המרוץ אחרי הגלימה

"הקו קלוס קלאן: מתחת לברדסים", יום חמישי 22:00, "יס דוקו"

מאז שנות ילדותי, ריתקה אותי התנועה הגזענית הזאת: הגלימות והברדסים, צלבי הענק העולים באש, השם שמתגלגל על השפתיים. שלא אובן לא נכון: מהרעיונות סלדתי מהרגע הראשון, אבל כל ההוויה נראתה לי מרתקת הרבה יותר מאשר לצעוק נניח "מוות לערבים" אחרי פיגוע או "פאק יו סדאייב" בעת אימון של בית"ר ירושלים.

לכן כמעט התאכזבתי לגלות את הפנים שמאחורי הגלימה: אנשים טיפשים, קשים - גזענים כמו כל הגזענים עלי אדמות. ועדיין זה מרתק, הכח האמוני שמגייסים אנשים מתוך מציאות חייהם הקשה (לרוב), זה שגורם להם לחיות מתוך אמונה שהם שייכים לגזע הנבחר ולמצוא לכך צידוקים מכתבי הקודש (נשמע לכם מוכר?).

את ההתמכרות לריטואלים אני עוד יכול להבין, אבל מבט בפניו של גזען ששוטח את משנתו על כוס קפה ועוגיות, היא כמעט מהפנטת. מהפנטת עד כדי כך שאעדיף את הסרט על אנשי הקו קלוס קלאן, על פני "עקבות בירושלים" (ה', 22:00, ערוץ 8), פרויקט הקולנוע האלטרנטיבי של דוד פרלוב, שצולם ב-1964 ועדיין מצליח לרגש.

אם ציוני דרך בתולדות הקולנוע עושים לכם את זה יותר מגזענים בדרום ארצות-הברית, אתם מוזמנים לעלות עם הכבלים ירושלימה, רק היזהרו: בניגוד לגזענים מקנטאקי וטנסי נניח, בגזענים של ירושלים לעיתים קשה להבחין.

בראד אנד באטר

לרגל יום הולדתו ה-50 של בראד פיט, יום שישי מ-17:30, "יס 4"

הנה גבר שלא יבקש ליום הולדתו ה-50, נניח, לבלות לילה עם אנג'לינה ג'ולי או אם תרצו: עוד הוכחה שאנחנו כבר לא צעירים, אם לאלילי הנוער של תקופתנו מלאו כבר יובל שנים. ערוץ סרטי המתח והפעולה של הלוויין יקדיש את כל ערב שבת שלו לאיש ולפועלו. זה יתחיל ב-17:30 עם "המכסיקני" שחטף ביקורות איומות, ימשיך ב-19:35 עם "בבל" (שגם הוא לא פונק במיוחד על-ידי הקהל או הביקורת), אבל אז יתחיל הכיף עם "סנאץ'" (22:00), הסרט שרצה כל כך להיות "לוק סטוק ושני קנים מעשנים" חדש, ולמרות שהחטיא את המטרה, הרי שעל המסך הקטן הוא מספק תמורה טובה לזמן, במיוחד בראד פיט בתפקיד קטן יחסית (בעינחי אלה היו תמיד התפקידים הטובים יותר שלו) כמתאגרף צועני ואלכוהוליסט.

משם ממשיכים לטוב בסרטי הפעולה בכיכובו של פיט "12 קופים" (23:40), מותחן עתידני, אפל ומעורר מחשבה. אם יש לכם כוח לעוד ואתם מסוגלים לסבול הגיג של טרנטינו על השואה, הרי ש"ממזרים חסרי כבוד" מחכים לכם באמצע הלילה (01:50). לבראד פיט אגב, מחכה אנג'לינה. זה לא ממש קשור, אבל בכל זאת חשבתי שכדאי לציין זאת.

אלים ושוחר שלום

"חוצה ישראל", קובי מידן מארח את גארי יורופסקי, שבת 12:00, חינוכית 2

חתיכת הספק הייתה ל"גורו של הטבעונים" (כינוי שאינו אהוב עליו במיוחד), גארי יורופסקי, מאז נחת בישראל: הוא הספיק לשאת הרצאות בפני קהל תומכים נלהב, לתקוף את העיתונאי אראל סג"ל, להיות מוחרם על-ידי משרד החינוך ואוניברסיטת בר-אילן ועוד.

אצל קובי מידן באולפן "חוצה ישראל", הוא מתקבל דווקא במאור-פנים, כדרכו של המראיין, ופורש באריכות את משנתו שמצליחה לעורר השתאות והסתייגות כאחד. הבעיה עם יורופסקי היא של-70% עד 80% מטענותיו, יכול כל אדם מוסרי להסכים, הבעיה היא עם אותם 20% עד 30% שהולכים רחוק מדי, ממש רחוק מדי, ועוד לא אמרנו מילה על הסגנון.

כאשר הוא מתאר למידן באריכות כיצד צריך לענות פושעים מסוימים (אנסים או עובדים במשחטות, יורופסקי ממילא לא מבדיל ביניהם), אין אלא לקבוע שהאיש הוא או מעורער בנפשו, או סדיסט חולני לא פחות מהאנשים שהוא מזהיר מפניהם או גם וגם. העובדה שהוא עושה זאת בטון רגוע, עם חיוך נסוך על פניו וביכולת ביטוי מרשימה, רק מעמיקה את אי-הנוחות. כמי שצמצמם דרמטית, בשנים האחרונות, את צריכת הבשר שלו (גם אם לא הפכתי לצמחוני מוחלט), אני יכול לומר שאנשים כמו יורופסקי שבעיניהם אתה פושע באותה המידה גם אם ויתרת על סטייק מדמם, אבל המשכת להוסיף מעט חלב לקפה של הבוקר, רק מרחיקים אותי ועוד רבים אחרים מהערכים שלהם הם מטיפים בלהט שכזה. המשדר, מכל מקום, מרתק.