעקש לעזוב את תפקידו ביולי הקרוב. הוא הדגיש, שגם אם יחוקקו חוק שיאפשר את הארכת כהונתו, הוא אינו מתכוון להציג את מועמדותו.

מה שפרס רוצה לעשות, כך לפי "מקורביו" הוא להיות "שר חוץ על", תואר מרתיע, שהרי יש שר חוץ למדינת ישראל שבוודאי לא יסכים שמישהו ישב לו על הראש, אבל במחשבה שניה, נשיא הוא בכל מקרה סוג של "שר חוץ על". לפחות הנשיא פרס.

העובדה שלא היה לנו שר חוץ, הפכה את נוכחותו של פרס בעולם למבורכת עבור מדינת ישראל. אבל גם כשליברמן חזר, פרס עדיין היה הכרחי כדי לנסות ולרכך את עמדת העולם מולנו, ולא רק בגלל אישיותו של ליברמן, שהיא הפוכה בבסיסה מכל מה שדרוש לדיפלומט: כוחנית, ישירה ולא חביבה במיוחד. מעצם תפקידו, שר חוץ הוא אישיות שנויה במחלוקת, שמייצגת את העמדה פוליטית של הממשלה שבה הוא מכהן ולא משנה אם היא ימנית או שמאלנית.

הוא לא יוכל להגיע למדינות מסוימות, יוחרם על ידי מנהיגים שיש להם מחלוקת עם ממשלתו, בקיצור, הוא לא האיש הייצוגי שישראל זקוקה לו כשתדמיתה מרוסקת, כמו שהיא היום. מנגד, שר הביטחון, למשל, יזכה, מעצם תפקידו, יזכה לאהדה בחו"ל, כיוון שהוא מגן על אזרחיו. אהוד ברק הוכיח זאת כאשר הפך לסוג של "שר חוץ על", כשכיהן כשר בטחון בממשלתו של נתניהו.

לכן, הרעיון שפרס יהיה מעין "שר חוץ על", או אם הגדרת התפקיד הזו מרתיעה, אז "שגריר על" של מדינת ישראל, יכול לפתור לנו הרבה בעיות בעולם, כיוון שרוב הדלתות, גם במדינות ערב, פתוחות לפניו. כל עוד שפרס בינינו, עדיף שיעשה לנו נפשות בחו"ל, במקום שיחזור, שוב, לפוליטיקה ויעשה סמטוכות. אם אכן ניתן יהיה לייסד מין מוסד שכזה, אולי לא יהיה צורך בנשיא מדינה, שהוצאותיו מצליחות להוציא מהכלים לא מעט אנשים.

הרי רוב פעילותו של הנשיא הסתכמה בנסיעות לחו"ל ואירוח בארץ, ואת זה יכול לעשות מין "שגריר על", שאינו חייב להיות פוליטיקאי, אולי אפילו טוב יותר שלא יהיה פוליטיקאי, אלא איש רוח, מדען, אומן, או כל מי שיש לו קשרים ענפים בחו"ל. את שאר תפקידי הנשיאות, שבינינו, היא ריקה מתוכן אמיתי, אפשר לחלק בין נושאי תפקיד קיימים.

נשיא בית המשפט העליון יכול לחתום על חנינות ולשם שינוי גם להבין על מה הוא חותם, יו"ר הכנסת מוזמן להשתתף בטקסים רשמיים ולארח ראשי מדינות, ואז אולי גם קרנה של הכנסת יעלה קצת, רובי ריבלין יקבל את הענקת גביע המדינה לכל ימי חייו ומירי רגב תהיה ממונה על הענקת פרסים לאנשי המוסד.

אני מניחה שיהיו מי שיתנגדו למהלך הזה. אחד מהם, יהיה בוודאי, מי שלא ממש מחבב את פרס, זה שיושב עכשיו עם אשתו בבית ברחוב עזה ומפנטז על משכן הנשיא בירושלים.