"בעסקה מול בעל שליטה יש לנקוט במשנה זהירות וחשדנות"

כבר כמה שנים שקבוצת עזריאלי מצהירה כי היא מחפשת אחר קונה לחברה הבת גרנית הכרמל, אשר הוגדרה על-ידיה כמי שאינה משתייכת לליבת עסקיה, הנמצאת בתחום הנדל"ן המניב. גרנית הכרמל עצמה היא חברת השקעות, השולטת בשלוש חברות מרכזיות - טמבור, סונול וסופרגז.

כצעד מקדים למכירה, רכשה עזריאלי את מניות הציבור בגרנית הכרמל (40%) בספטמבר 2012, לפי שווי של כ-800 מיליון שקל, וזאת שלושה חודשים לאחר שגרנית עצמה רכשה את מניות הציבור בחברת הצבעים טמבור (16%), לפי שווי של כ-380 מיליון שקל.

בשני המקרים בוצעו הרכישות באמצעות הגשת הצעת רכש וולונטרית, שבה יכול היה הציבור להחליט אם למכור את מניותיו. אלא שיחסי הכוחות בין המוכר (הציבור) לקונה (בעל השליטה) בהצעת רכש, אינם הוגנים תמיד, שכן בעל השליטה עשוי להחזיק מידע שאינו חשוף לציבור הרחב, כגון תוצאות עתידיות, התפתחויות עסקיות וכדומה. זו הסיבה שביצוע עסקה מול בעל שליטה מחייב את הציבור ואת המוסדיים למשנה זהירות וחשדנות.

ואכן, הגופים המוסדיים שמכרו לעזריאלי את מניות גרנית וטמבור נקטו אז גישה זהירה, תוך שהם עומדים על המקח ומשפרים את גובה ההצעה. בטמבור הם הביאו להעלאת מחירה של ההצעה המקורית ב-14%, ואילו בגרנית הכרמל שופר המחיר ב-25%.

למרות זאת, כשנה וחצי לאחר מחיקת טמבור מהבורסה, מתרבים הסימנים לכך שהמוסדיים עשויים להצטער על המחיר שבו נפרדו ממניותיהם בחברה. עזריאלי אמנם אינה מפרסמת נתונים מספריים מפורטים של טמבור, וניכר בה כי היא משתדלת להצניעם, אך מקריאת דוח הדירקטוריון עולה, כי מתחילת השנה הצליחה טמבור להגדיל את ההכנסות ואת הרווח הגולמי בהשוואה לשנה שעברה.

נוסף על כך החלה טמבור באוגוסט השנה להשתמש בגז טבעי, מה שיכול להקטין את עלויות הייצור ולהגדיל את רווחיה, והיא גם נהנית מרוח גבית שמספקים לה ענפי הבנייה והשיפוצים.

כפי שפורסם לאחרונה ב"גלובס", מנהלת כעת עזריאלי מגעים למכירת טמבור לקרן ההשקעות אייפקס ישראל, ובהם היא דורשת מחיר של 500 מיליון שקל - כ-30% מעל לשווי שבו רכשה את המניות מהציבור ביוני אשתקד.

גם גרנית הכרמל, החברה האם של טמבור, נראית לא רע בעקבות הגידול בהכנסות החברה הבת. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הציגה גרנית גידול של 17% ברווח התפעולי (270 מיליון שקל) ושל 32% ברווח הנקי (108 מיליון שקל).

אייפקס תשאף להחזיר ההשקעה

כעת לא נותר לנו אלא לתהות מה יעלה בגורלה של טמבור אם תימכר לקרן אייפקס, ונראה כי פוטנציאל הרווח לרוכשת איננו מבוטל. ראשית, סביר להניח כי כמו במקרה של תנובה לפניה, תעבור טמבור תחת אייפקס שבראשות זהבית כהן מהלך של התייעלות.

שנית, לא מן הנמנע כי בדומה למה שקרה למחיר הקוטג', עשויה טמבור להעלות את מחיר הצבע, שכן בדומה לקונצרן החלב, טמבור היא החברה הגדולה והחזקה בשוק הצבע המקומי, הצר והריכוזי, שבו קיימת רק עוד יצרנית גדולה אחת - נירלט.

די ברור שכדי להחזיר לעצמה את ההשקעה תשאף אייפקס לחלץ מטמבור דיבידנדים ככל הניתן, ונראה שעל אף המגבלות מצד הבנקים על גובה החלוקה, יש לה מהיכן לקחת. בדוח הכספי האחרון שפרסמה החברה רואים כי במאזנה נאגרו עד סוף מארס 2012 עודפים בסך 200 מיליון שקל, ומדובר בחברה היודעת לייצר רווח נקי של יותר מ-30 מיליון שקל בשנה.

את סופו של התהליך שהחל אשתקד במכירת החזקות הציבור בטמבור לגרנית הכרמל אתם כבר יכולים לנחש לבד. לא מן הנמנע כי בעוד שנים ספורות תנפיק אייפקס את טמבור בבורסה מחדש, לאחר שזו כבר תחלק לה דיבידנדים שיחזירו לה חלק ניכר מההשקעה ויותירו אותה עם רווח משמעותי ביד.

לא נתפלא אם הציבור ירוץ וירכוש בהתלהבות את "אחת מחברות התעשייה הגדולות והמצליחות בישראל", אותה חברה שאת החזקותיו בה מכר לגרנית הכרמל במחיר מופחת בשלהי שנת 2012. כך בנויה לה שרשרת המזון בשוק ההון המקומי.