קצת יותר משבוע חלף מאז נאם שר האוצר יאיר לפיד בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", והיום מתברר כי דבריו כללו למעשה חלק חסוי, ובו הודעה דרמטית הסותרת את המדיניות של ממשלות ישראל בעשור האחרון, לפחות.
הודעת השר לפיד לא הייתה חסויה למעשה, אלא שהכתבים אשר דיווחו על נאומו של לפיד העדיפו להתעלם מהסוגיה החשובה ביותר שעלתה מדבריו: תושבי ישראל עלולים לשלם מחיר כלכלי כבד אם לא יושג הסכם מדיני בסבב השיחות שיזם הממשל האמריקאי. במקום זאת הכתבים העדיפו להדגיש את הקטטה הקואליציונית בין מפלגתו של לפיד לבין מפלגת הבית היהודי. וכך הפכו דבריו של לפיד ל"חסויים".
זה שנים המדיניות הממשלתית גורסת כי ישראל לא עומדת בפני סכנה של עיצומים כלכליים עליה בגין מעשיה בגדה המערבית. על-פי עמדת הממשלה, אין סיכוי שיוטלו עלינו עיצומים על-ידי ממשלות, חברות וארגונים חשובים, כך שלא צפוי נזק כלכלי מהמשך המצב הקיים - בניית התנחלויות והכרזה כי התהליך המדיני מיותר. במקרה הכי גרוע, גורסת העמדה של הממשלה, יוטלו סנקציות על-ידי גורמים שוליים, לא ממש חשובים למשק הישראלי.
אלא שאז בא נאומו של שר האוצר , שהוא גם חבר בקבינט המדיני-ביטחוני של ישראל, ובו הצהרה ברורה: נוסף לכך שקיימת סכנה ברורה של הטלת עיצומים כלכליים על ישראל, הנזקים שלהם לא יהיו קטנים. לדברי השר, כל משפחה בישראל תרגיש את תוצאות הסנקציות והחרמות.
בכך סתר לפיד את עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומרבית חבריו לממשלה. יתר על כן, השר גילה גם כי קיים במשרד האוצר מסמך, אשר עד לאותו מועד היה סוד מוחלט, ובו אומדן של אותם נזקים גדולים שייגרמו אם התהליך המדיני יירד מהפסים, ויוזמות של חרם ועיצומים כלכליים נגד ישראל וחברות ישראליות יתחילו להתממש.
לפיד לא הסתפק בהודעה הדרמטית הזו, והוסיף עוד פרטים לגבי מצבה האמיתי של ממשלת ישראל. אחד מיסודות האמונה בחוסר התוחלת של הפעלת עיצומים נגד ישראל הוא ההנחה כי ארה"ב תעמוד בכל תנאי ובכל מצב לימין ישראל, ותגן עליה. הדבר ייעשה באמצעות הווטו של ארה"ב במועצת הביטחון של האו"ם, ובסיכול יוזמות שונות במוסדות בינלאומיים.
אלא שלפיד מסר לבאי ועידת "גלובס" לעסקים מידע אשר היה אמור לזעזע אותם, שלפיו ארה"ב אינה יכולה, ואף אינה רוצה, לתמוך בכל מצב ובכל תנאי בממשלת ישראל. לפיד הביא לראיה את ההסכם שנחתם עם ממשלת איראן, בניגוד לרצונו של ראש הממשלה נתניהו.
בידוד מדיני ונזק כלכלי
שר האוצר לא ציין, כי לפני נאומו בוועידה הוא פגש את שר החוץ של ארה"ב ג'ון קרי. אמנם לא ידוע לנו מה נאמר בדיוק באותה פגישה, אך אם לפיד מצא לנכון למסור הודעה דחופה, בעלת תוכן מדיני, בוועידה כלכלית, אפשר להניח בביטחון רב שהוא שמע מהאורח האמריקאי בשורות לא משמחות.
לא רק זאת, נראה כי לפיד היה יכול ללמוד מהודעת קרי מהו משקלם של חבריו לממשלה בתהליך. שר הביטחון משה יעלון ושר החוץ אביגדור ליברמן המשיכו בהצהרות המסורתיות נגד תהליך השלום, דבר שבעבר היה גורם לאמריקאים לוותר מראש על כל מאמץ מדיני. אבל הפעם הממשל פשוט התעלם מהם והפך אותם בין-רגע ללא רלבנטיים.
לפיד, כך נראה, קלט את היטב את המסר. הנה, אם כן, החלק בנאומו של לפיד אשר הכתבים המדיניים והפוליטיים בישראל הפכו ל"חסוי". מצד אחד, לפיד רצה למסור לנתניהו, ליברמן וליעלון כי החלופה לפיצוץ המו"מ עם הפלסטינים אינה חזרה לשגרה "המתוקה" של התנחלויות, פעולות תג-מחיר וחקיקה נגד ארגוני שמאל. החלופה האמיתית היא מצב שבו ארה"ב נותנת, בגלוי או בהסתר, אור ירוק לעיצומים כאלה ואחרים נגד מדיניות ממשלת ישראל.
מצד שני, ייתכן שהשר יודע שאנו צועדים למציאות לא פשוטה, של בידוד מדיני ונזק כלכלי, והעדיף לבנות לעצמו אליבי מתאים. את זה אנו לא יודעים, כי איש עדיין לא מצא לנכון לשאול אותו. יותר חשוב היה לתקשורת המקומית לדון ביחסיהם של לפיד ושר הכלכלה נפתלי בנט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.