זאת לא הפעם הראשונה שהנהלת רמב"ם פועלת בניגוד לכאורה להנחיות משרד הבריאות, והיא בטח לא ההנהלה היחידה שנוהגת כך מקרב בתי החולים הממשלתיים. הימים היו ימי "מרד המתמחים" בסתיו של 2011, שמאחוריו עמד למעשה מרד אחר לגמרי - זה של רופאים בכירים ומנהלים, לא רק ברמב"ם אלא גם באיכילוב ובתל השומר.
המרד הזה של הבכירים, שהתחבאו מאחורי מילים יפות על מצוקת המתמחים והרצון לחזק את הרפואה הציבורית, נולד ונועד לשתי מטרות עיקריות: סיכול ההסכמה שהתגבשה באותו זמן בין ההסתדרות הרפואית לנציגי המדינה בדבר חיוב הרופאים להחתים לראשונה שעון נוכחות, וניסיון נואש, שנתפס כניסיון האחרון, להחזיר את שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) לבתי החולים הממשלתיים.
בשיא המרד ההוא, כמה רופאים בכירים מרמב"ם ומבתי החולים הגדולים במרכז, ובהם גם "כוכבי" תחקיר "עובדה" פרופ' צביקה רם ופרופ' יוסי פז מאיכילוב, הגישו מכתבי התפטרות במחאה על ההסכם המתגבש. הכוכבים של רמב"ם הגדילו לעשות, ולא פחות מ-32 רופאים בכירים, ובהם מנהלי מחלקות ויחידות, הגישו מכתבים דומים. סגן שר הבריאות אז, יעקב ליצמן, מאוד לא אהב את האיום הזה והורה להנהלת רמב"ם לקבל את ההתפטרות של עשרה מהם לאלתר.
באופן אירוני, ועד הרופאים ברמב"ם זעם על כך ופתח בשביתה, במחאה על מה שכינה "מהלך פיטורים". איך אפשר לפטר מי שמתפטר? שאלה טובה. אלא שהתנהלות הוועד פחות מעניינת מזו של ההנהלה. בצעד חסר תקדים, הודיעה הנהלת רמב"ם לאמצעי התקשורת כי היא מסרבת לבצע את ההנחיה של משרד הבריאות. בית חולים ממשלתי, שנמצא בבעלות המדינה, מורד למעשה במדינה.
"מדובר ברופאים העובדים ברמב"ם שנים רבות ומרכזים תחומים חיוניים לטיפול בחולים", נאמר בהודעת ההנהלה. "קבלת התפטרות הרופאים תהווה פגיעה קשה בחולים. הנהלת בית החולים רמב"ם, תוך ראייתה את תגובת החולים, איננה יכולה לבצע את הנחיית משרד הבריאות".
באותה תקופה ממש הורה מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו לכל מנהלי בתי החולים למסור לידיו את מכתבי ההתפטרות של הרופאים המתמחים. בכל בתי החולים נשמעו להוראה הזאת; רק ברמב"ם לא מסרו אפילו לא מכתב אחד. כש"גלובס" שאל לפשר הדבר, הסבירו בהנהלת בית החולים: מכתבי ההתפטרות אופסנו במשרדי ההנהלה, ולאחר הבקשה של משרד הבריאות הגיעו נציגי המתמחים וביקשו לקבל לידיהם את המכתבים בחזרה.
לפני כחודשיים חשף "גלובס" שמנהלי בתי החולים רמב"ם, תל השומר ואיכילוב התקשרו עם משרד הפרסום והמיתוג גיתם לצורך ניהול קמפיין למען הכנסת השר"פ לבתי החולים, וזאת כדי לשכנע את הציבור ובעיקר את ועדת גרמן, שבוחנת בימים אלה את הסוגיה. מנהלי בתי החולים, ובהם גם פרופ' ביאר, הכחישו תחילה כל קשר למשרד הפרסום, אולם בסוף נאלצו להודות. לדבריהם, הכסף למימון ההתקשרות הגיע מתרומות.
עוד חשף "גלובס" כי היועץ המשפטי לממשלה בוחן את ההתקשרות הזאת, את העובדה שנעשתה כפי הנראה ללא כל אישור של החשבת הכללית במשרד האוצר כמתחייב על פי הנהלים וכל זאת כדי לקדם שירות שנאסר על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
במקביל, מנהל תל השומר, פרופ' זאב רוטשטיין, ממשיך לספק שירותי מיילדת פרטית בבית החולים בניגוד גמור להוראות משרד הבריאות והיועץ המשפטי לממשלה ואף ממשיך לשמש דירקטור בחברה לניכיון צ'קים (האחים נאוי) למרות דרישות חוזרות וחד-משמעיות של משרד הבריאות ונציבות שירות המדינה הקוראות לו להתפטר לאלתר מהתפקיד משום שלא קיבל לכך אישור.
כך, במדינה שבה קוראים יומם וליל לארגוני העובדים להסכים ל"גמישות ניהולית", המדינה בכבודה ובעצמה לא מסוגלת לנהל את המנהלים שלה. גמישות דווקא יש, חוט שדרה - לא ממש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.