קבינט יוקר המחיה מציג: כך נוזיל את המוצרים לישראלים

‎‎בעת הקצאת שטח מסחרי גדול תחול חובה להתייעץ עם הממונה על ההגבלים העסקיים על מנת שלא לפגוע בעסקים הקטנים - כך קבע היום (ב') קבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט.

במהלך הקבינט אישרו השרים תקנות שיקבעו כי בעת שהמדינה מקצה מכרז להקמת שטח מסחרי גדול, תהיה חובה להיוועץ עם הממונה על הגבלים עסקיים על מנת לא לפגוע בעסקים הקטנים כתוצאה מהריכוזיות של ענף שטחי המסחר.

‏ההחלטה מתייחסת לשטחים מסחריים בפדיון גבוה, שמאופיין בריכוזיות גבוהה שמשפיעה על דמי השכירות, דבר שמקשה על עסקים קטנים ובינוניים להתמודד בצורה תחרותית. הריכוזיות בתחום זה מביאה לכך שמרכזים מסחריים עם דמי שכירות חריגים פוגעים בעסקים הקטנים והבינוניים ומייקרים עלויות גם לרשתות הגדולות, מה שבסוף מתגלגל לצרכן. הריכוזיות מאפשרת לרשתות ודאות עסקית גבוהה יותר וכך גוברים סיכוייהן לזכות במכרזים נוספים - מה שמנציח את הריכוזיות ואת הכוח העודף.

בשיתוף עם שר השיכון, אורי אריאל, החליטו שרי הקבינט לתקן תקנות, שעל-פי הן במכרזים רשמיים של המדינה לשימושים מסחריים משמעותיים, המנהל ישקול שיקולים של ריכוזיות ותחרות בעת הקצאת הקרקע.

הממונה על ההגבלים והרשות למקרקעי ישראל, בשיתוף משרדי הכלכלה והאוצר, יגבשו תקנות שיקבעו כי בעת שהמדינה מקצה מכרז להקמת שטח מסחרי גדול תהיה חובה להיוועץ עם הממונה על ההגבלים.

‏לדברי בנט, "המלחמה ביוקר המחיה מורכבת ממאבק בריכוזיות, מהורדת עלויות עודפות ומשיפור התחרות. המשק הישראלי קטן ונוטה להתכנס לריכוזיות. המלחמה בריכוזיות היא לא רק לפרק אותה בדיעבד, אלא למנוע את היווצרותה.

"אנחנו ממשיכים היום במסר של חוק הריכוזיות שקבע כי המדינה תשקול שיקולי תחרות בעת הקצאת תדרים ומכירת נכסים ממשלתיים, ומעבים אותו לנדל"ן לשימושים מסחריים. שר הבינוי והשיכון ואני הסכמנו כי יש מקום להתקין תקנות בעניין. זה מסר חשוב שאנחנו מאפשרים לעסקים להתקיים, אולם נקפיד שנכסי המדינה יוקצו באופן שימקסם את תועלת כל האזרחים".

כרטיס הדביט בדרך

בנוסף, דן הקבינט בכרטיס הדביט שיובא בקבינט הבא להחלטה. במהלך הדיון בקבינט הציג הממונה על הגבלים עסקיים את נושא פתיחת ערוץ תשלום נוסף אשראי במזומן. ההצעה תאפשר תשלום מיידי באשראי (דביט) ותביא להוזלת עלויות לצרכנים ולעסקים הקטנים ובינוניים, כתוצאה מביטול העמלות על הקרדיט, הוזלה הנאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה.

שוק כרטיסי האשראי מוערך ביותר מ-200 מיליארד שקל עסקאות בשנה. מתוכם גובות חברות כרטיסי האשראי עמלות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל עם שיעורי רווחיות גבוהים מאוד.

כיום, כאשר אנו רוכשים עם כרטיס אשראי, פעמים רבות אנחנו משלמים על מוצר נוסף שאיננו צריכים וזה האשראי. בית העסק משלם עמלות גבוהות לחברות כרטיסי האשראי, ועמלות אלה מגולגלות לצרכן ומקשות על העסקים הקטנים להתחרות בחברות הגדולות שמשלמות עמלות נמוכות יותר.

כרטיס דביט יאפשר לכל צרכן לשלם בו במקום לבעל העסק, ויביא לצמצום של יותר מ-60% מהעמלה שהעסק משלם (כיום כ-1.2%).

בנוסף, השימוש בדביט יקל על ניהול הוצאות הבית השוטפות וימנע מאנשים לבצע רכישות בסכומים ובתשלומים שהם לא יכולים לעמוד בהם. בנוסף, הכרטיס יאפשר לאנשים החסומים להוצאת כרטיסי אשראי לשלם באמצעות כרטיס זה בחנויות.

הקבינט סיכם כי בישיבת הקבינט הבאה שתתקיים בסוף ינואר תוגש הצעת מחליטים שתסדיר את פתיחת כרטיסי הדביט לשימוש השוק. בנוסף, הנחה השר כי להצעה יתווסף מרכיב נוסף שתפקידו יהיה לתמרץ את הצרכנים להשתמש בכרטיסי דביט.

בנט הסביר כי "היעדר אפשרות לחיוב מיידי יוצר עמלות גבוהות בכחצי אחוז שאותן משלמים בתי העסק, ובדגש על עסקים קטנים ובינוניים. בסוף הרפורמה הצרכן יוכל לשלם בבית העסק בחיוב מיידי, חיוב שיירד ישר מהעו"ש, ואז העמלות יירדו משמעותית, וזה יגולגל לצרכן ולעסקים הקטנים והבינוניים - בעצם זה יהיה כמו מזומן".

לדבריו, "אין סיבה שהצרכנים ובתי העסק ישלמו גם על המוצר וגם על העמלה לחברות האשראי. יותר מ-500 מיליון שקל משלמים היום הצרכנים ובעלי העסקים הקטנים והבינונים על עמלות מיותרות בשל שימוש בתשלומים דחויים בכרטיסי אשראי. הגיע הזמן שבמדינת ישראל תהיה אפשרות גם לאשראי-מזומן ולא רק לצ'ק-מזומן, בדיוק כמו שנהוג בכל העולם. מדובר במחקר מקיף שהכינה המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים בתיאום עם המפקח על הבנקים. אנו נפעל איתם לחקיקה מהירה של הנושא".

המפקח על הבנקים, דוד זקן, הבהיר כי הפיקוח על הבנקים תומך בעיקרי הרפורמה, והוא סבור כי היא "תתרום להשגת המטרות של הגברת התחרות בשוק הסליקה ויצירת אלטרנטיבה למזומן".

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, הוסיף כי "הרשות יחד עם המפקח על הבנקים ימשיכו לעצב את הרפורמה לטובת הציבור במהלך החודשים הקרובים".