בקרוב על מדרכות ת"א: מתקני כירטוס לנסיעה באוטובוסים

נתחיל בבשורות הטובות: הפעלת ה"קו אדום" במטרופולין גוש דן, שיעבור ויסיע את ההמונים מקצהו הצפון-מזרחי בפתח תקווה, ועד הקצה הדרום-מערבי בבת ים, עולה מדרגה.

לאורך ציר זה צפויה לנסוע הרכבת הקלה, עילית ותחתית, והבשורה הטובה הראשונה היא שההכנות ליצירת נתיב התנועה שלה מתחילות לצבור תאוצה. בשורה טובה נוספת היא שבגוש דן רוצים להקדים רפואה למכה. משום שברור שהעבודות עלולות להפוך את ציר התנועה המיועד לבלתי נסבל ובכך לפגוע בדייריו - בעלי עסקים ובעלי דירות כאחד - מתכוונים להכין את השטח לקראת הקשיים הצפויים.

יש לברך על כך שהמושכים בחוטי הרכבת למדו מניסיון הקמת הקו בירושלים בעשור הקודם. גם בירושלים אז, כמו כעת בגוש דן, פיתחו את ציר התנועה החדש בתוך אזור שהיו בו פעילות מסחר, בילוי ותעסוקה וכן מגורים צפופים, והעבודות העיקו על דיירי התוואי הנבנה.

למשל, סוחרים ברחוב יפו התלוננו על מחסור בתנועת קונים שהתקשו להגיע לאזור. אך לא רק הם נפגעו: לחץ נוצר על צירי התנועה בכל העיר, משום שעבודות הפיתוח ביטלו עורק תחבורה ראשי, וכך, באפקט דומינו, נסתמו עורקים חלופיים שהכבידו על הנסיעה ברחובות הקטנים יותר, הקשו על תנועת מחפשי החניה וכן הלאה.

אחת ההכנות לקווים במרכז, לפיכך, מתגלמת במהלך שאמור להתחיל בתוך חצי שנה והוא עוד בשורה טובה: הכנסת אוטובוסים מתקדמים ורבי קיבולת לשימוש במערך התחבורה של המטרופולין, ובשני שלבים. השלב הראשון מיועד כבר לקראת הקיץ הקרוב אז ישולבו 90 קווי אוטובוסים שונים בתוואי, בלי שיבוטלו קווים חופפים. כלומר תוספת מבורכת למלאי התחבורה הציבורית במטרופולין, שבוודאי תקל על עומס התנועה הקיים כיום בשעות הלחץ.

תנועתם של אוטובוסים חדשים אלה תהיה מהירה יותר מתנועה אחרת בזכות נת"צים שכבר מוגדרים לאורך חלק גדול מהמסלול. לא זו אף זו, עד סוף 2015 יתן משרד התחבורה לאוטובוסים מה שהוא מכנה "העדפה של צד שמאל" של הכביש לאורך כל הקו, אז יסעו האוטובוסים בתיעדוף מלא לכל אורך המסלול.

עוד דבר שיזרז את נסיעתם הוא שהירידה והעלייה מהאוטובוס תהיה דרך כמה פתחים, והתשלום לא יהיה כרוך בקשר עם הנהג. התנאים האחרונים אמורים לקצר את זמן העמידה בכל תחנה, וממילא לקצר גם את זמן הנסיעה מכל נקודת מוצא לכל יעד.

אוטובוסים אלה יוכלו להוות תחליף אטרקטיבי לנסיעה בכלי רכב פרטי, בעיקר כשמביאים בחשבון את הצמצום במספר הנתיבים לאורך ציר העבודות, דבר שיהפוך את הנסיעה במכונית לפקוקה ובלתי נסבלת. מכאן עשויה לצמוח עוד תועלת: חינוך הציבור. התקווה היא שמצוקת הרכב הפרטי, לעומת הזמינות והיעילות שבנסיעה באוטובוסים, תדחוף עוד אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית, בתחילה מחוסר ברירה, ואחר כך מתוך בחירה חופשית.

תרומה אסטרטגית נוספת של הפעלת מערכת האוטובוסים היא האפשרות להשתמש במידע שייצרו הנוסעים בנתוני נסיעתם. הנתונים שיצטברו במערכות הכרטוס ילמדו על גודש ודלילות והרגלי התנועה בכלל, לפי מגוון תבחינים והצלבה ביניהם: יעדי הנסיעה, סוג הנוסעים (ילדים, קשישים, סטודנטים, נכים); ומועדי הנסיעה לפי ימים בשבוע, עונות השנה ושעות. ניתוח הנתונים יוכל לסייע בתכנון מערך התנועה בתוואי הרכבת העתידית, בדיוק המבוסס על הרגלים וצרכים של שימוש צרכנים-נוסעים של ממש בשטח, ולא על הערכות תיאורטיות.

חכמים על חלשים

כדי ליישם את מערך ההסעה ההמונית הזו יצוידו כל האוטובוסים (שכבר עומדים ומחכים להפעלה) במערכות תיקוף כרטיסים (ולדיטורים) ולאורך כל המסלול יוצבו מכונות כרטוס לטעינת הכרטיס החכם (רב קו). איפה הם יוקמו, אתם שואלים - ובכן את אלה מתכננים בינתיים להקים על המדרכה.

והנה, אחרי שורת בשורות וכוונות טובות הגענו למחיר הכבד של הגשמתן, אשר ייגבה במרחב הציבורי. מי ישלם אותו? משתמשי המדרכות. מתקני הכרטיסים יוצבו על המדרכה, לצד התחנות (יש 97 כאלה לאורך כל הקו) וגודלם הוא כשל מקרר בינוני: 1.77 ס"מ בגובה 48 ס"מ ברוחב ו-40 ס"מ בעומק. לצד כל מתקן כזה יוקם ארון שירות גדול יותר: 2 מטר ויותר בגובה, 70 ס"מ ברוחב ו-40 בעומק, שיספק תקשורת וחשמל.

שני אורחים חסרי חן אלה יצטרפו אל כל מה שניצב כבר היום על המדרכה העירונית העמוסה: עמודי תאורה, פחי אשפה, מיכלי מיחזור, ספסלים, עמודי בטיחות, חניות אופניים, תמרורים, שלטי הכוונה וחניה, ושבילי אופניים.

אין ספק שמתקני כרטוס סמוכים לתחנות ינגישו את האוטובוסים ל"נוסעים ספונטניים" וחד פעמיים, כלומר מי שאינם משתמשים בתחבורה ציבורית בדרך כלל ולכן אין בידם כרטיס "רב קו", כמו ל-70% מהנוסעים בתחבורה ציבורית כיום.

בכך המתקנים יתרמו עוד לשינוי הרגלי התנועה של הקהל שאינו משתמש בתחבורה ציבורית. אלא שבה בעת, הצבתם על המדרכה פוגעת בקבוצה החלשה ביותר ברחוב העירוני: הולכי רגל, נוסעים בכיסאות גלגלים ודוחפי עגלות ילדים. זה מהלך שסותר את המגמה הנוכחית בתוכניות הפיתוח העירוניות שמאמצות תקני נגישות לרחוב: פינוי "מכשולי דרך", ריכוז מתקני רחוב ב"רצועת שירות", הרחבת מדרכות ושטחי תנועה להולכים ולרוכבים.

תוואי הקו בתל אביב, שבו 34 תחנות, עובר ברובו באזורים שאינם מוצפים בדרך כלל בתנועת הולכי רגל וכן המדרכות בהן רחבות יחסית (דרך בגין ודרך נמיר) ואולי זו הסיבה שבגינה המהלך לא עורר בינתיים התנגדות.

הצרה תתחיל, שוב, אצל החלשים: בדרום ת"א (סלמה ושדרות ירושלים והר הציון), תושבי השכונות הוותיקות ברמת גן ובבני ברק (רחוב ז'בוטינסקי), אזורים שבהם המדרכות צרות ועוברות לאורכה של קומת מסחר פעילה ביותר, שבהם במשך כל היום תנועת האנשים שוקקת, וכן, רבים מהם קשישים, נערים על אופניים והורים שדוחפים עגלות ילדים. מכונות הכרטוס המתוכננות יעמדו בדרכה של האוכלוסייה הנדחקת הזו, ויצמצמו עוד את מרחב התנועה שלה.

פתרונות אחרים

מכונות כרטוס על המדרכה אינן הדרך היחידה לאפשר לנוסעים ספונטניים לקנות כרטיס. במערכי תחבורה ציבורית בעולם מיושמים פתרונות אחרים, למשל קנייה במכונה בתוך כלי התחבורה עצמו. ברכבת הקלה העוברת בירושלים מתקן פנימי כזה משמש ל"ניקוב" הכרטיס, הגם שלא לקנייתו.

לקניית כרטיסים במכשיר שנמצא בתוך האוטובוס יש יתרונות רבים: ייעול תהליך איסוף הכסף, פישוט הליך הסליקה בין המפעילות השונות (בכל אוטובוס ייאסף הכסף של החברה המפעילה בלבד) וביטול סיכוני ונדליזם ופריצה - בל נשכח שמדובר במכונה שייאסף בה גם כסף מזומן. מכונות המותקנות על המדרכה צריכות חיבור לרשת החשמל, דבר שמשמעותו חפירה ברחוב, עוד מטרד לתנועה במרחב. אמנם זה מטרד חד פעמי, ועדיין תכליתו קצרת מועד ומוטב לייתר אותה.

אפשרות שנייה היא לאפשר את הנסיעה באוטובוסים החדשים בחינם, לפחות תקופה מסוימת, במטרה להכיר את השירות לקהל היעד, ולהרגיל אותו להשתמש בו. כך נעשה בירושלים ובחיפה כשהופעלו קווי התנועה החדשים ברכבת הקלה ובמטרונית. ספק אם אפשר להציע זאת בתוואי התנועה המרכזי שעובר במטרופולין תל אביב. הבה נזכור שהמשמעות תתבטא בקיצוץ הכנסות האוטובוסים שנוסעים בו, שממילא כבר חוששים להכנסותיהם אחרי שהרכבת תתחיל לנוע.

אפשרות אחרת היא הענקת "זיכיונות מכירה" של כרטיסים לחנויות שלאורך קו הרכבת, כמו שהיו לכרטיסי החניה בזמנו, ולחילופין - העמדת המתקנים בשטחן, כגורם המושך קונים מזדמנים. יישומו של מהלך כזה כרוך באופרציה עסקית מורכבת (אך האם היא מורכבת יותר מחפירה של תשתיות יעודיות והצבת מכונות על מדרכות, וחיפוש אחר ייעוד לאותן מכונות כשייגמרו העבודות?), אך הוא יוכל לפצות במשהו את דיירי קומת המסחר של תוואי העבודות, וגם יזכיר להם את ערכה הנדל"ני של תנועת הנוסעים שעומדת לצמוח, בעקבות בואם לאזור של הרכבת ושל נוסעיה.