סוחר מט"ח בכיר: כך אפשר לעצור את התחזקות השקל

אחד מסוחר הנוסטרו המוכרים והוותיקים ביותר בשוק המט"ח, לשעבר בכיר בחדרי עסקאות מט"ח בבנקים, שלח לאתר "גלובס" ניתוח על המצב שנוצר והסכנות שעוד אורבות בגלל ייסוף השקל. אנחנו מביאים את המאמר במלואו.

"לאחרונה אני קורא כתבות רבות של יצואנים או אנליסטים בנושא ייסוף השקל ועל מצוקת היצואנים. עלו גם הצעות רבות לגבי מה צריך לעשות בנושא, ויש גם טענות לפיהן כלל אין בעיה ושהמצב בסדר גמור.

האם יש בעיה?

"מחד, בנק ישראל רומז שהשקל החזק מפריע לו; מאידך, הוא טוען שהשקל יחסית יציב לאחרונה ולכן לכאורה אינו מבין מדוע 'מתנפלים' עליו בתקשורת. הבעיה של בנק ישראל היא שהוא מסתכל על השקל מול סל המטבעות ושם השקל אמנם חזק מאוד בשנה האחרונה, אך נותר יציב בתקופה האחרונה.

"הבעיה היא שבנק ישראל לא מבין מה יצואן צריך. היצואן מתחרה מול מישהו ואם המטבע של ה'מישהו' הזה נחלש, אז העמדה היחסית של היצואן הישראלי הופכת גרועה מאוד.

"בואו ננסה להיכנס לנעלי היצואנים הישראלים. כשאני רוצה לשים את עצמי במקומם, אני מסתכל על היי-טק ועל כימיקלים (טבע היא אמנם יצואן ענק, אך מתקני היצור שלה מפוזרים ברחבי העולם). המתחרים הגדולים שלנו בהיי-טק (חומרה ותוכנה) הם קוריאה, יפן, הודו, טייוואן וסינגפור. אפשר להתרשם מה קרה לעמדה היחסית שלנו על ידי בחינת השערים של השקל לא מול הדולר וארה"ב (אליה כולנו מייצאים) אלא השקל מול הרופי ההודי, מול הין יפן ומול הדולר הטייוואני.

להלן הגרפים:

 דולר

 דולר

 דולר

 דולר

שקל מול הדולר הסינגפורי

"אנחנו רואים תנועה של כ-30% מול הין היפני או הרופי ההודי במהלך השנה-שנתיים האחרונות. ישנה גם תנועה פחותה יותר של כ-10% מול הדולר הטייוואני ומול המטבעות של סינגפור או קוריאה.

"מבחינת כימיקלים (כיל מהווה כמעט 10% מהייצוא הישראלי), אפשר להסתכל על גרף של המטבע הקנדי מול השקל, כדי לראות את המצב היחסי מול פוטאש הקנדית. גם כאן מדובר בהרעה יחסית של יותר מ-15%:

 דולר

"תחשבו על שני מפעלים שמייצרים מוצר כלשהו. האחד קופא על שמריו וטוען שאין לו בעיה, כי ההוצאות שלו נשארו אותו דבר. לכן, מצבו לטענתו מצוין. אבל אם הוא מתעלם מכך שהמתחרה שלו רכש מכונה חדשה או התייעל בצורה כלשהי וכעת יכול להציע את המוצר שלו בהנחה של 30% - המפעל הראשון יפשוט את הרגל. משום מה בנק ישראל לא מבין את הדבר הכי בסיסי בתחרות.

"לכן, לא ברורה לי ההיתממות של בנק ישראל. אולי יפטרו פה עובדים בהיי-טק, כפי שטוענים ראשי היצואנים - ואולי לא. אבל ברור לי היטב שכל חברה בינלאומית שעובדת כאן (SAP, אמדוקס, טקסס אינסטרומנטס ועוד עשרות חברות אחרות) מכירות היטב את הגרפים האלה; וכשהן צריכות להחליט היכן הן יגייסו את 100 המהנדסים הבאים שלהן, הן כנראה יעשו את זה במרכז הפיתוח שלהן בהודו ולא במרכז הפיתוח ברעננה. המהנדס ההודי הפך השנה זול ב-30% בהשוואה למהנדס הישראלי, לא?

אז מה עושים?

"מצד אחד, בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח, אבל מצד שני הוא מנסה להעמיד פנים שהוא שחקן ניטראלי. כששואלים את ראשי בנק ישראל מה דעתם על הדולר, יש עוד כאלה (כולל הנגידה, קרנית פלוג) שאומרים שיש לחצים כלכליים אמיתיים כל הזמן להתחזקות השקל. בכל פעם שאני קורא דבר כזה אני מתפלץ. נניח שזה נכון (וזה נכון במידה מסוימת): למה אתם אומרים את זה?! אם אני קונה מניה של חברה בבורסה, תאמינו לי שאני לא אתחיל לכתוב טוקבקים באינטרנט שמבליטים דווקא את נקודות החולשה של החברה הזאת. למה לעזאזל שתגידו דברים שיחזקו את השקל? איך זה משרת את המטרה שלכם ואת מטרת המשק, שהיא להחליש את השקל? אתם לא באקדמיה, אתם הבנק המרכזי של ישראל!

"בכל העולם מנסים ראשי הבנקים המרכזיים 'לכוון' את השוק לכיוון הרצוי להם: כבר חודשים שהנגיד האוסטרלי אומר מעל כל במה שהמטבע האוסטרלי חזק מדי. בשבוע שעבר אף צוטט כמי שנוקב בשער כלשהו שמתאים לו (0.85 מול הדולר האמריקאי, כאשר השער הנוכחי היה כ-0.915). המטבע שם נחלש כבר ב-15% בחצי השנה האחרונה, והאוסטרלים כלל לא התערבו בשוק המט"ח. הם רק דיברו.

"בברזיל עושים את זה כעניין שבשגרה, כנ"ל ברוסיה או ביפן. אבל פה בישראל, בכל פעם שעיתונאי שואל את בנק ישראל משהו על השקל - הם מסרבים לדבר. הם לא רוצים להשפיע. הייתי יכול להבין את זה, אם הייתה להם מדיניות מוצהרת של אי-התערבות במט"ח. אבל כבר כ-6 שנים הם מתערבים במט"ח, אז אם כבר להתערב - למה לא לעשות את זה חכם, כמו בחו"ל?

"לקנות 50-100 מיליון דולר כל כמה ימים זה נחמד. הרבה יותר יעיל (וגם יחסוך לקופה הציבורית), אם ישלחו את חבר הוועדה המוניטרית רפי מלניק או את אלכס צוקרמן או מישהו אחר מהוועדה המוניטרית שיגיד בתקשורת: 'השקל החזק מדאיג אותנו'. לא רוצים ללכת כל כך רחוק? פשוט תגידו משהו לא מחייב כמו 'שער השקל הוא נושא שעולה בתוך בנק ישראל ובשיחות הקבועות שלנו עם ידידינו באוצר'. לא ברור לי איך בנק ישראל לא מבין שלדיבורים כאלה יש השפעה ישירה ולרוב חזקה יותר על השווקים מאשר קנייה של סכום חסר משמעות כמו 50 מיליון דולר.

לקבוע רצפה לדולר-שקל?

"מלה אחרונה לגבי ההצעה שעלתה לאחרונה לקבוע 'רצפה' לשער הדולר-שקל, בין אם זה 3.60 או 3.70 או 3.80. אפשר לשים רצפה - שווייץ עשתה את זה לפני שנתיים, צ'כיה עשתה את זה לא מזמן, למדינות אחרות כמו הונג קונג יש רצפה ותקרה. אפשר לעשות זאת, וזה אפילו לא כל כך קשה. כנראה שהשווקים 'ינסו' את בנק ישראל והוא ייאלץ לרכוש עוד 10-20 מיליארד דולר. זאת לא הנקודה. הניסיון השוויצרי הראה (לאחר שיחות שערכתי עם בכירים מאוד שהיו שותפים לדיונים הפנימיים שם), שקריטי לקבל הסכמה פוליטית רחבה למהלך כזה.

"בנק ישראל חושש - ובצדק - ממהלך כזה מפני שהוא בשדה הקרב לבד. החשש הוא שיתרות המט"ח יעלו מ-75 מיליארד דולר ל-90 או 100 מיליארד דולר, משרד האוצר או ראש הממשלה לא יתנו להם גיבוי - והתקשורת תצלוב אותם. הנקודה היא לא מה רמת יתרות המט"ח הרצויה בישראל. בשווייץ המהלך הצליח כי הייתה הסכמה רחבה של הבנק המרכזי, משרד האוצר והפוליטיקאים. שער הריצפה שם הוא קונצנזוס. השווקים ניסו את השוויצרים ואלה נאלצו לרכוש לא עשרות מיליארדי דולרים, אלא מאות מיליארדים. אף אחד בתקשורת או בפוליטיקה לא פצה פה. הבנק המרכזי קיבל תמיכה מלאה לפעולותיו.

"כאשר מראים נחישות אמיתית, סיכויי ההצלחה עולים. אם אין התמיכה הזו, אין לבנק ישראל אפשרות לקבוע שער ריצפה לדולר. מי שרוצה שתהיה ריצפה, שיבוא לנתניהו, ללפיד ולוועדת הכספים של הכנסת וישיג את תמיכתם למהלך כזה".