זמן ההגנה ליבואנים

אולי זה יפתיע חלק מכם אולם אם יתבצע מחקר מקיף בין יבואנים ויצואנים מי מנהל את סיכוני שער החליפין, יסתבר כי רוב הגופים שמנהלים את מאזני ההצמדה שלהם ומגנים מפני שינויי שער הם יצואנים. קיימות לכך מספר סיבות.

הראשונה היסטורית - בעידן של פערי ריבית גבוהים יחסית בין השקל לדולר ולאירו, להגנה מפני פיחות היו עלויות יחסית גבוהות אותן לא ששו היבואנים לשלם. השנייה מבחן התוצאה- בעשור האחרון, למעט נקודות זמן ספציפיות, התחזק השקל לעומת רוב מטבעות הסל השלישית - מדיניות ההקלה הכמותית שנוקטת ארה"ב ובמסגרתה מודפסים מיליארדי דולרים על מנת להחליש את המטבע, ולבסוף-פסיכולוגיה בגרוש, הנובעת בעיקר מטיפשות הציבור שמוכן לשלם כל מחיר בעבור המוצר אותו הוא רוכש.

היטיב לתאר זאת מנהל כספים של אחת מיבואניות הרכב הידועות שאמר לי בשעתו כי "אם השקל יתחזק אני מרוויח ואם הוא ייחלש אני מעלה מחיר". התנהלות ציבור הקונים עד למחאה החברתית ובמידה רבה אפילו אחריה הוכיחה כי הוא צדק, לפחות עד גבול מסוים, שלטעמי מתקרב והולך.

מהפכת התקשורת, רמי לוי ורשת קופיקס מגלות אט-אט לציבור עד כמה היה נאיבי וההבדל הגדול בין אנשי עסקים מצליחים לבין אלה הנכשלים טמון ביכולת לזהות שינויים כגון זה ולהתכונן בהתאם.

אז מה נשתנה? ובכן, כמעט הכול. פערי הריבית בפועל בין הדולר לשקל (כשאתה מגיע לבנק לבצע עסקת הגנה, פער הריבית שתשלם נמוך מהפער בפועל), אפסיים כך שעסקות הגנה יהיו כרוכות בעלות מינימאלית.

בעסקות מתוחכמות יותר ניתן יהיה להימנע מעלות בכלל, בתמורה לויתור על ה"הנאה" הכרוכה מתיסוף נוסף בשער השקל, שלטעמי אינו סביר במיוחד בתקופה זו. זה כמובן מוביל אותי לנקודה השנייה - השקל בוחן כרגע נקודת רצפה ולא שובר אותה כבר זמן רב.האם זו אחת מנקודות הזמן הספציפיות בהן צפויה היחלשותו ? סביר מאוד להניח שכן ועל כך ארחיב מיד.

לגבי מדיניות ההרחבה הכמותית, הרי שזו נמשכת אולם בשבוע שעבר הודיע הפד על צמצומה ובכך ניתן האות לנסיגה מהניסוי הפיננסי הגדול בהיסטוריה. האם הצליח ? ימים יגידו, אולם עובדתית החל המהלך לצמצום ומכאן ואילך צפוי הדולר להתחזק בעולם וזה חייב לבוא לידי ביטוי גם אצלנו למרות הפעילות הספקולטיבית הבוטה שמתרחשת כאן.

ולגבי הפסיכולוגיה בגרוש, תארו לעצמכם איזה יתרון תחרותי עצום יהיה ליבואן שהגן על עצמו, לעומת מי שהימר על המשך התחזקות השקל, בעידן של רגישות חברתית מתגברת. אם אכן ייחלש השקל,בעיקר לעומת הדולר, יעמדו המתחרים מול דילמה של העלאת מחירים או ספיגת העליות, זאת לעומת המתחרה שהגן על עצמו ומרחב ההחלטות שלו הופך להיות רחב הרבה יותר.

נשאלת כמובן שאלת מיליון הדולר מתי יחל שינוי המגמה ? לדעתי הרגע הזה קרוב מאד, עניין של ימים עד שבועות. התבטאותו החריגה של חבר הוועדה המוניטארית של בנק ישראל פרופסור צוקרמן בעניין רצפה לשער הדולר, הגם שהדגיש שזו עמדתו האישית, מצביעה על הלך הרוח בבנק המרכזי. קברניטי הבנק ערים להשפעת השקל החזק על כלכלת ישראל ורק מתלבטים באילו צעדים נוספים יש לנקוט על מנת שלא ימשיך להתחזק.

כחלק מדוקטרינת פישר הם ציפו בתקווה שהאמריקאים יעשו עבורם את העבודה, אולם להחלטה האמריקאית לא הייתה השפעה מהותית על הדולר והתחזקותו הקלה ביום שישי נעלמה חיש מהר על-ידי הספקולנטים הפעילים במחזור מסחר אפסי בשעות הערב המאוחרות. מי שעדיין מספיק תמים לחשוב שהשקל מתחזק עקב הכלכלה החזקה שלנו מן הראוי שיעקוב אחר מה שקורה כאן במסחר שעות הערב והלילה בחודש האחרון.

סטנלי פישר בביקורו האחרון הציג עמדה בלתי מתפשרת בעניין היצוא כמנוע הצמיחה העיקרי של ישראל. גם שר האוצר יאיר לפיד שמע ממנו וזה רק מחזק את עמדתו שהשקל חזק מדי, ויש להחלישו. מדוע מתמהמה האוצר?

אולי התלבטות של ממש באיזה צעד לנקוט. אולי גם שם חיכו למהלך האמריקאי, ואולי היועצים המקיפים את שר האוצר שלנו לא ממש מכירים את השטח, מתבשמים מנתונים חסרי משמעות ולא מבינים לעומק את עוצמת הסכנה. אני סבור כי ההחלטה לעצם המהלך כבר התגבשה אצל לפיד והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא באילו צעדים לנקוט.

מי שמהמר על השקל מן הראוי שייזהר. התפיסה כרגע היא שלא יקרה מאומה אולם אפקט הפחד פועל ומונע ירידה משמעותית אל מתחת לרף 3.50 שקל לדולר. ביום שהשחקנים הגדולים יקבלו החלטה שסיכוייו של השקל להתחזק נמוכים מאלה שייחלש אנו צפויים לפיחות דרמטי בערכו תוך פרק זמן קצר מאד.