ברננקי מצמצם את האפשרויות: מה צפוי כעת בשווקים?

כל העולם חיכה להחלטה הזו, וביום רביעי האחרון זה קרה: הבנק המרכזי בארה"ב הודיע, כי החל מינואר היקף רכישות האג"ח החודשיות יופחתו ב-10 מיליארד דולר, לסך של 75 מיליארד דולר. רגע לפני שהוא מוחלף על ידי סגניתו, ג'נט ילן, הבטיח יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, כי צמצום רכישות האג"ח, שהחלו בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב, יתבצע באופן מתון, וכי המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי תמשיך להיות מרחיבה.

"הבנק המרכזי החליט לצמצם את תכנית רכישות האג"ח מסיבה אחת פשוטה: זה לא עובד. רכישות האג"ח רק מנפחות את הנכסים, ולאורך הזמן הן העמיקו את הפעמים בציבור", כך אומר דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, "זה לא תורם לצמיחה ולא משרת את המטרה".

לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, דווקא השיפור במשק האמריקאי הוא שהוביל להחלטת הבנק המרכזי להתחיל לצמצם את מעורבותו בשווקים, אך במתכונת מיוחדת: "הניסיון הטראומטי של הקיץ האחרון (אז נגרמה מפולת בשוק האג"ח ופגיעה בשוק המניות, ל' א') הביא את הנגיד האמריקאי להיות מאוד זהיר בדבריו, ולהדגיש שוב ושוב את המתינות שלו ואי-העלאת הריבית לאורך זמן. הפעם הבנק המרכזי האמריקאי ריכך את בשורת הצמצום על ידי מתן הערכה שהריבית לא תתחיל לעלות גם אחרי שהאבטלה תרד מתחת ל-6.5%".

זבז'ינסקי מזהיר, כי "ייתכן שהגישה שהציג הנגיד כדי להרגיע את השווקים, עלולה להתנגש עם המציאות המתגבשת". לדעתו, הנתונים הכלכליים החיוביים שהתפרסמו באחרונה בארה"ב עשויים לאתגר את הערכות הפד. "אם עד לפני מספר חודשים הבנק הפדרלי חשש להפסיק את הרכישות מוקדם מדי, כעת, לפי ההתפתחויות האחרונות במשק האמריקאי, האיום על תכנית הבנק יכול להגיע דווקא משיפור מהיר מהצפוי בכלכלה האמריקאית, אשר יגרום להידוק מוקדם מהצפוי במדיניות המוניטרית".

נעם רוקח, סמנכ"ל השקעות באנליסט, מציג גישה מעט שונה. "הודעת הבנק המרכזי היא מלאכת מחשבת, שבה כל אחד יכול היה לשמוע את שרצה", אמר. "מצד אחד, קיטון בהדפסות הכסף, ומנגד רמיזה כי הריבית תישאר סביב האפס עוד לזמן רב". לדבריו, המסר שביקש הבנק להעביר היה דואלי כדי לא לגרום לעליית תשואות חדה באג"ח וזעזוע בשווקים.

העלאות ריבית באופק?

ואכן, שוק האג"ח כבר תמחר את ההודעה הצפויה של הפד, ולכן לא היו שינויים חדים והדולר התחזק קלות. ומה צפוי בשווקים מעתה?

"כל עוד השווקים מאמינים שהכלכלה משתפרת, והריביות, כולל תשואות של איגרות החוב, לא עולות מהר מדי - השווקים צפויים להסביר פנים למשקיעים", אומר זבז'ינסקי. בשוק האג"ח בישראל, כולל הקונצרני, קשה לצפות לרווחי הון מאחר שהתשואות כבר היום נמוכות מאוד. עם זאת, שוק המניות המקומי צפוי להיות חיובי, בהתאם למגמה בארה"ב".

"ייתכן שנראה זחילה של התשואות הארוכות כלפי מעלה, אך אין העלאות ריבית באופק וגם לא שינוי בציפיות. שוקי המניות, אשר מחירם עדיין נסבל, יכולים להמשיך ליהנות מהיעדר האלטרנטיבה", מוסיף רוקח. עם זאת, הוא מתריע כי איגרות החוב במח"מ הארוכים מועדים להפסדי הון.

למרות שהוא סבור, כי עד סוף 2014 נראה יציאה מוחלטת מהדפסות הכסף, רוקח - בדומה לקולגות שלו - לא מאמין שהריבית עומדת לעלות בעתיד הנראה לעין. "זהו רק השלב הראשון והמאוד מוקדם בחזרה לעולם של ריביות יותר נורמטיביות, מה עוד שבנק ישראל משווע להתחזקות הדולר בעולם - וככל שזה יקרה, כך תקטן ההסתברות להורדות ריבית נוספות בישראל", הוא אומר.

גם זבז'ינסקי תומך בדברים. "עדיין מוקדם לצפות שהריבית בישראל תתחיל בקרוב לעלות". לדבריו, כל עוד אין חשש מפני האינפלציה, בנק ישראל יימנע מלהעלות את הריבית. זאת למרות שגם הכלכלה הישראלית תושפע מהשיפור במשק האמריקאי: "היצוא הישראלי צפוי לגדול ולהגביר את הצמיחה במשק, שתקטין את הצורך בהחזקת ריבית נמוכה. בנוסף, צפוי שינוי בכיוון הדולר האמריקאי בעולם, משום ששיפור בכלכלה והקטנת הדפסת הדולרים על ידי הפד צפויים לחזק את המטבע האמריקאי ולהוריד מבנק ישראל מעמסה של דאגה להתחזקות השקל. כדאי לזכור שהשקל החזק היה הסיבה העיקרית להורדות הריבית בשנה האחרון".

המבחן החשוב של פלוג

עוד מציין זבז'ינסקי, כי העיתוי הנכון של תחילת העלאות הריבית ובחירת קצב העלאות שלא יגרום להתחזקות השקל מחד אך גם לא יגביר סיכון אינפלציוני מאידך, יהיה המבחן החשוב של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, והוועדה המוניטרית שבהנהגתה.

"המצב לא השתפר ברמה כזאת שאפשר להעלות את הריבית, זה ייקח עוד זמן", אומר ירדני, שמזכיר כי אנחנו חיים בעולם גלובלי והריביות בישראל לא תהיינה שונות מאלה שבעולם.

"ככל שהכלכלה תמשיך להשתפר צמצום הרכישות יהיה יותר אגרסיבי - אבל אם הצמצום יהיה מהיר מדי, הרי הריביות לטווח הארוך יעלו והדבר יכביד מאוד על הכלכלה. חייבת להיות קורלציה עם השוק", הוא מסכם. "ככל שיהיה שיפור בכלכלה האמריקאית, נראה עוד הורדות, עד שהבנק המרכזי יסיים לחלוטין עם הרכישות. האתגר הכי גדול שלו הוא לעשות את זה בצורה רגועה ומתונה".

תכניות ההרחבה של הפד בארה"ב

נובמבר 2008 - תכנית QE1: רכישת אג"ח מגובות משכנתאות בהיקף של 1.25 טריליון דולר, וכן חוב של סוכנויות ממשלתיות בהיקף של 175 מיליארד דולר

נובמבר 2010 - תכנית QE2: רכישת אג"ח ממשלתיות אמריקאיות בהיקף של 600 מיליארד דולר

ספטמבר 2012 - תכנית QE3: רכישות בהיקף של 85 מיליארד דולר מדי חודש: מהם 45 מיליארד דולר באג"ח ממשלתיות, ו-40 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות

ינואר 2014 - תכנית הצמצום: הפחתת רכישות האג"ח החודשיות ב-10 מיליארד דולר, להיקף של 75 מיליארד דולר